"אנחנו עוד נשמע על הזאטוטים האלה"
מתי היתה ההופעה הראשונה של דניאל בן חיים? איזה מין ילד היה בועז מעודה ומאיזה גיל שר חן אהרוני? הכוכבים הנולדים מספרים ל"מעריב לילדים" על ילדותם ומנדבים תמונות
הראשון שהתיישב לידי היה שלומי בראל שעשה להורים שלו חיים די קשים בתור ילד. "הייתי ילד מאוד שובב. אוכל בסלון, בורח מהבית ומציק למורות בבית הספר".
מסכנות. איך גילית את האהבה למוזיקה?
"בבית הספר שלמדתי בו היו שיעורי קלרינט ובגלל שמאוד אהבתי מוזיקה הלכתי לשיעורים האלה למרות שחוץ ממני היו שם אך ורק בנות. כל השכבה צחקה עליי שאני מנגן בכלי של בנות. אחרי שלמדתי קלרינט כבר התחלתי ללמוד לנגן בגיטרה ומשם העניינים כבר התגלגלו".
מתברר ששלומי הוא לא המוזיקאי היחיד. דורון רוקח גילה את כישרון הנגינה שלו עוד לפני שהתחיל לשיר. "כשהייתי תלמיד בבית הספר היסודי, תמיד השתתפתי בכל
ומה עם האהבה לשירה?
"בגלל שהייתי ביישן, התחלתי לשיר בגיל מאוחר. שרתי רק כשאף אחד לא היה בבית, הייתי מקליט את עצמי בקלטות ושומע אחר כך".
ואיזה ילד היית?
"מאוד שובב והיפראקטיבי, כל הזמן חיפשתי תעסוקה. אני חושב שהמוסיקה הייתה הדבר שהכי הרגיע אותי".
את אליסה שפרגה תפסתי קצת מתוחה. חשבתי שזה בגלל הסולו המתקרב שלה, אבל מתברר שהיא פשוט מתקשה לחשוב על זיכרון ילדות מסוים. "אני רואה את הילדות שלי בתור תמונות", היא מסבירה. "למדתי בבית ספר באוקראינה מכיתה א' ועד ה' ובכיתה ו' עברתי לארץ".
מה בכל זאת זכור לך מבית הספר?
"אני זוכרת שאהבתי את הכיתה שלי ואת המחנכת. למדתי בבית ספר למוזיקה ושם ניגנתי בפסנתר ושרתי".
איך היה המעבר לארץ?
"התאקלמתי מהר מאוד, למרות שבתי הספר היו מאוד שונים, ממש עולם אחר".
גם את היית שובבה כמו דורון ושלומי?
"כן. אבל רק בבית, בחוץ הייתי ילדה טובה וקיבלתי ציונים גבוהים".
שחררתי את אליסה שהספיקה להירגע, וכבר התיישבה לידי מרינה מאקסימילן בלומין עם סיפור על חוויה מיוחדת שקרתה לה בגיל עשר. "הייתי ילדה מאוד שונה, ולתלמידים בכיתה שלי היה קשה לקבל את זה, אבל אז השתתפתי בתוכנית טלוויזיה וכל הכיתה שלי צפתה בה, מיד לאחר מכן כולם רצו להיות חברים שלי. ברגע הזה למדתי מי האנשים שבאמת קרובים אליי ועד כמה הפרסום מסנוור".
קצת מזכיר את מה שקורה עכשיו ב"כוכב נולד" לא?
"לא, כי מאז כבר למדתי הרבה על אנשים. אבל החוויה הזאת היתה מאוד משמעותית בשבילי".
מתי המוזיקה נכנסה לחייך?
"האמת שכל הזמן התעסקתי במוזיקה. הייתי מתאמנת בבית או בקונסבטוריון כשכולם שיחקו בחוץ. אני גם זוכרת שהייתי מאוד שמחה בתקופה הזאת".
מרינה וחן אהרוני חברים מאוד טובים, אז לא הופתעתי שחן הופיע בשניה בה מרינה נפרדה ממני.
היי חן, ספר לי זיכרון ילדות.
"יש לי זכרון ילדות מכיתה א'. אני זוכר שנכנסתי לכיתה והמחנכת חיבקה אותי. אחר כך היא נתנה לכולם משימה לצייר בית. כל הילדים הוציאו את הטושים מהקלמר החדש והתחילו לצייר ולדבר ביניהם. אני הייתי ילד ביישן ולא דיברתי יותר מדי, האמת היא שהייתי גם תלמיד מצטיין וחנון אמיתי".
איך הביישנות מסתדרת עם שירה לפני קהל?
"התחלתי לקבל ביטחון עצמי בכיתה ח' ואז גם היו לי יותר חברים. הופעתי בבית הספר במחזמר על שירים מסרטים ישראליים. אני שר מאז שנולדתי, אבל אין ספק שאחרי ההופעה ההיא קיבלתי יותר הכרה וביטחון עצמי.
את אדיר אוחיון פגשתי באמצע החזרות לסולו שלו. כשניגשתי אליו הוא עזב הכל, ישב לידי והחל לעלות זכרונות. "אני זוכר שבכיתה ה' היה לנו ערב אנגלית בבית הספר, זו היתה בעצם ההופעה הראשונה שלי. שרתי מול קהל ועוד באנגלית! אני חושב ששם גיליתי שאנשים אוהבים את סגנון השירה שלי. הייתי מאוד לחוץ באותו הערב ובסוף זה יצא מצוין".
איזה מין ילד היית?
"הייתי ילד רומנטיקן. כבר מכיתה א' התחלתי להתאהב בבנות בכיתה שלי. אני גם זוכר שמאוד אהבתי לשחק כדורגל עם חברים".
נתתי לאדיר להתכונן לסולו שלו והרגשתי יד מונחת על הכתף שלי. זה היה בועז מעודה ששאל מתי תורו. ואז הוא גילה לי סוד: "עד גיל 12 רכבתי על אופניים עם גלגלי עזר ורק בגיל 15 יכולתי לרכוב ללא גלגלים".
יש חוויה שזכורה לך בתור ילד?
"כן, יש אחת ממש מפחידה. יום אחד רכבתי על סוס בלי אוכף והסוס העיף אותי אחורה. אני זוכר שלא היה לי במה להיאחז ונפלתי".
היית קאבוי גם בתור ילד?
"משהו כזה. הייתי ילד סקרן ומאוד אהבתי את הטבע, אהבתי את השקט וחיפשתי מקומות מיוחדים ושקטים".
אחרון חביב נשאר דניאל בן חיים שחיכה בסבלנות לתורו וסיפר איך הוא גילה כישרון ריקוד בנוסף לשירה. "בגיל 12 הייתי חבר בלהקה וזו היתה הפעם הראשונה שעליתי לבמה. אני זוכר שהתרגשתי מאוד, וכששרתי לא ידעתי איך להעביר את הזמן והתחלתי לעשות תנועות מוזרות עם הידיים והרגליים, פשטא הזזתי אותם מצד לצד. זה היה מאוד משונה, אבל אני מאמין שמאז כבר למדתי לרקוד".
נא להמתין לטעינת התגובות
