זו הצ'אקרה שלך, או שאת סתם שמחה לראות אותי?
יריב מוהר, לא ממש טיפוס רוחני בימים רגילים, נשלח להתפלש בנמסטה דייטינג, אתר ההכרויות החדש לרוחניקים. והפתעה: הוא דווקא חיבב את העניין
ואם כבר ביומרנות עסקינן, מה יותר יומרני מאתר היכרויות לרוחניים (רוחניקים, בלשון העם)? כאלו שנושאים עימם חוויות שהאנשים הקטנים למטה לא מכירים; כאלו שהם כל כך אינדווידואלים שהם מתעקשים להיפטר מ"האני" הכובל וכבר רוצים "אנחנו". אולי זה נשמע מופרך, אבל על זה בדיוק מתבסס האתר "נמסטה",שעלה לפני שבועיים לרשת .
האנשים שעומדים מאחורי נמסטה כבר היו אחראיים על כמה מיזמי רוח גדולים – ביניהם רדיו נמסטה האינטרנטי והרוחני. נמסטה-דייטינג, הבן הקטן של הקולקטיב, הוא אתר אינטרנט שמציע לרוחניקים לפגוש את דומיהם בחינם למטרות של "הכל הולך, זוגיות, נו-אטצ'מנט, כאן ועכשיו..., קשר טנטרי, שותפות לסדנאות\טיולים, שרינג וחיבוק, אחר". וכן, מדובר בציטוט.
אם מתעמקים קצת באזורים הגיאוגרפים שבהם, לפי האתר, עשויים הרוחניקים לגור, מגלים עוד בשורות: יד על הדופק (חבל עזה לא נכלל ברשימה) וספק שמאלנות (גם יהודה ושומרון איננה אופציה לרוחניקים). את האנשים המחוברים לאתר ואוחזים בגיאוגרפיה נכונה יותר מכנים בנמסטה-דייטינג "נשמות". אותי, כבחור די חנון בכל מה שנוגע לנקרופיליה, לא ממש הדליק.
כל הפרטים הקטנים הללו צובעים את האתר בגוון מאוד ברור של זהות – הוא לא ספונטני (גיאוגרפיה מוטה), לא רגיש (למתנחלים ולבעלי גוף ארצי מוחשי), אבל מאוד פתוח (לכל סוג של זוגיות). ועם זאת כשגולשים בו משהו אחר מחלחל פתאום, שממצב אותו כאותנטי יותר מאחיו הותיקים לסצנת ההיכרויות.
באתרי ההיכרויות הרגילים מתהדרים היוזרים בפאסון בורגני מחייב ומזויף. דהיינו, "אני נורמלי ויציב, אבל ספונטני במקומות הנכונים". ברוחניק-לאנד הפתיחות עושה את שלה: אנשים מספרים על בדידות, על רצון לתת, על אהבה. זה עדיין בנאלי ומשעמם, ממש כפי שאנושיות אמיתית אמורה להיות, אבל זה נוגע.
הרוחניקים הפו"פיים הם – בהכללה - מבוגרים יותר, אמיצים יותר, נאים יותר וכנים יותר מעמיתיהם סגורי הצ'אקרות. למרבה ההפתעה הם יודעים לספר על עצמם ועל אהובי ליבם הפוטנציאלים לא רק במונחים מופשטים וכלליים אלא גם בדוגמאות מאוד קונקרטיות. כך, אחד המשתמשים הרשומים מחפש אישה שהיא אופטימית, צוחקת עם ראש פתוח ולא מפחדת לגלוש באתרי סקי – וכמובן שתהיה צעירה ממנו ועם תמונה, עדיף.
אני נרשמתי לאתר תחת הכותרת הצפויה "זו הצ'אקרה שלך או שאת ממש שמחה לפגוש אותי?" וניצלתי עד תום את פוטנציאל הפואטיות שלו. אחת הדרכים לכך היא מילוי השאלון של נמסטה שנמצא בכרטיס שלך ומהווה כר נרחב לגרפומניה, עם שאלות פתוחות משעשעות-מרתקות כמו מי הוא רוחניק
בעיניך? מי המאסטר שהכי השפיע עליך? והשיא המרהיב לסיום – חמשיר שכתבתי על אהבה.
אז את הליבידו זה לא הדליק אבל את היד הרושמת בהחלט כן. הסקציה הזאת של החמשירים יכולה לבדה לשדרג את איכויות הקאלט הגם ככה גבוהות של האתר ולהטיס אותו לרמת מודעות (עצמית חסרה) אחרת. האם הוא גם יביא אהבה? ימים יגידו. בינתיים, מבט על בקטגוריית החמשירים (תחת הסקציה "עוד") שמופיעים שם, מומלצת במיוחד. אז קבלו את שלי (הערת המערכת: קריאת היצירה הבאה היא על אחריותכם בלבד):
כשהרוח חוככת בבשר,
שורקת,
אלוהים מחייך
והייתה מי שהתעלתה עלי:
על החלון ישבתי.
שורש ג'ינג'ר ברעשנות לעסתי.
פתאם ריחף אליי בלון,
והבנתי שגבר חיי יבוא היום.
עדכון אחרון : 15/12/2005 11:22
נא להמתין לטעינת התגובות
