אנשי העשור ברכילות: מי ייתן בראש?
סיפור הסינדרלה של נינט או הערס-פואטיקה של הבובלילים? צלמי הפפראצי או סרבני פלאש עיקשים כמו בר רפאלי וגיל ריבה? אתם בוחרים מי השפיע הכי הרבה על ביצת המפורסמים בעשור האחרון
מהקשר ההדוק כזוג מכנסי ג'ינס בקבר החייל האלמוני במוסקבה לייחוס המשולש והמחייב שלה, השכילה ג'ודי להשתחרר ולבנות את עצמה כישות ססגונית שממגנטת פוקוס לא פחות מהפוליטיקאי שלצדו היא מתעוררת. ג'ודי בצלו של סילבן? הצחקתם את סאבלימינל.
דווקא בתקופת הזוהר של משרד החוץ, ג'ודי הוכיחה שהיא ודיפלומטיה זה כמו שמן ומים. הישירות, שלעיתים גבלה בחוסר טאקט והסטייל הבלתי מכופתר, הפכו אותה לילדה הרעה בארגז החול הפוליטי ולחביבת תוכניות הבידור שהעניקו לה חיקויים (רותם אבוהב ב"שידורי המהפכה" וכמובן אורנה בנאי ב"ארץ נהדרת") ושיגרו אותה הישר לפנתאון הידוענים הנחשקים.
מלבד היותה קישוט מבוקש באירועי חברה, ג'ודי קיבלה את ליטרת החשיפה בתוכניות פטפטת על אסטרולוגיה ("ג'וד לאק") וקיבעה את מעמדה כאייקון עצמאי שלעיתים נדמה שסטיב הוא "בעלה של" יותר מאשר היא "אשתו של" הח"כ, השר או מועמד פוטנציאלי לראשות הממשלה.
כשאתם בוחרים בה, תעשו טובה ועל הדרך תתלשו את הסיילוטייפ מהאף של בנאי.
לפעמים נדמה שמדורי הרכילות בעשור האחרון הומצאו במיוחד בשביל בחורה אחת, שמנמונת, ילדה טובה קריית גת, עם השם האקזוטי "טייב" שאיכשהו נדחפה לנו לפריים טיים בחצי שעשועון חצי ריאליטי "כוכב נולד – לא נפסיק לשיר" בעודה על מדים. מי אז חשב בחולות ניצנים שבאותו רגע כבר לא נשוב למה שהיינו. אהה, כנראה שבאמת בשבילה אנחנו קיימים.
אחרי שניערה את החול מהסנדלים מים הדמעות בגמר ההוא, הועלתה נינט למסלול מואץ שהפך אותה מזמרת מבטיחה ככל שתהיה לכוכבת. בשבילה המציאו את הסבונייה המזמרת "השיר שלנו" (טוב, דרמה מוסיקלית יומית אם אתם מתעקשים) שם העניקה ממיטב יכולותיה הדרמטיות. שחקנית האינסטנט שהוצבה לצד גברבר אלמוני אך יפה מראה בשם רן דנקר כשמעליהם מרחפת עלילת של סיפור אהבה שגלשה מהתסריט לחיים ומשם למדורי הרכילות.
הכתרתה של נינט למאמי הלאומית כשלצדה הבחור הכי יפה בשכונה, הפכה את הכוכבת הנולדת מנינט הביישנית לנינה הנחשקת, שנתמכה גם בדיאטת כאסח.
ואז הגיע יהודה. הרומן הסודי שהעסיק מדינה שלמה סימן שיא חדש עבור מדורי הרכילות והעצים את תחושת השליחות שלהן בהשגת הוכחות חותכות לזוגיות החדשה כאילו מדובר במינימום עדויות להימצאותו של "נשק להשמדה המונית" באחת ממדינות ציר הרשע.
מאז שהשניים יצאו ממחבואם, נינט המשיכה לשלב הבא בעיצוב התדמיתי שלה: התרחקות מדימוי המאמי לטובת "הילדה הרעה". העמידה בפנינו סוגיות הרות גורל כמו פוני או קרחת ואפילו הסתכסכה לאחרונה עם אייל גולן והכניסה ביצה המנומנמת קצת עניין.
כשתבחרו בה, תעשו טובה ותנסו לפלח מראשה את הכיפה האדומה. ואל תדברו על חתונה, זה הכי 2007 שאפשר.
במילה אחת: ליאו. בשתי מילים: ספורטס אילוסטרייטד. בעוד כמה מילים: בר רפאלי היא המטאור של העשור. ילדת הפלא מהוד השרון שהצליחה להרגיז מדינה שלמה כשהשתמטה משירות בצה"ל הצליחה להפוך לקונצנזוס לאומי.
הדוגמנית המבטיחה ביססה את מעמדה לא מעט בזכות הרומן עם אחד, ליאונרדו דיקפריו, שמה של בר החל להציף את מדורי הבידור והרכילות מעבר לים. מה שלא הזיק לה לקבל הצעות לדגמן עבור מותגי על ולככב במגזין בגדי הים של הספורטס אילוסטרייטד.
משחקי המחבואים של ליאו ובר מפני הפפראצים העלו עוד יותר את התיאבון לרדוף אחריהם ולתעד את הזוגיות בין השחקן והבייב מהמידל איסט.
בארץ דעת הקהל עדיין הושפעה מפרשיית הגיוס (בר התחתנה אז עם ידיד המשפחה, בן 41 שחי אז עם ידועה בציבור כדי להשיג פטור משירות) עפילו שהיא אומצה ע"י הממסד, כששר התיירות דאז בוז'י הרצוג רתם אותה לקמפיין לעידוד התיירות לישראל.
האמוציות, בעיקר אלו השליליות, הועצמו בביקור שלה ושל החבר דיקפריו בארץ הקודש, בהתנגשויות האלימות עם הפפראצי ובהסתרת השלל ההוליוודי מפני הציבור ששיווע להשוויץ בו בנוף של הכותל. האנטגוניזם כלפיה החל להתפוגג שכבשה את שער הספורטס אילוסטרייטד והחלה לחרוש כל טוק שואו נחשב באמריקה (ועל הדרך להנחות תוכנית אופנה באמ.טי.וי) והחלה לנסוך תחושה שיש לנו שגרירה לא רעה בכלל.
כשתם הרומן עם דיקפריו, בר החלה להיפתח יותר ולהתרגש פחות מהפפאצי ואף להופיע יותר באירועים מתוקשים. פאזה חדשה? ימים יגידו.
כשאתם בוחרים בה, אל תשכחו להודות לאימה ציפי לוין על ההתמדה בתגובה "אין תגובה".
תזכירו לנו מי זאת אורלי ויינרמן? כנראה ששכחנו כעוגן. אהה, הבלונדינית ההיא מ"שמש". נו, זאת שיצאה או לא עם הבן של קדאפי (טוב, דווקא חתיך. כמו אבא). זו שאף אירוע יח"צני לא היה מושלם בלעדיה. ומאז כל אירוע שורד טופי גם ללא נוכחותה המחומצנת. למקרה שדאגתם.
המרלין מונרו הלבנטינית הבזיקה לחיינו, כאמור, בזכות תפקיד הבלונדינית הטיפשה אך החיננית והחושנית של הקומדיה הנוקבת בכיבובו של צביקה הדר.
הסקס-אפיל הבלונדיני וקל הדעת של ויינרמן מילא משבצת הכרחית לביצת הטראש. גם ששמש שקעה כוכבה עדיין דרך והיא הוזמנה לכל אירוע מתוקשר ומפנק בתשורות, כחלק מהמשחק המקובל. באופן הרסני, נוכחותה האינטנסיבית באירועים הפכה, כך נדמכה, לקריירה העיקרית שלה.
כשהיא כבולה בעוגן התדמית שקעקעה אותה הסדרה הנשכחת, הפכה ויינרמן ללא רלוונטית ובסופו של דבר גרמה לה להיעלם ולהתגלות כמלצרית במסעדה לונדונית. הפסד שלנו. או שלא.
כשתצביעו לה, אל תשכחו לשלוח לה הזמנה להשקה הבאה. אל דאגה, ממילא היא תלך לאיבוד בדור.
הו, הנעורים. הנעורים. מישהו ראה במקרה את יעלי מרמת אביב ג'. כי אנחנו מזמן שכחנו איזו נערת זוהר עם פלפל הייתה לנו כאן. ולא שהיא כבר לא אבל יעלי הפכה לאמא של יהלי. וכל שבת ורביעי (תלוי בלוח השידורים התזזיתי של ערוץ 10) היא בעיקר גם אשתו של. מי היה מאמין.
ההתבגרות של יעל בר זוהר, ליוותה את ההתבגרות שלנו. הרווקה הנחשקת שהתחתנה והפכה לאימא, פתחה טרנד שממילא היה מתרחש אבל לא באותה עוצמה מטלטלת כמו יב"ז, שעדיין צרובה בתודעה כבת המתבגרת של עידית לינוביץ' ולעזאזל עם טלנובלה בע"מ וחשופים.
כשתבחרו בה, אל תשכחו לה חסד נעורים. אנחנו לא שכחנו.
האקס של יעל בר זוהר והזאב הרע שחטף כביכול את נינט מידיו של רן דנקר גילה גם את הבגרות שלו כשהחל להתרחק מהמסלול בתור דוגמן נחשק והחל להתאים את עצמו לכך וכך אינצ'ים של המסך בתור שחקן נטול רגשי נחיתות.
הטרנד שבו דוגמנים זכרים משתלטים על המסך (מייקל לואיס ובקרוב אנדריאנו) בסבוניות ובסדרות מז'אנר מוערך יותר (הבורר) הפכו את יהודה לוי לפורץ דרך.
כל זאת, כשביקום המקביל הוא עדיין יודה, הסלב שמתקשה לקלף מעצמו את המניירות של הדוגמן שבא לעשות לנו שכונה. הכי בכיף.
כשתבחרו בו, תעשו טובה ובפעם הבאה שהוא מנשק את עפר שכטר שיקרא לנו, אנחנו רוצים גם.
תרבות הריאליטי בראה לנו מציאות שבה עולם הזוהר לא שייך רק לאליטות או לסיפורי סינדרלה כמו נינט.
זמן המסך שקיבלה משפחת בובליל בזכות האח הגדול והאחות הקטנה, הסדרה "הבובלילים", שהפכו את יוסי ועינב מאשקלון לכוכבי על ומיגנטה לתובנות הפשוטות והסגנון הערס-פואטי את הצופים. ומאז גם לנו בא לצעוק "אני פריחה".
בזכות הבובלילים גם השכנים הצעקניים שלנו יכולים להיות כוכבים. רק תנו להם זמן מסך ואם אפשר אז לתפוס גם חתן.
באותה נשימה הם הצליחו לשחרר את הג'יני העדתי מהמחנאות הביתית של הוילה, בין הפרידמנים לבובלילים ולעורר מחדש את המתח הרדום בין מזרחים לאשכנזים. המאבק הביתי פרץ אל מחוץ לתחומי הריאליטי והציף את סדר היום הציבורי.
כשאתם בוחרים בהם, רק תעשו טובה, אל תשכחו להחזיר את השד העדתי לבקבוק. ואם אפשר, אז גם לזרוק אותו לים.
תגידו יפה שלום לבחור שהתברג בדקה ה-90 לנבחרת העשור של הרכילות. היפיוף של הביצה הגיח לראשונה לחיינו במסגרת "השיר שלנו" בתור הרומן הלוהט של נינט. גם בסדרה ותוך זמן מטאורי גם במציאות.
אחרי שתרם רבות לביסוס מעמדה של נינט כמאמי הלאומית והיא תרמה לו בתור החבר הלוהט של הכוכבת הנולדת, התפצלו דרכם.
בזמן שהיא נצמדה ליהודה לוי, אייקון ותיק בפני עצמו, רן דנקר בעיקר זפזפ רומנים בעיקר קצרים עם כמה בנות הורסות בביצה. בין שלל השמות שנזרקו לאוויר זכורות בעיקר ליאל דניר, גאיה טראוב, שממש כמו נינט כך גם הרומן המתוסרט שלהם מ"דני הוליווד" גלש לחיים האמיתיים והיתה גם בשלה אחת. נו, יעל פוליאקוב, שכמעט גרמה להורס הלבבות להתביית.
אלא שרן כנראה מיצה את מה שיש לביצה המקומית והקטנטנה להציע. אז עכשיו הוא עוזב אותנו לטובת לימודים באמריקה ואולי אפילו לקטוף איזה חלום גדול או שניים. בתור מזכרת הוא לפחות השאיר לנו את נשיקת הפרידה יחד עם זוהר שטראוס בר המזל בסרט "עיניים פקוחות".
כשתבחרו פה, תעשו טובה ותקנו לו כרטיס חזרה. אנחנו כבר מתגעגעים.
אייקון הרכילות שחצה את הקווים מרכלן-על ססגוני ונוקב והפך למושא סיקור בעצמו.
הסגנון הבוטה שלו כרכילאי במדור "שליחות קטלנית" ובתוכנית הטראש "לימוזינה" תרמו לגיבוש הז'אנר העוקצני בטיפול במפורסמים אך סיפקו לריבה מספיק כלים להכיר את "האויב" החדש. ברגע שהניח את מצ'טת הרכילאי החדה כשהוא עבר למשבצת העיתונאי הדעתן ולהפוך בעצמו למטרה לסיקור ולסיכול ממוקד מצד הקולגות לשעבר.
שינוי הכיוון המקצועי גרם לריבה להתרחק כמו מאש מלככב בלונד על גבי לבן מאותם מדורים שהיו לו לבית במיוחד כשהתברגן והפך לאבא. דווקא אז הוא נשאב להרפתקה צהבהבה כשהסתכסך עם הפפראצי וניגרר להרפתקה משפטית שהסתיימה בהפסד לאותו עולם ממנו נמלט.
כשאתם בוחרים בו, תעשו טובה ותפסיקו להתבלבל עם חיננית.
צלמי הפפראצי שינו את עולם הרכילות מקצה לקצה. בזכותם, אנשי הזוהר נתפסים במלוא הדרם, לטוב ולרע, בלי איפור או פוטושופ בגודל טבעי וחף ממניירות. ואם אפשר אז משחקי מחבואים מלודרמטיים מפני אימת העדשה מתקבלים בברכה.
כל חובת ההוכחה לקיומה של זוגיות מוכחשת, כזו או אחרת, מוטלת על כתפיהם של נסיכי העדשה בביצה שכולה בונקר כל עוד היא לא מקדמת את האינטרסים של המצולמים.
המפגש הבלתי אמצעי והאותנטי עם המפורסמים לעיתים גולש לפסים אלימים והופך את ההתנגשות למלחמת עולם בין ידוענים לצלמים שהופכים לידוענים בפני עצמם. ותודה לאסף אמדורסקי בשם ברק פכטר. ובשם כל הצלמים שעושים דרכם לפזיוטרפיה, על המגע העדין מדי של שומרי הראש של בר וליאו בכותל.
אם אתם בוחרים בהם, תעשו טובה – אל תגידו להם שאתם נמצאים עכשיו בשינקין פינת רוטשילד. נו, מהר. בדיוק גם ליאון שניידרובסקי הצטרף.
- לבחירת נבחרת העשור של nrgמעריב לחצו כאן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם