כוכבים יש רק בשמים
לא הכל נוצץ בממלכת כוכב נולד: דיכאונות, נטיות התאבדותיות ואף בריחה מהארץ. הטרגדיות של מתמודדי כוכב נולד נחשפות
ליבי הניד ראשו בשלילה. "אני לא מבין אף מילה", אמר בחיוכו הכובש שאולי גם יביא לו את הכרטיס לגמר. "יש בשיר שני משפטים שמתאימים לכוכב נולד", ארצי הבליע נימה ביקורתית וציטט: "לא עופות מרום אנחנו, ואל גובה השמיים/ גם אתם, גם אנוכי - לא נגיע כנראה". כמה שארצי צדק. כי מה שניסיון של כמעט ארבעים שנה מעניק, לא תביא אף זכייה בגמר הנוצץ. אותם שני משפטים שכתב נתן יונתן לפני מעל ל-25 שנים רלוונטיים מתמיד.
כמעט כל כוכב, לא משנה כמה זוהר יהיה, מה יהיו יכולותיו הווקאליות ומספר האסמסים שיקבל, סופו ליפול ולהתרסק. חלק יידעו לאסוף את השברים ולהמשיך הלאה, חלק יסתגרו בתוך עצמם ויתנו לצלקות להגליד.
נפילות בתעשייה אינן דבר נדיר וכוכב נולד אינו שונה מתכניות ריאליטי אחרות. אבל יש משהו בתכנית הזו, שהוא מעבר. הרייטינג המטורף ששבר כל שיא בשילוב העובדה שהמשתתפים הם בדרך כלל צעירים מאוד בגילם אשר עוסקים באמנות ובטוחים שהם-הם הדבר הבא, הופך את הנפילה לכואבת ופוצעת הרבה יותר.
כל אחד מעשרות המשתתפים שדיברנו אתו השבוע ידע בדיוק במה מדובר. חלקם בחרו לשתוק, אולי מבושה, אחרים סיפרו על חבריהם שחוו משברים אבל היו כמה אמיצים, ובהם שופטי עבר בתוכנית, שבחרו לספר בגילוי לב נדיר על ההתרסקות, על התמוטטות העצבים, הדיכאונות, ההסתגרות בבית, הפנייה לפסיכולוגים, על נטילת כדורים ואחד מהם גם על בחירתו המוזרה להתמודד עם המשבר – ירידה מהארץ.
"לקח לי משהו כמו שנה עד שהבנתי שעובר עלי משהו", מספרת יעל שחר שהודחה לפני שלב חצי הגמר בכוכב נולד 2, "בהתחלה הייתי בשלב ההכחשה. הייתה לי תחושה של ריקנות ותחושת בלבול. אחרי זה הבנתי שמשהו לא בסדר והתחלתי טיפול פסיכולוגי שנמשך שנתיים.
היה לי קשה מאוד מבחינה רגשית. פתאום את מבינה שאת צריכה לחזור לחיים רגילים - עבודה רגילה, אין צילומים, כבר לא דואגים לך ולא מתייחסים אלייך כמו לכוכבת ואת חוזרת לשגרה. זה ממש מתסתכל. עברתי תקופה מאוד מאוד קשה ואני לא היחידה. היו הרבה טיפולים, הרבה לילות של חרדות. אני לא מאחלת לשונאיי שיעברו תקופה כזאת
שחר גרה היום באילת, מופיעה כזמרת הבית במועדון הגורן יחד עם רמי קליינשטיין וחברה בשלישיית בנות שעובדת על חומרים מקוריים. בזמן שאנחנו מדברות, ביום ראשון בלילה, מוקרנת בטלוויזיה כוכב נולד. שחר יוצאת מהחדר. היא לא מסוגלת לראות את שלב ההדחה.
"הרבה זמן לא יכולתי לצפות בתכנית בכלל, היום אני כבר במצב הרבה יותר טוב אבל כשמגיע שלב התוצאות אני מעבירה ושואלת אחר כך מי הודח. אני פשוט לא יכולה לראות זה עושה לי פלשבקים. הייתי אז כל כך תמימה. לא ידעתי כלום. כולנו חיינו בסרט שאחרי התכנית נהיה כוכבים".
די, כולם ידעו שהיו פייבוריטים.
"ידענו מי הפייבוריטים אבל חשבנו שתהיה עבודה, התעניינות, נעשה משהו. אני נורא רציתי לשחק. אבל סגרו לנו את כל הדלתות וגם אם נפתחה דלת אז היא נסגרה בגלל המצב הנפשי הקשה שנקלעתי אליו. אם הייתי באופיי אדם חזק כמו היום הדברים היו נראים אחרת. שולי גיא מהאחיות גואטה שהשתתפו בעונה הנוכחית היא חברה טובה שלי. אני לא מאחלת לה לעבור את מה שאני עברתי".
היית הולכת שוב לתכנית?
"היום אם הייתי יכולה להחזיר את הגלגל הייתי מעדיפה לעשות את כל הדרך הארוכה עם כל התלאות שבה ולהצליח בכוחות עצמי בלי התכנית. בשבילי לחזור לאילת אחרי התכנית היה כמו לחזור הביתה, זה מה שעשיתי וזו הייתה התרופה שלי - כאן חזרתי לעצמי".
מתמודד נוסף שחווה משבר נפשי קשה לאחר התכנית הוא מישה קירקילן (22) שהגיע למקום השני בגמר העונה השלישית שנחשבת עד היום לעונה החלשה ביותר של כוכב נולד. היום קירקילן עובד עם אייל גולן, הוציא סינגל ומופיע עם שיריו. אבל עד לא מזמן היה מצבו טוב הרבה פחות. לפני כחודש סיפר קירקילן בריאיון ל"כל הזמן", מקומון "מעריב" בירושלים, על משבר קשה שאף הוביל לנטילת כדורים נגד דיכאון ולטיפולים פסיכולוגיים.
"יום אחרי שזכיתי במקום השני בגמר 'כוכב נולד' השלישי, שנערך בניצנים התקשרתי ל'טדי הפקות' וחיפשתי את טמירה ירדני כדי לשאול מה עכשיו ואיך ממשיכים הלאה", שיחזר. "היא התחמקה ממני ואמרה לי להתקשר מאוחר יותר. אחרי זה היא פשוט לא ענתה לטלפונים. הייתי מיואש ואבוד. לא ידעתי מה לעשות". לאחר מכן הוסיף: "יש אנשים שבמצב שלי אז היו מתאבדים. חשבתי על זה באותם ימים ללא הפסק. לעומת אחרים, שחוזרים הביתה למשפחה, אני חזרתי לארבעת הקירות שלי ולא היה לי עם מי לדבר אפילו.
הייתי מיואש, לא היו לי חברים, עוד הייתי עולה חדש. אבל לא התאבדתי רק בגלל סבתא שלי ואחותי, כל הזמן חשבתי מה זה יעשה להן. לא חשבתי בכלל על טיפול פסיכולוגי כי לא היה לי כסף. לקחתי כדורים, אבל אני ממש לא רוצה לדבר על זה. לא רוצה להיזכר בכלל בתקופה הזאת".
השבוע אמר שכלל לא ציפה שיגיע לגמר. "אבל כשכבר הגענו אני ויהודה ציפינו להיות כמו ההראלים וכמו נינט. כשאתה נמצא בתכנית אתה באופוריה אתה חושב שעוד מעט שלמה ארצי יעשה לך קולות. זה משהו מטורף. בגלל זה הנפילה כל כך כואבת. תדמייני ילד חדש בארץ שמבטיחים לו דברים ולא מקיימים שום דבר, לא מטדי, לא כספית ובצבא לא משחררים. הכל ביחד זה יוצר בלאגן בראש. ישבתי בבית לא רציתי לצאת ולא רציתי שייראו אותי. אני מדבר על כל תקופת הצבא - ועד שלא אמרו לי 'מישה, בשבוע הבא אתה משתחרר' לא יצאתי מהבית. אולי הופעות בודדות".
פנית לעזרה?
"הלכתי לקב"ן כמה פעמים, הלכתי לפסיכולוג וזה לא עזר לי כל כך. אני יכול להגיד שתשעה וחצי חברים מתוך עשרה אנשים שהיו איתי בכוכב נולד הולכים לפסיכולוגים אחרי התכנית. אולי אחד איכשהו שרד בלי. אין בן אדם שלא לקח את זה קשה".
צעיר נוסף שמדבר על תחושות דומות הוא שמעון טפטה מקרית גת, המתמודד האתיופי מהעונה השנייה, שחי היום בארצות הברית. אחת הסיבות לכך שטרם החליט אם להשתקע בה באופן קבוע קשורה קשר הדוק להשתתפותו בכוכב נולד.
"הגעתי לתכנית לא מוכן, כולי חי בפנטזיה של איזה כיף זה להיות מפורסם", סיפר בשיחת טלפון מארצות הברית. "חטפתי כאפה, כאפה מצלצלת ואני יודע שהייתי יכול להגיע להרבה יותר אם הייתי מוכן לזה. הרבה פעמים אמרתי שהייתי בכוכב נולד פיזית ולא מנטלית, לא הבנתי מה קורה - לא את הגודל של כל הסיפור וגם לא התנהגתי בהתאם. והיה לי קשה לקבל את כל האהבה. אתה פתאום נמצא במקום מסוים ולפני שאתה מבין מה קורה אתה נמצא במקום אחר, מקום פחות טוב".
טפטה גילה אחרי ההדחה כמה קשה לחזור לשגרה. "אני בקושי זוכר את התקופה הזאת אולי כי אני מנסה להדחיק", הוא אומר. "אני זוכר דברים ספציפיים כמו שבאמת לא הייתי שם. כנראה שלא הייתי מוכן לתחרות. זה היה נורא קשה. נלחצתי לגמרי. פתאום אהבה גדולה של אנשים, כאלה שלא הייתי אתם בקשר מדברים איתי, פתאום אני לא יכול לאכול בחוץ כי מצביעים עלי, פתאום מבקשים חתימות ואני בלחץ נוראי.
אני בן אדם שמאוד חשוב לו להתייחס לכל אחד וכל מי שהיה ניגש הייתי נחמד ומחייך ומקדיש לו תשומת לב. אפילו כשביקשו ממני חתימה הייתי כותב משהו שונה לכל אחד. וזה בעיקר מה שפגע בי וגרם לי למצב נפשי גרוע. בינינו, כמה אתה יכול לשמר את האנרגיה ולנסות להיות טוב ונחמד לכולם? הרגשתי שאני מאבד את מי שאני כשמעון, הפכתי להיות מישהו אחר. נהייתי צבוע. לא כי אתה רוצה להיות צבוע אלא כי גם כשרע לך אין לך זמן להרגיש חרא עם עצמך. וואלה, אני מנסה להיות נחמד ובסדר אבל זה מתיש ולאט לאט זה גרם לי להסתגר להרגיש לא טוב".
טפטה נכנס לחרדות. הוא החל להסתגר בביתו, ניתק קשר עם הסביבה, סגר את הטלפון והחליט להתמודד. "הייתה לי תקופה נוראית שהסתגרתי בתוך עצמי ולא רציתי שום דבר", הוא מגלה בקול כואב. "כלפי חוץ הכל היה מחויך - מטבעי אני אדם עם שמחת חיים - אתה לא באמת מראה את מי שאתה כי נורא חשוב שלא יחשבו שרע לך כדי שלא ישאלו כי גם ככה רע לך אז מה אתה צריך לדבר על זה. אחרי התכנית הייתי מנתק קשרים עם אנשים, סוגר את הטלפון, זורק אותו הצידה לחודש שלם ואף אחד לא ידע מה קורה איתי כשאני בעצם יושב בבית, ממש מסתגר, ומנקה את הראש. היה לי נורא קשה להיות בסביבת אנשים ולהסתובב בשכונה. זו אחת הסיבות שנסעתי לאמריקה".
יכולת להחליט שאתה משנה כיוון.
"היה לי נורא קשה להתחיל עבודה אחרת. אתה לא יכול למלצר פתאום - אתה מוכר. אנשים היו אומרים לי: 'מה אתה דפוק? יראו אותך ממלצר!'. נורא קשה אחר כך לשקם את עצמך. ואת זה אני לא רוצה. אני רוצה את החיים שלי בחזרה, אני רוצה שוב שליטה על החיים שלי. אחרי התכנית נוצר חלל ריק למרות שאתה יודע וכולם אומרים 'חמש עשרה דקות תהילה, בסדר, זה יעבור' אבל יש כאלה שהחלל הריק אצלם לא עובר".
פסיכולוג היה מקל עליך את התהליך.
"נורא חשוב לי שלא ישתמע שאני נגד ההפקה. ההפקה באמת נתנה את התמיכה הכי טובה שיכלה לתת באותו רגע. אני לא חושב שגם הם היו מודעים לזה בתקופתי. אבל כן, אני חושב שמאוד חשוב שההפקה תדאג לשירות כמו שיחה עם פסיכולוג פעם בשבוע אם קבוצתית או אם אחד על אחד".
בעצם כל התהליך הנפשי גרם לך לעזוב את הארץ?
"רציתי לשנות אווירה. פה בחו"ל אף אחד לא מכיר אותי. כל החיים שלי בארץ הפכו להיות סביב כוכב נולד ואנשים כל הזמן דיברו איתי על זה וחפרו לי וזה שיגע אותי לגמרי אז עזבתי".
"אני יודע שכמוני, היו הרבה מאוד מתמודדים שעברו אחרי התוכנית תהליך נפשי לא קל בכלל", מוסיף נדב קדמון ממודיעין, שהתמודד בעונה הקודמת וזכה לפרגון מהשופטים. "כוכב נולד עשתה לי דברים טובים ואני לא רוצה לירוק לבאר ששתיתי ממנה, אבל זה היה תהליך נפשי לא קל. היום אני אחרי החלמה. הייתי בדיכאון, לא בגלל הנפילה שם, אלא בגלל כל האינטראקציה עם הסביבה. זה מכלול של מלא דברים. אתה באמת חושב שאתה הולך לעשות את זה ואז אתה מבין שזה לא ככה".
וזה משותף להמון חבר'ה שהתמודדו בתוכנית.
"כן, נכון. שמעתי על הרבה אנשים שחוו את זה. אישית אני באתי חסין לבועה הזאת ובסופו של דבר הבנתי שאני אעשה את הדברים בדרך יותר ארוכה, בדרך אחרת".
ואם היו מכינים אותך לפני זה, אם היו אומרים לך מה הולך להיות התהליך ומה יהיו ההשלכות?
"ידעתי את זה. הכרתי אנשים מעונות קודמות וכן הכינו אותי קצת. הלכתי כדי ליהנות מכל רגע, אבל מסתבר שלא כזה נהניתי. בדרך כלל כמתמודד אתה מתחיל קטן וחסר ביטחון וצובר תאוצה. אני התחלתי חזק ובהמשך לא מצאת את עצמי. עכשיו אני מתחיל כן להעריך את זה וליהנות, אבל היתה לי שנה של להתבחבש בתוך עצמי".
מעין שקד, תושבת הוד השרון, שהתמודדה בעונה הראשונה של כוכב נולד, היתה אז בסך הכל בת 17 וצעירת המתמודדים. היא היום בת 22. כן, גם היא מספרת על חוויות דומות. "עברתי תקופה קשה של מצב נפשי לא קל אבל חזרתי לעצמי", אמרה בעבר, "עליתי במשקל ובכיתי המון. לא שיתפתי הרבה אנשים במה שעבר עלי אבל בתוכי הייתי ממש בדיכאון.
חשבתי שהכל נגמר, איך פספסתי קרש קפיצה כזה ואיך במקום לעלות ירדתי. לקח לי שלושה חודשים לצאת מהדיכאון הזה". שקד מספרת השבוע כי עברה תקופה קשה מאוד שנמשכה חצי שנה. "אחרי כוכב נולד הייתה לי שנה מאוד יפה. המשכנו להופיע בארץ והיו לי הרבה הזמנות להופעות פרטיות. שנה אחרי כשהתגייסתי פתאום הכל נחת בבום. כמו שעלינו בבום ככה גם המודעות והרבה דברים אחרים ירדו בבת אחת.
בעצם רק אז המציאות מכה בך. אתה מגלה שאתה עכשיו צריך לנצל את ההזדמנויות שניתנו והדלתות שנפתחו בפניך ואתה מגלה שזה לא כמו שזה נראה. העלו אותך בבת אחת וטעמת מעולם הזוהר כל כך מהר שנדמה לך שזה יימשך לנצח. פתאום אתה כבר לא בביזנס. זו הייתה תקופה שנמשכה חצי שנה. תקופה שאתה יושב עם עצמך ודי מתערער אם אני כן מתאים לעסק הזה או לא, ומה יהיה איתי. לא עברתי ימים קלים". היום, עם שחרורה מלהקה צבאית, שקד עומדת לסיים את העבודה על תקליט משלה.
תקופות קשות הן לא סוד בתעשייה, במיוחד לא אחרי כוכב נולד. אתה בא ממקום מסוים סתם בן אדם ומתפרסם -תכל'ס בינינו - על כלום", אומרת סשה גרישקוב שסומנה כהבטחה בעונה השנייה, "מוציאים מפרופורציות והחוסר פרופורציות הזה מערער אותך ועושה לך משהו".
גם גרשניקוב עברה תקופה לא פשוטה. "רק בדיעבד אחרי שנתיים התחלתי להבין מה התחרות עשתה לי וגם לי היה דאון אחריה ועברתי תקופה לא קלה. יש רגעים קשים ויש אנשים שזה עשה להם ממש רע".
בימים אלה גרישקוב חיה בניו יורק ותתחיל בקרוב ללמוד משחק.
שי רביזדה, תושב קרית גת שהשתתף גם הוא בעונה הראשונה והודח בשלבים הראשונים, החליט לאחר התחרות לעזוב את אור הזרקורים ואת קדמת הבמה ולפתוח אולפן הקלטות בקריית גת. כיום הוא גם כותב ומלחין לאמנים כמו אייל גולן ואחרים.
"במשך שנתיים הייתי בסוג של אופוריה שזה אוטוטו קורה ויקרה כי אני חתום אבל זה לא קרה", הוא אומר. "כשראיתי שאני לא מתקדם התחלתי לחפש עבודות שממש לא מתאימות לי ולא קשורות אלי. זה עשה לי דאון רציני".
"כשאומרים לך 'הנה, עוד שבועיים, הנה עוד חודש' ואתה מחכה זה לא קל אבל בגלל שהתחתנתי הייתי צריך לקחת את עצמי בידיים ולרוץ קדימה. הייתה לי שנה של בלבול ואי וודאות מה קורה איתי ומי נגד מי. תקופה לא פשוטה של דאון אמיתי. זה תסכול שאתה אומר אני יודע שאני עוד אגיע לשם שוב אבל מתי?".
"כל החשיפה הפתאומית שקבלנו לא הייתה בריאה בשבילנו", אומר משתתף שהעדיף לא להיחשף. "מה מזהים בעצם בך? אחד שלא הגיע לשום דבר והוא כלום, זה מה שאתה הופך להיות. רגע אחד אתה מוכר ושנייה אחר כך אתה כלום. הסיבה היחידה שהיית מוכר היא בגלל התכנית ואין שום דבר מאחורי זה. כשזה נגמר, ככה מזהים אותך, כמו מי שלא עשה כלום. זה גמר אותי. הייתי בדיכאון, הלכתי לייעוץ. בעצם עד היום אני מנסה להתאושש מהתקופה הזאת".
חנה גור שלא עברה את האודישנים בעונה הראשונה חזרה לכוכב נולד לעונה השנייה וגם שם לא הצליחה להעפיל לשלבים הסופיים. לאחרונה הוציאה סינגל לרדיו ובקרוב עתיד לצאת סינגל נוסף. "אחרי כוכב נולד די מאבדים כיוון. את לא יודעת מה לעשות עם עצמך ולא מודעת לזה שאת צריכה ללכת לחפש את המנהל האישי", היא אומרת.
"יום אחרי שאני הודחתי בגלגל הצלה שלב לפני חצי גמר ישבתי במיטה עם הפוך, שיא הקיץ, ובכיתי בלי סוף. לא רציתי לדבר עם אף אחד. רציתי לשבת ולשתוק. הייתה לי תקופה כזאת נוראית ומבלבלת שבסיומה לקחתי את עצמי והחלטתי לרוץ עם מופע אבל יש כאלה שאני מכירה שהגיעו למצבים מאוד נמוכים, של פסיכיאטרים, כדורים, אלכוהול. לשמחתי לא הגעתי לזה, אבל גם אני עברתי משבר נפשי. הכל שאלה של לאן אתה לוקח את הדברים. עצוב לי שאחרים לקחו את זה ככה כי אפשר אחרת".
מצבם של המשתתפים שקרסו לא נעלם, מסתבר, מעיני שניים: ריקי גל ומתי כספי, שהיו שופטי התחרות בראשיתה. "מדובר על אנשים שהתמסרו לאיזה עניין ולא ידעו למה הם נכנסים", אומרת גל.
"הם לא ידעו באיזו רמת סיכון הם יהיו. חשוב שיהיה שם מישהו שיכיל את ה'כישלון' – כי זה מה שהם מרגישים - שחווים האנשים הצעירים האלה. ממקום שהם צעירים, מצפים, נחשפים, הכל מתמוטט להם כמו מגדל קלפים. זה רק טבעי שמצבם הנפשי יהיה קשה".
"הסביבה שלהם לא מסוגלת להכיל את זה. הסביבה לא יודעת איך להגיב ומתעלמת מהם, כי ההורים או החברים לא יודעים איך להתייחס ל'כישלון' הזה. תראי, בלאו הכי אלו אנשים שרגישות מאפיינת אותם, משם מגיעה היצירה שלהם, וחשיפה היא עניין מאוד מאוד קשה. קשה מאוד לאיש צעיר להתמודד עם זה. זה קשה גם לאיש מבוגר, אבל בגיל כל כך צעיר ורך, זה מצב קשה מאוד להתמודדות".
את מתארת מצב נוראי. הרבה מעבר לאכזבה או לעצב.
"מתוך היכרות עם מתמודדים בתוכנית אני יכולה לתאר מצבים של כמעט אשפוז, או טיפול תרופתי די כבד. אלו מצבים שהייתי עדה להם, התרסקות נפשית קשה ואפילו סכסוכים משפחתיים קשים. לפעמים ההורים שמים את כל יהבם בילד, אבל לא ידעו להתמודד עם כישלון. הוא כאילו הלבין את פניהם וזה יוצר לחץ עצום על המתמודדים, שהם בעצם ילדים בגילאים כל כך רכים ועם אישיות שבירה".
ניכר שהקריסה של בוגרי התוכנית שמתגוררים בפריפריה קשה יותר.
"נכון. אם הם גרים ביישובי הפריפריה, זה עוד יותר קשה. אחרי שטעמו 'תהילה' וחוו את מרכז העניינים, הם נמצאים בחיפוש. לא להרבה מהם יש מספיק חוסן נפשי להחליט להיות למשל מלצר ולעבוד קשה כדי לעבור למרכז ולקדם את עצמם. הם בעיקר חוששים ממה יגידו החברים והשכנים. רק מי שחזק עומד בזה".
ואולי כדאי שטדי הפקות או קשת יצמידו פסיכולוג שילווה את המתמודדים?
"אני לא חושבת שזה אחריות של טדי או קשת. אני לא מפנה אצבע מאשימה נגד אף אחד. זו תוכנית טלוויזיה, תחרות, שיש לה לגיטימציה אבל לא יכולה לשאת בתוצאות של כל מתמודד. מי שהולך לשם צריך לקחת בחשבון שזה עשוי להיות ככה. שזה מורכב. הם צריכים לחשוב – הסכמתי ללכת לזה ואני אסכים להתמודד עם ההשפעות וההשלכות של זה".
המוזיקאי מתי כספי מספר גם הוא על מקרים בהם נחשף למצבים נפשיים קשים של המתמודדים. "זו התחושה שהיתה לי לגבי המתמודדים כשאני הייתי שופט", הוא אומר.
היית מודע כמו גל למצבים של דיכאון, משברים, נטילת כדורים וכדומה?
"הייתי מודע לעניין של המתח. העוצמה של מה שאת מתארת מפתיעה אותי, אבל כן זה מתחבר לי למה שראיתי. המתח היה ניכר מאוד למרות שהם ניסו להסתיר אותו ולהפגין ביטחון. זה תובעני. לפעמים ממש ריחמתי עליהם. אני עשיתי את עבודתי כדי לחוות דעה מקצועית, אבל מצד שני גם ריחמתי עליהם. זה לא קל כלל ועיקר לעבור כאלה מבחנים וליפול מזה. גם אלו שזוכים כלל לא קל להם. לא כל אחד מסוגל באישיותו להתמודד עם זה וזה בהחלט יכול להוביל לתיאורים שהצגת לי".
"הם עוברים מתחים איומים, עליות ומורדות בצורה קיצונית", ממשיך לנתח כספי. "לפעמים זה אכזרי ביותר. ראיתי מתמודדים שעוברים מעין כור היתוך שמכניס אותם מהר מדי לתוך כל העניין. מה שקורה הוא שיש תוכנית כזאת ומאות ואלפי נערים ונערות שמרגישים צורך להתמודד בה רואים רק את הזוהר ולא את מה שקורה בתהליך עצמו. זה רחוק מאוד ממישהו שעבר תהליך איטי והדרגתי וצבר ניסיון ואכזבות בזמן שהצטרף להרכבים שונים".
צריך להצמיד למתמודדים פסיכולוג שילווה וייעץ?
"יכול להיות. האנשים האלה צריכים לקבל תוך כדי הכנה לשלבים הבאים הכנה נפשית, כי זה בכלל לא קל. צריך להיות מאוד מאוד חזקים כדי להתמודד עם ביקורת ועם תביעות שבאות מצד הקהל. הם מתמודדים בחוסר ניסיון וזו הבעיה. הם מונחתים בשלב השיא מבלי לעבור את המדרגות שבדרך".
המצב הנפשי הסבוך שאליו נקלעים המתמודדים רחוק מלהפתיע את אנשי המקצוע. "ידעתי על התופעות האלו", אומר הזמר אייל גולן. "אני זמר כבר הרבה זמן ותמיד אני מקפיד להישאר בגובה העיניים עם אנשים. יש אומנים שמתלוננים על חתימות ועל זה שמציקים להם, אני תמיד חשבתי כמה רע הייתי מרגיש אם הייתי הולך ברחוב ופתאום אף אחד לא היה מבקש ממני חתימה".
"כשאני רואה את החבר'ה מכוכב נולד בשיאם ותוך חודשיים אף אחד לא מתייחס אליהם, זה ברור שהם עוברים מכה רצינית. זה בומבה. מצב שיכול לגרום לך לשריטה ממש עמוקה. אני לא יודע איך הייתי מתמודד אם זה היה קורה לי".
המתמודדים צריכים לקבל ייעוץ ועזרה כבר בשלב התחרות?
"הלוואי שהם יקבלו טיפול וייעוץ במהלך התוכנית, כי בעוד חודש או חודשיים, מי שהיה כוכב של רגע, עם חתימות ומעריצות, ילך ברחוב ואף אחד לא יזכור אותו. יצא לי לדבר עם חבר'ה כאלה ולא אחד ולא שניים מדברים על מצב נפשי קשה מאוד שהם היו בו. פגשתי כמה מהם שהיו במצב נפשי רע. זו לא בושה לקחת פסיכולוגים שישבו אתם. מישהו שיסביר להם שיכול להיות מצב שרגע אחרי השיא שלהם, זה כבר לא יהיה. המצב עכשיו הוא שלא מגדירים לך ואתה לא יודע. פתאום אתה חוזר להיות מלצר באיזה שהוא מקום ומה שהיה עד לפני שבועיים נעלם".
"לילדים האלו אין מושג ירוק לאן הם נכנסים", מחזק פסיכולוג ואיש אקדמיה בכיר. "שמעתי על התופעה וחלק מהם לא יוצאים מזה טוב אחרי ההתנסות הזו. הם צריכים לפחות לדעת לאן הם נכנסים. "הסיבה שהתוכנית הזאת כל כך פופולרית היא שהיא נוגעת באיזו פנטזיה שמשותפת להרבה אנשים, להיות מפורסמים ולהצליח. אין להם מושג קלוש מה זה אומר. זה כרוך בהרבה לחץ ובחוויה מתמשכת של חוסר שליטה. אני גם מעריך שלחלק מהם נשארות חוויות משפילות שהם לא יודעים להתמודד איתן – טקסי ההדחה הם הרי לא תענוג גדול".
"יכולות להיות כמה תגובות רגשיות לא פשוטות להשתתפות בתכניות ריאליטי ולהדחה מהן", מפרשת גם רחל מרדכוביץ, פסיכולוגית קלינית מומחית, מתמחה בטיפול במבוגרים צעירים, מתבגרים ובשלבי מעבר בחיים. "למשל אכזבה, בושה, ריחוק רגשי ואדישות לכאורה".
ואף למעלה מזה. דיכאונות, משברים, נטילת כדורים.
"משבר נפשי המתבטא בתחושת שבר אישי קשה וירידה בתפקוד הנה תגובה חריפה אולם היא לא התגובה היחידה. משתתפים שונים מועדים פחות או יותר לתגובות רגשיות קיצוניות עקב ההשתתפות בתכנית, לרוב זה מווסת על ידי מידת הריאליות או הפנטזיה שבציפיות שלהם מן התכנית".
כלומר?
"כל מה שרחש עד אותו רגע מתחת לפני השטח יוצא, אותם רגשות מתפרצים ונגלים. עולים מעל פני השטח וכבר אי אפשר להתעלם מהם או להמשיך להתנהל כאילו הכל כרגיל. יש שלוש נקודות מרכזיות של ההשתתפות בתכניות ריאליטי שבהן מצויים הפערים המשמעותיים ביותר בין הציפיות למציאות בפועל.
לפני - עצם הציפייה להשתתפות בתכנית מעוררת חרדה ומתח. אנשים מגיעים עם ציפייה למימוש עצמי, לאושר, לשינוי – אבל גם להכרה, לחשיפה, להתפעלות. תוך כדי - החוויות עצמן שעוברים בתכנית עלולות לעורר מתחים גם כן. כאן יש פער בין הציפייה של המשתתפים לגבי מה ואיך יקרה להם במהלך התקופה הזו ובין מה שקורה בתכניות הללו בפועל".
וישנו גם השלב האחרון, מה שקורה אחרי ההדחה.
"נכון. זה בעצם המפגש בדיעבד עם הייצוג שלך כפי שנבנה בטלוויזיה, איך אתה מצטייר, מה יוצא ממך שם ונחשף לקהל רחב מאוד. מה באמת דומה ומה שונה בין הדימוי שלך שמוצג ובין מי שאתה, החיים שלך במציאות.
גם מפגש עם משהו דומה ונוקב מול העיניים יכול להיות קשה וגם המפגש עם דמות לא מציאותית שלך יכול להיות מאכזב, מכעיס או מבלבל. הפער יכול להיות בין איך שרצית להצטייר, בין איך שאתה תופס את עצמך ואיך שיצאת בסוף. יש תכניות ריאליטי בהן קיימים מנגנונים של סינון מועמדים להשתתפות, ליווי רגשי של המשתתפים במהלך התכנית ועל פי הצורך אחריה, בדיוק על מנת למנוע התרחשות כזו בעקבות התכנית".
"בהגשת מועמדות לכוכב נולד מן הראוי בנוסף ליכולות הווקליות לעשות הערכה של החוסן הנפשי להתמודד עם לחצים, הצלחות ואכזבות", אומרת גם ד"ר דפנה כצנלסון בנק, פסיכולוגית קלינית בכירה. "המועמדים לפורענות רגשית הם אלו שהדימוי העצמי שלהם שברירי. מועמדים כאלו תלויים כל הזמן באישורים חיצוניים ובחיי היום יום הם מיטלטלים באופן קיצוני בין תחושת התנשאות ומיוחדות בשעות ההצלחה, לבין נפילה לתהומות של תחושות חוסר ערך ושנאה עצמית כשהם נוחלים כישלון או אכזבה".
טמירה ירדני מטדי הפקות נשאלה אם לאור הדברים שמוצגים בכתבה, הם ישקלו להעניק למתמודדים בעונות הבאות ייעוץ או ליווי צמוד של פסיכולוגים.
ירדני הפנתה לזכיינית קשת, וזו מסרה בתגובה: "המתמודדים זוכים לליווי צמוד והדרכה בכל תקופת התחרות ולאחריה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם