ראשי » רכילות » לוקאלי

אנה ארונוב: אני מרגישה מעולה בתור אובייקט

אנה ארונוב יודעת שהיא סקסית. לא שזה עוזר לה. יותר משנתיים היא ישנה לבד. נכון, היא כבר לא הרוסיה הקרה מחדרה, אבל היא עדיין מעריצה את החינוך הסובייטי ושונאת חומוס. אחרי שני הפסדים פלוס דמעות ב"רוקדים עם כוכבים", הפעם היא הולכת לנצח. ואם לא? גם שמעון פרס חיכה

  "כל התחת שלי בחוץ", מסננת אנה ארונוב. על חלקו האחורי של גופה טורח כעת מנאז' א-טרואה של תופרות, ידיהן חודרות בבדיקה פולשנית באמתלה אחת: לחבר לבגד הגוף שבו נחנטה זנב טווסי של אלפי פאייטים.

יותר מעשר דקות אנחנו מסתופפים בקיטון ההלבשה בחנותה של המעצבת גליה להב, שאמונה על גרדרובת משתתפי "רוקדים עם כוכבים". ועדיין , ארונוב שותקת. מרגע שהתפשטה בעייפות חסרת סנטימנטים, כאחרונת הרוקדות על עמוד מול קהל נלהב, היא בעיקר עסוקה בפוזות למראה. מנגד, היא נורא נחמדה.

"אני מצטערת שאני צריכה להיכנס לך לשם", מתנצלת בצהלה תופרת אחת על משמוש איבריה הארוגניים, ונענית במשיכת כתפיים אדישה.

"למה להתנצל? " גועה בשמחה סטייליסט התוכנית, דני בר-שי. "יש שלושה מיליון גברים שהיו מתחלפים איתך, וגם משלמים! ". החדר מהנהן בעליצות. בגד הגוף הנמדד מיועד לריקוד הצ'ה צ'ה צ'ה הפותח את העונה. כפוחלצי השמלות האחרות בחנות, גם הוא תפילת אשכבה לטעם הטוב.

מרקמו הגס מעורר אקזמה, צווארונו הגבוה וגבו משובצים במשהו שמכונה בחדר "אבנים טובות". השנה , מסבירה ארונוב, חשוב לה לשמור על מראה סולידי. היא לא רוצה פרובוקציות. לכן דרשה וקיבלה בגד גוף נזירי. יחסית.

"נורא יפה לך הזיוף הזה", משוררת אחת התופרות למראה האבנים. "איזה גוף, איזה יפה, איזה הורסת את הבריאות. תוכי אקזוטי!

בעלי התאפק לא לשאול מה אנה לובשת בתחרות. ואני אוהבת שהוא מסתכל. למה לא? ", מוסיפה בקריצה שמנונית תופרת נוספת. אבל ארונוב קוטעת את ההתלהבות ומייצרת בדיקת איכות מקצועית בדמות שפגאט רחב. למרבה הפלצות, כולם שכחו לחלוטין מאופציית התנוחה הספורטיבית.

"עכשיו גם כל הטוטה שלי בחוץ", היא נחרדת. "נו, ואיך אני ארקוד ככה, עם הטוטה? ", לרגע מושלך הס בחדר, עד שאפשר לשמוע את פעיות ההתרגשות בחוץ של עוד כפרה שבאה למדוד עוגת חתונה. "אני יודעת, נשים לה גם בבד במפשעה אבנים טובות", מודיעה התופרת הראשית. אנחת רווחה קולקטיבית נשמעת בחדר. ובאמת, איך לא חשבו על זה קודם.

בשבוע הבא, פלוס כמה אבנים טובות, תבעיר ארונוב (26) שוב את מסכי הטלוויזיה בישראל. זאת, כשתחזור לפזז בפעם השלישית ב"רוקדים עם כוכבים", לצד ליאור מילר, בן זוגה הנוכחי לנענועים.

אבל אל תטעו: ארונוב של 2008 היא לא ממש אותה רקדנית סקסית עם אפליקציה הישגית, שהתייפחה מול המצלמות לפני כשנתיים, כשהפסידה בגמר עם חיים רביבו. פעמיים היא שימשה כתופין ארוטי לעמישראל.

פעמיים הגיעה לגמר. פעמיים הפסידה, אבל הפכה לסלב ולמותג סקס אפיל. אבל כמו שהיא אומרת בזהירות, עכשיו הכל אצלה יותר בפרופורציות. ובמילים אחרות: בחיים היא הרבה יותר מורכבת מחזיות הפוש-אפ המפלצתיות שהיא עוטה בתוכנית.

בשנתיים שבהן נעדרה מהפריים טיים היא הופיעה ולימדה, השתתפה בפאנל התוכנית "בנות" בהוט, שימשה כפרזנטורית של חברת תכשיטים ולפני כחודש אף פתחה את "דאנס רום", סטודיו לריקודים סלוניים עם הרקדן ובן זוגה לשעבר דני יוחטמן. לצפיית השיא היא חוזרת עם הרבה מרץ בישבן: "את העונה הקודמת התחלתי עם חששות-איך אני אהיה, אם יאהבו אותי", היא מסבירה. "היום אני באה ממקום יותר בטוח. כשהפסדנו, אני וחיים, שום דבר לא היה חשוב לי כמו לנצח, ולהיות ראשונה בכל מחיר והייתי צריכה להוכיח לעצמי ולכל העולם שאני מסוגלת.

רוב החיים פעלתי ממקום שאנה היא נגד כל העולם. הייתי ילדה שכולם חושבים שהיא איזה משהו, אבל היא פשוט מפוחדת ממה יגידו עליה ומלהפסיד. מה שלא הבנתי אז זה שהאנשים שאכפת לי מה הם יגידו קמים בבוקר והולכים לעבודה, ולא חושבים על אנה. וואללה, בסוף את נשארת עם עצמך. כיום אני רוצה להיות טובה רק כי זה באופי שלי. לא בשביל אף אחד אחר.

זה השינוי. כבר הגעתי לגמר פעמיים. אני ממש לא צריכה את זה. גם אם לא תהיה הצלחה היסטרית אז סבבה. מצד שני, זה כמו שאמרו שאני שמעון פרס של עולם הריקוד-והוא בסוף נהיה נשיא. אז אולי זה הזמן שלי?".

ולכל הגלאם אין קשר לחזרה שלך?
"אני לא אומרת תנו לי לרקוד בבית מול המראה-אני אמן שרוצה מחיאות כפיים. אני אוהבת את האנרגיה ואת התשומת לב. ומי שאומר שלא אני לא מאמינה לו. התגעגעתי ורציתי שוב את הפידבק. ועדיין, אני יודעת שעכשיו אני מעניינת ומחר לא. כמו שאמרתי לעצמי בעונה הראשונה: אנה, אל תתרגלי. זה ייגמר. אז אני מחזיקה את עצמי חזק שלא להתלהב יותר מדי - נראה לי שזה החינוך הרוסי שקיבלתי".

ההפסד המדובר ההוא, והבכי שלך, זה משהו שאת חוששת שיקרה שוב?
"ממש לא. אני מקווה ליהנות ולא לעוף בהתחלה. ולא לקחתי את ההפסד ההוא קשה. כולם חשבו שרציתי להתאבד, אבל זה לא היה ככה. נכון, אני לא אוהבת להפסיד. בכיתי כי הייתי מאוכזבת. לא כי אני לא יודעת להפסיד בכבוד, כמו שאמרו. אני פייטרית. ובכי בעיניי זה טבעי. אני לא עושה את זה מספיק. אני האמנתי שאנחנו טובים. נעלבתי כי הייתי שם עם כל הלב והנשמה שלי, אבל לא העריכו את זה".

ולמה ברחת מהבמה?
"זו לא היתה דמעה. זה היה היסטריה. ובן אדם לא יפה ברגעים האלו. זה דבר אינטימי. לא הצלחתי להחזיק בבטן, אבל הצלחתי להתרחק".

בעונות הקודמות רקדת עם סמי הורי וחיים רביבו. במה החיבור עם ליאור שונה מהקודמים?
"עם סמי היה משבר. הוא הודיע שאם מישהו עוד פעם יציע לו לרקוד, הוא ישבור לו כיסא על הראש. הוא עבר חוויה טראומטית. וחיים, מצד שני, בא, קורדינציה בצד אחד, תנועות בצד אחר, ואומר'אני גבר גבר, ריקודים לטיניים לא מתאים לי' ובסוף הוא עשה את זה מדהים.

חיים היה תחרותי כי הוא היה ספורטאי, ולשנינו היה חשוב לנצח. חיים גם מאוד עמוק. יש לו מה להציע חוץ מלהיות כדורגלן טוב. הוא חבר. ליאור כייפי והוא לא מוותר, אבל הוא לא בן אדם תחרותי מדי. עם ליאור כשאני מתעצבנת הוא אומר לי'הכל קול. יהיה בסדר. אל תילחצי'. והוא נורא מצחיק. חצי מהאימון אנחנו על הרצפה. הוא ממש משכיב אותי מצחוק".

איך היה מצבו כשהוא הגיע?
"לא היה מצב. הבן אדם הזה לא רקד בחיים. אבל אנחנו נראים טוב ביחד, הוא תלמיד טוב. כשהוא לא מצליח לעשות צעד נכון אני כבר לא נכנסת למקום של אוי, הוא לא מצליח. אין עצבים".

בעונה הזו איתרת כבר מתחרים פוטנציאליים?
"לא ראיתי את כולם. דני יוחטמן רוקד עם ויקה (פינקלשטיין-הדוגמנית אוכלת עיני השור מ"הישרדות"-ג.ב.ח), והיא רוקדת מצוין והם נראים מעולה. חשבתי שהיא תהיה סנובית והיא מפתיעה לטובה: ביישנית, שקטה. בחורה טובה.

גלית גיאת רוקדת מדהים. יש לה את זה. זה מי שראיתי בינתיים. אבל אמרו לי שמי שמפתיע באמת זה אורן סמדג'ה, שרוקד ממש טוב. לי חשוב שיזכרו אותי מהעונה הזו בתור רקדנית טובה. אני רוצה מאוד שיאהבו אותי. ולמה לא? זה אנושי".

אני רוצה לרגע לחזור למשהו שאמרו על ההפסד ההוא, כי הוא מסמל את המעמד הנוכחי שלך. השופט קלוד דדיה אמר שהטעות שלך היתה שהתבלבלת והפכת לא לרקדנית-אלא לכוכבת. שתפסת יותר מדי פוקוס.
"אני לא תפסתי אותו. הוא נתפס עליי. התלבשתי כמו שאר הרקדניות, לא עשיתי שום דבר שונה. זה לא שאנה באה ודופקת פוזות. וזה מה שחשבו. וזה מעליב. היופי זה שהייתי אני. ולא יודעת למה משכתי אש. היו רקדניות יותר טובות ממני טכנית, אבל אני לא מפחדת מלעשות ולא חשבתי פעמיים.

רציתי להביא משהו אחר? אז הלכתי ונשכבתי על השולחן של השופטים, לעשות שואו, משהו מגניב. אנשים לא מבינים שאני לא אנה על הבמה. אני בדמות. והתגובות היו'מה היא חושבת לעצמה, הפלצנית'. אז על הזין שלי. אני יכולה להיות חמודה ולהגיד את הדברים הנכונים-אני כבר לא רוצה. לאמת של בן אדם לא כולם מתחברים".

אבל השנה יכולת לבוא גם בתקן השני. כלומר, תקן הכוכב.
"זה הפחד שלי. שאנשים יקבלו את זה לא טוב. שיחשבו שמה שאמרת הוא נכון. שלא יגידו אה, זה לא פייר. היא כבר לא רק רקדנית".

אבל את כבר לא רק רקדנית. את רקדנית טובה, ומנגד את סלב.
"אני מסכימה, אבל אני מאוד מקווה שזה לא יעבוד לרעתי. לרעתנו".

וחשבת פעם מה תהיי אם לא תרקדי?
"ברור. אני אף אחד".

הכתבה המלאה מתפרסמת במוסף "סופשבוע" של מעריב.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...