הנרקוד?
בשנתיים שחלפו מאז תלה את כובע הרחצה, הספיק איתן אורבך, להתרחב ולהתכווץ בחזרה, להשיק שני בתי ספר לשחייה, ללמוד מינהל עסקים, לשוב אל חיי הרווקות ולפרוש ממדורי הרכילות. עכשיו הוא בורא את עצמו מחדש כרקדן ואלסים ב"רוקדים עם כוכבים", ואפילו מעז להדגים לרון לוין כמה צעדים. הרצפה עקומה? תשפטו בעצמכם
"את רואה?", אומרת ומצביעה עליו אחת מיושבות בית הקפה. "מי אמר שהוא השמין? תראי איך הוא נראה היום, מיליון דולר. מה איתו? הוא נעלם לגמרי מהתקשורת". את אורבך המבטים האלה מביכים בדיוק כמו המפגש עצמו.
הוא ניאות להתראיין לראשונה מזה שנתיים, וזאת רק בעקבות הופעתו בתוכנית "רוקדים עם כוכבים", שעוד נפרט עליה בהמשך. אם זה היה תלוי בו, הראיון כולו היה מתמקד רק בריקודים, ואף מילה אחת על חייו האישיים, לאחר שפרש מבריכת השחייה.
לאורך כל המפגש התעסק אורבך בבחירת המילים או המשפטים הנכונים, כדי לא למצוא עצמו מובך מאוחר יותר, על דפי העיתון. אם לשפוט מקריאה דקדקנית בתיק העיתונות עב הכרס שלו, הוא עבר מהפך בשנתיים האחרונות. כיום הוא בוגר יותר, שקול ומחושב, וכאמור - לא רק חושב פעמיים על כל תשובה לשאלה, הוא פשוט לא קופץ לענות.
רגוע ועדיין שומר בקנאות על חייו האישיים, הוא מחייך אליי כל אימת שאינו רוצה לענות על שאלה ושותק. יש לו בטן מלאה על התקשורת שחיבקה ודקרה אותו מאז הפך לשחיין הכי מפורסם במדינה, אבל הוא לא מוכן לומר למה ומדוע.
אז נכון, אחרי הפרישה מהאימונים הוא עלה במשקל, ותמונה מביכה שלו מאחת התחרויות אף הופיעה בעיתונות; אבל אף אחד לא כתב שהעלייה במשקל היתה בעקבות הפרישה, ורק לזמן קצר, עד שהגוף חזר לעצמו והתאזן ברמה של דוגמן מקצועי. כמו כן, אף אחד לא טרח לציין שבאותה תחרות, שבה הוא השתתף בהתנדבות, הוא הגיע למקום הראשון בזמן מעולה.
הראיון נערך, כאמור, לרגל השתתפותו של אורבך ב"רוקדים עם כוכבים", תוכנית הריקודים החדשה של "רשת". התוכנית הגיעה לארץ לאחר הצלחתה בעולם, והינה הגרסה הישראלית לפורמט האמריקני המצליח Dancing With The Stars, או הפורמט הבריטי Stricly Come Dancing.
בתוכנית מתחרים שמונה זוגות של סלבריטאים ורקדנים מקצוענים. מדי שבוע ילמדו הסלבס ריקוד חדש בסגנונות שונים: החל מצ' ה-צ'ה, טנגו ופסדובלה, וכלה ברוק ופופ, שאותו יציגו לקהל.
צוות הבנות המפזזות כולל את בקי גריפין, שירז טל, אליענה בייקר וניצה שאול. על החטיבה הגברית נמנים עומר ברנע, סמי הורי, אבי גרייניק ואיתן אורבך. הצופים בבית ובאולפן, יחד עם צוות השופטים המורכב מרקדנים מקצועיים, ידיחו מדי שבוע זוג, עד לגמר שבו יוכתר המנצח. השידור, הריקודים
"קיבלתי את ההצעה להופיע בתוכנית דרך הסוכן שלי רפי עגיב", מספר אורבך. "ובדיוק באותו רגע היתה לצדי בת דודה שגרה בבלגיה וחבר טוב שגר בלונדון. הם סיפרו לי כמה התוכנית הצליחה באירופה ובארצות הברית, וזה ממש לימוד של ריקודים סלוניים. החלטתי שזו הזדמנות נהדרת ללמוד לרקוד.
"הצמידו אליי את הרקדנית המקצועית דורית מילמן, שלימדה אותי איך לזוז. היה בי פחד מסוים מחשיפה עצמית", הוא ממשיך. "לא שהיתה לי בעיה להופיע מול 20 אלף איש בבריכת השחייה באולימפיאדה בסידני, אבל זה דבר אחר. זה היה המקצוע שלי. פה אני רוקד, דבר שאני לא מבין בו, שרחוק מאוד מצורת החיים שלי, והחלטתי שאני מנצל את ההשתתפות גם כדי להשתחרר מזה".
אתה מרגיש שהפכת לרקדן מקצועי?
"לא, אני עדיין לומד".
בוא תראה לי מה למדת עד עכשיו.
"בוא נצא לרחוב ואני אדגים לך כמה צעדים".
בהתחלה הוא מעט מהוסס, ואז הוא נכנס לעניין כאילו הוא רוקד משחר ילדותו. "אתה רואה, יש עוד צעדים, אבל אני עובד על החיוך. מרוב שאני מרוכז בצעדים, אני שוכח לחייך, וזה דבר חשוב שמשלים את הריקוד עצמו". יש לו עוד מה ללמוד, אין ספק; אבל חברים, נולד לנו רקדן לגמרי לא רע.
השתלם להוציא את אורבך לרקוד ברחוב. הוא השתחרר מעט והסכים לספר על מה שעובר עליו בימים אלה. "עברתי לגור בדירה חדשה. ממש בלב תל אביב. זה אזור סואן, אבל יש לי המון שקט. הדירה פונה לגן קטן, ומה שרואים מהדירה זה ירוק. אני גר לבד, וכרגע אין לי זוגיות", הוא מדגיש ומציין, כי זה המקסימום האישי שאקבל ממנו בנושא הזוגיות.
"למדתי בשנתיים האחרונות לקחת את הדברים בקלות. אני עובד קשה, יש לי שני בתי ספר ללימוד שחייה שפתחתי יחד עם שותפים, האחד ברמת אביב ג' והשני ביהוד. עכשיו לשמחתי אנחנו בחופשה. אני מסיים שנה אחרונה בלימוד מינהל עסקים ב"רייכמן" ונהנה מכל רגע".
היום החיים שלך יותר שקטים משהיו אחרי האולימפיאדה בסידני?
"מה שקרה בפועל זה שאחרי שהגעתי למקום השמיני באולימפיאדה בסידני, התחיל פסטיבל ענק סביבי. באותה תקופה גם התחלתי לדגמן. זה היה חוזה של חסות, שבמסגרתו הצטלמתי. משום מה החלו לזהות אותי כדוגמן לא פחות מאשר כשחיין".
חשבת לעשות הסבה מקצועית?
"אף פעם לא היה לי רצון להמשיך עם זה כחלק מהקריירה, אלא כאמצעי למימון הלימודים. זה לא שאני פוסל צילומים, אני בוחן כל דבר לגופו".
למה בעצם אף פעם לא אהבת את החשיפה האישית?
"באתי ממשפחה צנועה, שיש בה המון אהבה והערכה הדדית. אנחנו רחוקים מהכותרות, ואני מניח שאם לא הייתי שחיין מקצועי, לא היו שומעים עליי מעולם, כי אני לא אוהב לבלוט. אני חושב שזה חלק מהחינוך שקיבלתי".
בגיל 16 וחצי אורבך ויתר על הבית שאהב, על החיים לצד אביו הגינקולוג ואמו האחות המוסמכת, לטובת פנימייה לטיפוח מחוננים בספורט. "היום אני חושב על הלבטים שעברו על הוריי בטרם קבלת ההחלטה המשותפת על המעבר, ואני אומר לעצמי שכשאני אהיה אבא, אני מקווה שלא אצטרך לחשוב על פתרון בסוגיה דומה. אני יודע שאם תהיה לי הבטחה שהבן שלי יהיה ברמה הכי גבוהה בסוג מסוים של ספורט, אני אדחף אותו להצליח, היה ולא, אני לא אשפיע עליו לנסות בכוח מבלי שיש לו את זה".
אתה עוד בליין פרוע כמו שהיית אז, בתקופת הזוהר שאחרי האולימפיאדה?
"אנחנו חמישה חברים שמכירים זה את זה שנים רבות, ויש לנו את ההבנות הקטנות שלנו. אני יוצא לברים, פחות למועדונים, ומאוד אוהב לאכול בחוץ. אנחנו מאוד מצחיקים, כשאנחנו יחד כל החבורה. אתה מכיר את זה שחבורת בוגרים נפגשת ומספרים את הבדיחות הכי מטופשות? זה אנחנו, ואני מת על המפגשים האלה. בזמני הפנוי אני גם אוהב לראות סרטים מצוירים וסרטי קולנוע".
השיחה נקטעת כשצעירה חייכנית צועקת לאורבך מקצה החצר שבה אנו יושבים "אהלן", שלא מותיר הרבה ספקות. "סליחה", עונה לה אורבך. "אני בלי משקפיים". הצעירה לא חושבת פעמיים ויורה באסרטיביות: "נו אתה לא זוכר, נפגשנו לפני כמה ימים באחד הברים בתל אביב. אתה מזגתי לי מהשתייה שלך". סמול-טוק קצר מתפתח ביניהם ואורבך חוזר לשיחה, מהרהר בינו לבין עצמו עד כמה, אם בכלל, הוא זוכר את אותו אירוע.
מה בכל זאת עם זוגיות?
"נו באמת, הבטחת בלי שאלות אישיות. כרגע אין, אבל לא חסר. אני לומד כל יום ונהיה קצת יותר חכם. יש לי עוד המון מה ללמוד, וזהו עם השאלות על זוגיות".
טוב, נחזור לריקוד. מה אתה מרגיש כשאתה רוקד?
"הרגע הזה שבו מתחברים הקצב, המוזיקה, התנועה ובת הזוג, כשהכל זורם ביחד כמו שצריך, זה כיף לא נורמאלי. זו תחושה נהדרת, שאני כבר מתגעגע אליה כשאני יושב פה. אני אגלה לך שתמיד רציתי להיות זמר ששר ורוקד; אבל לפי איכות הקול שלי, זמר אני לא אהיה. בריקוד המוזיקה והקצב נותנים לי הרגשה כמעט כמו של זמר, וזה עושה לי טוב".
באיזה ריקוד נראה אותך?
"אני ארקוד ריקוד שלם של ואלס. יש שני סוגי ריקודים. יש את הרגיל ויש את האינטרנשיונל. בנוסף אני ארקוד גם רומבה ".
איפה תהיה עוד עשר שנים מהיום?
"בארץ, זה בטוח. עד כמה שזה מוזר לחשוב היום, נשוי עם שני ילדים, לא, יהיו לי הרבה יותר ילדים. אם אני חושב מה חשוב לי יותר - קריירה או חתונה וילדים, אז בוא נחליט על בעל עסק נשוי. הביטחון הכלכלי חשוב לי כמו לכולם. אני רוצה שלמשפחתי לא יחסר דבר. אני לוקח את המודל של הוריי כמודל להצלחה בחיים. למרות שלא היה לי חסר דבר מהבית, כלכלתי את עצמי מגיל צעיר מאוד מהשחייה עצמה, ועד היום אני עומד ברשותי, וזה בהחלט תוצאה של חינוך נכון. אני חושב שאם אוכל להיות הורה כמו שההורים שלי היו בחינוך שלהם, שבחריצות, התמדה, אהבה ודאגה היו שם תמיד לצדנו, זו תהיה המתנה הכי גדולה שאקבל בחיים".
נא להמתין לטעינת התגובות
