"הוא הרים אותי מהרצפה": מיכל אמדורסקי ויהודה נהרי בראיון זוגי ראשון
מיכל אמדורסקי, 34, ויהודה נהרי, 24, כבר לא מתביישים באהבה. אז מה אם הוא קטן ממנה בעשור ? ("כמה שהוא צעיר, יש לו ניסיון חיים"), ולמי אכפת שאומרים שהוא דוהר על הפרסום שלה? ("אני לגמרי עומד בזכות עצמי"), או שהיא משתמשת בו כריבאונד לגרוש אסף אמדורסקי ("זה לא מזיז לי"). זוגיות 2009: מהדורה מוגבלת לט"ו באב

"נו, מה", פועה נהרי ברגש. "גם אתמול הסתכלת עליי ככה". מיכל: "אני פשוט מתמוגגת".
אני רואה. פרטי, בבקשה.
"אחרי 13 שנה עם אסף, הייתי כמו תינוק שמתחיל ללכת בכל מה שקשור לגברים. הרגשתי שנגמרו לי החיים ושאין מצב שאתאהב או שתהיה לי מערכת זוגית. חשבתי שהכול נגמר. לכן אמרתי ליהודה הכול. את כל הפחדים שלי. אני הייתי בקרשים, בזבל, ויהודה העיר אותי והרים אותי מהרצפה".
יהודה : "האיר בא'. לא ?".
מיכל : "הוא ממש האיר אותי. החזיר אותי לחיים, אחרי שהייתי באשפתות. אבל אני לא רוצה שהריאיון ייצא צ'יזי".
יהודה: "היא מסתכלת עליי לפעמים במבט של הצליח לי. כאילו היא הפכה עוגה".
אגב , אם היית עוגה, איזו עוגה היית?
"ברור שבראוני. זה גם חום וגם מתוק מתוק וטעים טעים. וגם כי קשה לסרב לזה, נראה לי. לא?".
נכון לאוגוסט 2009, מיכל אמדורסקי ויהודה נהרי הם מהדורה מוגבלת לט"ו באב: אבל אם נהרי הוא בראוני, אמדורסקי היא מלבי, כולל מי ורדים, קוקוס, פיסטוקים, צבעי מאכל וכל הווג'רס. כלומר, קצת יותר מדי מהכול, אבל די כיף לדגום מקרוב. בגיל 34 היא בג'ינס מיניאטורי (כולל פרנזים), חולצה מינימלית (כולל הדפס סמיילי) ונאדה איפור ("אז אומרים שאני מתלבשת גרוע. למי אכפת? זה רק הבגדים שעליי. אין לי זמן לדברים האלה, ואני מרחמת על בחורות שמתעסקות כל היום במה שהן לובשות").
רק פה הג'ורה שלה התעדן קמעה. הסיבה לשינוי, כך נראה, הוא הבראוני האנושי יהודה נהרי, 24, שחקן צעיר עם אישיות פיוטית וגופיית סבא צמודה, והאיש שהפך את החיים של מיכל בשנה האחרונה, כשאספה את השברים מנישואיה לאסף אמדורסקי.

הם נפגשו לפני שנה על הסט של "תיכון השיר שלנו", שם שיחקה אמדורסקי תפקיד אורח, ונהרי, פרח שחקנים, החל לבנות לעצמו רזומה. אחרי מידור של הקשר בחודשים האחרונים, השניים שחררו את העניין ההדדי לאוויר.
התגובות היו בהתאם: אמדורסקי מותגה כ"קוגרית", מאותן נשים טורפניות שמחפשות זאטוט לנעוץ בו את המלתעות. העובדה ששתי דקות לפני הזוגיות עם נהרי היא נצפתה עם עוד עלם לוהט וטרי, לא ממש שיחקה לטובתה.
על נהרי נטען, מנגד, כי הוא מנסה לדהור על הקריירה של אמדורסקי. בקיצור, שניהם, הפכו למטרה עסיסית. בעצם, בדיוק כמו הרגלי הלבוש הבעייתיים של אמדורסקי, הפרובוקציות, סוכריות הפופ (ובמיוחד השיר "רוק סתם", מאלבומה האחרון, בו סגרה חשבונות עם הגרוש שלה), המחשופים שהפכו אותה לשק החבטות של משטרות האופנה ושאר המטעמים שהיא מייצרת כבר 13 שנה. היה שמח.
אבל מה שיותר משמח, הוא שהצמד הנ"ל כבר לא מתרגש מכלום. בסופו של יום, "השיט הזה מעניין לי את התחת", כפי שאמדורסקי ניסחה בשפתה הציורית. ככה זה כנראה כשמאוהבים. בכל מקרה, השניים אכן מעמידים תצוגת תכלית משכנעת: כולל משמושים חפוזים (מצידה), מסאז' נחשולי (מצדו. "הוא היחיד שיודע איך לשחרר לי את השרירים" ) ועיניים לחות (משני הצדדים).
בקיצור , מדובר בסוג הזוגות הפשושים, שאם אתה לא מוכן לקראתם אתה חייב שקית הקאה. כל הקיטש הזה מתאזן ברגעים בהם אמדורסקי רודה בנהרי, והוא, בתגובה, מסתלבט עליה רצח.
בין לבין, הוא לומד משחק בבית הספר "הדרך" של אייל כהן ורותי דייכס והיא שחררה אלבום מצליח לפני חודשיים, ומשתתפת בתפקיד צפונית מהבולה בהצגה "מוריס, חמותו וזו שאיתו". ייאמר לזכותם, שהם מנסים לעשות את זה נכון. ורק על זה מגיע להם בראוני.

אמדורסקי פוסט הגירושים היא בחורה זהירה יחסית. כמי שמנהלת מערכת יחסים סאדו מאזוכיסטית עם התקשורת בשנים האחרונות. היא סיימה לנסות לרצות. ועדיין, כששואלים אותה מי התחיל עם מי מי, היא ממש לא מוכנה לוותר. או להודות בפלירט. כזו היא. שמרנית. "מהרגע שראיתי אותה היה לנו חיבור בעיניים, היה קליק,? אומר נהרי. "היא מתכחשת לזה ואומרת שהיא לא ראתה אותי בכלל".
מיכל : "איזה קליק? זה סוריאליסטי. הוא מאוד כיוון לשם. אבל הוא היה צריך קצת לשבת עליי ולשכנע אותי".
יהודה : "המצאה לגמרי! אני פלרטטן. לא אמרתי לה כדאי לך, תנסי, אני זורם. יש לי את הדרכים שלי. אז כשהיא ישבה לבד באתי לארח לה חברה, נוצרה כימיה והחיבור קרה. הסתכלתי עליה וידעתי שאני בעניין שלה, אבל לא ידעתי אם היא בעניין שלי".
לא פחדת?
"לא, למה? ".
בגלל שהיא מפורסמת. גדולה ממך בעשר שנים. גרושה ממוזיקאי מפורסם. אומרים שהיא ביץ'. כל התשובות נכונות?
מיכל: "לדעתי, הוא לא חשב שזה ילך לזוגיות כזאת, אז גם לא היה ממה לפחד. זה פשוט נהיה, לאט לאט. מאוד נרתעתי בהתחלה. אני אדם מאוד מחושב. מה את חושבת? שעניין הגיל לא עלה לי בראש? לאן אני הולכת? האם זה מה שאני צריכה עכשיו? ואז אמרתי, מה אני טוחנת לעצמי את הראש? היה לי נעים ולא הרגשתי את הבדל הגילאים. היה לי ברור שצריך לשמור את זה בשושו, כי איך יגיבו, וההורים, ולכולם תמיד יש מה להגיד. ואז אמרתי די. נתתי לו את המספר שלי. וזהו".

זהו ?
"אני בתקופה מאוד טובה עכשיו. לפני יהודה הייתי במיץ של החרא. באשפתות. הגירושים מאסף היו כמו אבל. הרגשתי כאילו מישהו מת לי. הייתי בתוך האבל שלי ותפקדתי בתוך האבל הזה כמו זומבי.
גם לפני הגירושים הייתי לבד. חצי שנה אחרי שנפרדנו התגרשנו, והייתי שנה לבד. ממש לבד. עם יהודה זה נבנה, לא היינו אחד בתחת של השני בהתחלה. זה אפילו לא היה אמור להיות ריבאונד. הוא פשוט ישב והקשיב לתסכולים ולמרמרה שלי. וכמה שהוא צעיר, יש לו ניסיון חיים".
יהודה : "היא מפורסמת, יפה, יש לה הילה-אבל זו לא הבעיה. מה, בגלל שהיא מפורסמת היא לא בן אדם? המיתוגים המטופשים האלה הם הבעיה בתעשייה הזאת. תמיד צריך כבשה שחורה, וזו מיכל. עשו לה עוול, היא תמיד הביצ'ית והרעה. לא משנה מה היא תגיד או מה היא תלבש, תמיד יציגו אותה באור שלילי. לא צריך להיות גאון בשביל להבין שככה הדברים עובדים. אני טועה? ".
ממש לא. אבל עכשיו מיכל הוסיפה למיתוג הביץ' שלה את הטייטל קוגרית.
מיכל: "מאיפה הביאו את זה? אני כולה בת 34. התחתנתי בגיל 20. כאילו , עם כמה גברים הייתי? אבל יאללה, יש עניין? בואו ניקח את אמדורסקי, כי יש על מי לרכוב. לאסף יש חברה שצעירה ממנו בעשר שנים. מישהו אמר עליו שהוא קוגר? ".
יהודה: "בואו לא נדבר על אסף. זה להסתכל אחורה. בואי נסתכל קדימה, על הכאן ועכשיו".
לפני זה, רק שאלה קטנה: נכתב בעבר שהטלת וטו על יחסיו של אסף עם דנה פרימן, זוגתו הנוכחית. למה, בעצם?
"זה לא קשור אליי. אסף זה עבר, זה נגמר, ומישהו כתב את זה על דעת עצמו. אני המשכתי הלאה. זה מצחיק אותי. זה שאני בכלל מדברת על זה טיפשי בעיניי".
בואו נתעכב לרגע על התואר "קוגרית": אם לפני שנה כולם לעסו את מונח ה "מילף", שהיא אימא נחשקת וסקסית, הקוגרית היא עניין אחר לגמרי. היא סקסית יותר, רעבתנית יותר, ולא דופקת חשבון. מזכיר לכם מישהי?

זה נותן לך גושפנקה?
"לא, זה אומר שאנשים עושים מה שטוב להם, בלי לדפוק חשבון. ואני מבינה מאיפה ריטה באה ומעריכה אותה על זה. והיא סוחבת על הגב שלה הרבה יותר ממני. אני משתחווה לה. זה מאוד יפה בעיניי".
ואחרי חודשים שהסתרתם את היחסים, איך הייתה היציאה?
מיכל: "כשכולם יודעים עליך הכול, זה גורם לרתיעה. אי אפשר להגיע למקום נקי ולנהל מערכת יחסים במקום שאני נמצאת בו, זה 'טייק איט אור ליב איט'. ליהודה הפרסום לא היווה אישיו. זה היה תהליך מאוד איטי ושיחות של כן ולא".
יהודה: "וגם למה לא".
מיכל: "ליהודה היה חשוב שיידעו שהוא במקצוע הזה בזכות עצמו. לפני שהחלטנו שאנחנו יוצאים החוצה לרחוב ביחד, הסברתי לו את ההשלכות. כי בסך הכול עמדנו מול כיתת יורים. כשהסתרנו, חשבתי יותר עליו. ברגע שהבנתי שזה לא סתם, שיש אהבה והבנות שלי מעורבות, החלטתי שאני מוכנה לחיות עם הקרקס שמסביב. זה לא פשוט להיות חבר שלי, עם גירושים, ילדות, הפרש גילאים-תחשבי איזה תיק הוא סוחב ועל מה הוא צריך לוותר בשביל הזוגיות הזאת".
יהודה: "השוק הראשון היה כשיצאתי מהאוטו ואופנוען שלף מולי מצלמה, בדיוק כשאני מחזיק את הבנות. אבל מתרגלים. אני לומד חשיבה הכרתית בשיטת'ימימה', שמכניסה לפרופורציות. אז מבחינתי, מה שמחוץ לקשר הזה תפל. אבל זה לא שאני מאמין בלטמון את הראש בחול. צריך להיבנות מהדברים האלו, לא? ".

כשאמרו שאתה נבנה על השם של מיכל, גם היית כזה קול?
"מה זה יעזור לי להתעצבן? אם הייתי רוצה באמת להיבנות על שמה הייתי יוצא איתה החוצה מההתחלה. המצב הפוך. אני לגמרי עומד בזכות עצמי. וחשוב לי שיידעו שהדברים שאני משיג הם בגללי. מצד שני, אני לא צריך לתת דין וחשבון".
ואיך הבנות של מיכל קיבלו אותך?
"אני מסתדר איתן מצוין. זה משהו שאני משדר: חום ואהבה ונינוחות כזאת, שלא הלחיצה אותן. אני סוג של בייביסיטר".
מיכל : "הוא הוצג כיהודה, חבר של אמא. הכול נבנה לאט, ועם ריספקט לבנות. הוא די מדהים: ביד אחד חביתה, ביד השנייה מחליף חיתול. ואני היסטרית כזאת. וקקי לא מגעיל אותו! שום דבר לא מפחיד אותו. יודעת מה? עזבי קקי, הוא מאוד אופטימי. את מכירה את אלו שחושבים חיובי? זה מאזן אותי. הוא נותן לי להרגיש ששום דבר לא כזה נורא. הכול אצלו קל".
יהודה : "אני רגוע ואופטימי. זו הדרך הטובה להתמודד עם התעשייה הזאת. בגלל שמיכל פסימית, אנחנו משלימים אחד את השני, אבל הרבה פעמים אני לא רוצה לשמוע את התובנות שלה".
מיכל : "אני מסכימה. שילמד בעצמו. אני מכבדת את זה".
את יודעת שהבנות שלך לעולם לא יפסיקו לפנטז שאת ואסף תחזרו?
"כל אחד רוצה את המשפחה המושלמת, אבל כשהעסק לא עובד צריך לפרק את החבילה. בהתחלה מילה (הבת הגדולה, גב"ח) אמרה שהיא רוצה שאבא ואמא יחזרו לגור יחד. ברור שהתייעצנו עם פסיכולוג, זה היה הדבר הראשון שעשינו כשאסף אמר שהוא רוצה לעזוב. אתה אף פעם לא יודע מה נכון להגיד, אבל אנשים החליטו שהם לא מוותרים על האושר שלהם נו מטר וואט. עדיף להיות ילד של הורים גרושים מילד להורים נשואים ששונאים אחד את השני".
אבל אפילו אצל הנהרים החיים אינם אידיליה. במיוחד כשהיא משאירה מגבות מטונפות על הרצפה. "גבר ואישה זה עולמות שונים,? מפתיע נהרי. ?אם הייתי מדען הייתי חוקר את זה. אני כל יום מנסה להבין מה עובר לה בראש. קראתי על טנטרה. ועזבי את המין, זו תורת חיים שלמה.
האישה יודעת הכול והכול קיים אצלה. גברים צריכים למצוא את הדרך לפענח את זה, וכך האישה מגלה את עצמה. גברים הם בעצם הבורים. אני חושב לבן, היא תחשוב שחור".

תן דוגמה.
"לי מפריע שכוס לא נקייה, אני מאוד פדנט. ולה זה לא מפריע".
מיכל : "הוא איסטניס".
יהודה : "יש מגבת על הרצפה? היא לא תרים אותה. זה משגע אותי. וואי, איך אפשר? ערימות של בגדים על הרצפה-מגבות, חולצות, מכנסיים-אני מקבל מזה חררה".
מיכל: "יש בגדים שלו שהוחרמו. כל מיני כובעים לא ברורים, שמכערים אותו".
יהודה: "בעינייך".
מיכל: "זה יצא מהאופנה. אבל חוץ מזה הוא די משתדל".
סיפרת בעבר שאת קנאית. ועכשיו?
"מאוד. אם מישהי מתקשרת ליהודה באמצע הלילה אני חוטפת את החורפה. אני צועקת. זה גם עניין של תשומת לב, ואני קצת ילדה קטנה לפעמים".
יהודה: "היא קוראת לי איש מערות. אני קצת רכושני. מקנא, לא מתבייש בזה. קנאה בריאה זה טוב, כי היא באה מאהבה. כשאנחנו הולכים לאירועים, היא צריכה לשווק את עצמה ולי קצת קשה עם כל הפלרטוטים האלו, אבל אני מפרגן".
אגב ילדותיות, הוא יותר בוגר ממך?
מיכל: "רוב הזמן. הוא כל הזמן אומר לי שאני בת שנתיים".
יהודה: "יש לה רגעים שהיא לא רוצה יותר להיות האחראית. לפעמים אני זורם עם הילדותיות הזאת".
ספר על רגע רומנטי ביניכם.
"כשהיא מתפנקת עליי ומבקשת שאכין לה סלט גזר. או שכשיש לה יום ארוך, ואני מדליק נרות בכל הבית, מבשל לה ארוחה טעימה. עושה לה מסאז' מפנק. ואז. . .".
ואז?
"ואז נשאיר שלוש נקודות. לא צריך להיות גאון בשביל להבין את זה, לא ?".








נא להמתין לטעינת התגובות


