שריף חדש
בין השאר מאשים שריף את אבי גואטה ושרית חדד בקריסת הקריירה שלו
בראיון שמתפרסם בגיליון סופשבוע עם שריף לרגל שחרורו מהכלא, מאשים הזמר, בין השאר, את אבי גואטה, מי שהיה האמרגן שלו, ושרית חדד בדעיכת הקריירה שלו. זהו הקטע מתוך הראיון:
תוך זמן קצר, עדיין בן שבע, כבר הוציא דיסק ראשון. במקביל התחיל להופיע. ארבע וחמש הופעות בלילה. לבית ספר לא הלך, אבל היה לו מורה פרטי. היו לו מעריצים, מעריצות שהיו יכולות להיות אמא שלו, והרבה כסף שהתחיל לזרום. עד התאונה, בגיל 21, כבר הספיק להוציא 17 דיסקים.
"הכל היה מבולבל", הוא נזכר. "לקחת ילד, לשים אותו על במה כל הלילה עם מבוגרים, זה לא פשוט. מצד אחד, זאת היתה חוויה. מצד שני, שילמתי על זה מחיר יקר מאוד. ההצלחה היתה ענקית, מסחררת, אבל כל הטעויות שלי בחיים נולדו ממנה. הרגשתי שאני מלך. הייתי מפונק, קיבלתי כל מה שרציתי. כל מה שרצו ממני בתמורה זה שאני אשיר".
מה זאת אומרת?
"אני זוכר דווקא דברים קטנים. פעם אחת, למשל, קיסר הבטיח לקנות לי אוטו צעצוע. מה שעניין אותי אז היו צעצועים וממתקים. קיסר אמר לי שקודם נסיים להקליט ואז אני אקבל את האוטו. הוא לא קיים את ההבטחה. בלילה הלכנו להופיע. על הבמה נזכרתי במכונית. ניגשתי אליו באמצע ההופעה, אמרתי לו: 'איפה האוטו שהבטחת לי? אני לא רוצה לשיר'. עזבתי את המיקרופון ואמרתי שאני לא ממשיך להופיע".
מאוחר יותר פינה קיסר את הבמה לטובת אבי גואטה, מי שהתפרסם לימים כאמרגן המיתולוגי של שרית חדד. זו אולי הצלקת הכואבת בסיפור הקריירה של שריף. פצע פתוח שהוא נובר בו גם עכשיו, דווקא אחרי שישב בכלא והקריירה שלו קרסה. למתבונן מהצד זה נראה כמעט קטנוני. עבור שריף, אלה הם חייו.
הוא היה האמן שבו טיפל גואטה עוד לפני חדד. רץ איתו ממועדון למועדון, ערב-ערב. אצל הזמרים המזרחים המדד להצלחה הוא הקרבה הפיזית לאמרגן. אחר כך הודיע לו גואטה שהגיעה אליו ילדה מחדרה עם קול יפה. חדד היתה מופיעה רבע שעה לפני שריף. אחר כך היתה מזמינה אותו, הכוכב, שיעלה על
הבמה. היום קשה להאמין לזה, אבל כך היה.
שריף וחדד הקליטו שני דואטים: "לא ראוי לאהבה" ו"שלום חבר". זה היה אחרי רצח רבין. "שלום חבר" הפך להיט. הוא הושמע בכל מקום ונכנס לדיסק של חדד. שריף המשיך לכבוש את הבמות והופיע אפילו לפני המלך חוסיין בירדן. אלא שאז, בשיא ההצלחה, היה מעורב בתאונת הדרכים, לא זו שבה נהרג מימון. שריף נהג ברכב בלי רישיון ונכנס באוטובוס חונה. הוא היה אז בן 18. הלסת שלו התרסקה, השיניים עפו. שלושה חודשים שכב בבית. בינתיים הוריו התגרשו. המשפחה התפרקה.
"בזמן ששכבתי חולה ופצוע אבי גואטה רץ עם שרית להופעות", הוא אומר. "היא התראיינה ברדיו, וכששאלו אותה על שיתוף הפעולה עם שריף היא ענתה, 'עם כל הכבוד לשריף, ההצלחה שלי היא בזכות עצמי'. נפגעתי .ביקשתי שלא תופיע איתי יותר. התחלתי לראות שמספר ההופעות שלי בירידה. גואטה הפסיק לבוא איתי ושלח את אשתו. הסתבר לי שהוא אומר לאנשים שמתקשרים שאני תפוס, גם בימים שהיתי פנוי. בסופו של דבר באתי ואמרתי לו 'די, גמרנו'. ביטלתי איתו את החוזה".
מה אתה חושב היום על שרית חדד?
"אני תמיד גאה בזה שזה משהו שאני בניתי, בזכותי. חוץ מזה שאני חושב ששרית היא זמרת טובה. יש לה קול אדיר. אני רק חושב שכל אחד צריך לזכור מאיפה הוא בא ולפרגן לאנשים שעזרו לו בהתחלה. מעבר לזה, אין לי איתה כלום היום. לא איתה ולא עם גואטה".
אתה מקנא בה שהיא מצליחה כל כך?
"לא. אני לא קינאתי אף פעם באף אחד".
ואין צער, המזל שלה מול המזל שלך?
"יש איזה בכי על חוסר המזל שלי. בכלא הייתי מדבר לאלוהים ואומר לו 'למה נתת לי הצלחה כל כך מוקדמת? בגיל יותר בוגר אולי לא הייתי עושה כל כך הרבה טעויות'".
אבי גואטה אמר השבוע בתגובה, בשמו ובשם שרית חדד, כי הם רק מאחלים לשריף הצלחה.
הראיון המלא מתפרסם בגיליון סופשבוע
עדכון אחרון : 8/12/2005 16:58
נא להמתין לטעינת התגובות
