רק חו"ל וחול
אל-קעידה או לא, אנחל בונני ארז את עצמו וירד לכבוש את סיני. אלא שהבחור חזר, כמה מאכזב, בידיים ריקות. בעצם, ביד אחת
נתן בה מבט מחנך.
אבל בזה זה נגמר, ומעבר לכמה טונות נוספות של שיזוף שהערים על עצמו המסלולן, כמה ספרים שסיים וכמה אקורדים שפרט, חזר אתמול בונני בבוקר לתל-אביב, לבד, אחרי שלא פגש אף בחורה ראויה על החופים המושלגים של סיני.
אנא אשר לי את האינפורמציון.
"ירדתי לסיני כמו כל עם ישראל".
ואתה עדיין רווק הולל?
"רווק הולל? לצערי לא ממש הולל. עכשיו עשית אותי ממש עצוב".
נא להמתין לטעינת התגובות
