ברוכים הבאים לג'ונגל
טל מילנר מצדיע לייצוג הנשי בפורנו האמריקאי של האייטיז: תכירו את האישה הטורפת, שאוהבת סקס לא פחות מהפרטנר שלה. או במילים אחרות: טרייסי לורדס
הדת הסיקית צמחה בסביבה עויינת ואלימה. מוסלמים לוחמניים ממערב והינדים שמרנים משאר כיווני הרוח, אילצו את בני הדת החדשה להגן על חייהם בחירוף נפש. כל זאת עד כדי כך, שאחד מחמשת עמודי היסוד של הדת הסיקית היא החובה לשאת חרב עשרים וארבע שעות ביממה. הסיקים המודרניים נושאים סכין קטנה ולא מורגשת (קירפאן), הטחובה להם עמוק בטורבאן. ניתן להרחיב על המשמעות הסימבולית של אותה סכין (נכונות מינית מתמדת והבנה כי הגודל לא קובע), אך לא זה המקום.
אין ספק כי הדת הסיקית מקדמת החצנה של יכולת לחימה, ובהיותה דוגלת בשוויון בין המינים היא מכילה אותה גם על הנשים הסיקיות. המיתולגיה הסיקית שופעת סיפורי גבורה של נשים לוחמות, והכתובים רוויים בציטוטים המעודדים גישה לוחמנית ותקיפה אצל נשים.
דא עקא, בסופו של יום לא מתירים הגברים הסיקים לנשים לשאת נשק או להחצין גישה תוקפנית כלשהי. שלא כגברים הסיקים, מופיעות הנשים הסיקיות בדיוק כאחיותיהן ההינדיות והמוסלמיות: שקטות, צנועות ויודעות היטב את מקומן. השוויון נשאר בין דפי האתוס הדתי. הכל טוב ויפה, אבל אף גבר לא רוצה סביבו נשים חזקות מדי, תוקפניות ועצמאיות מדי, ולא משנה מה הדת אומרת.
טוביאס קונס, חוקר מיתולוגיה אמריקאי, היה תיאורטיקן מבריק לא פחות משהיה שתיין. בין בקבוק בורבון אחד למשנהו הצליח קונס לפרוש את משנתו בנוגע למיתוס "האישה הטורפת". לדבריו, הפנטזיה אודות "האישה הטורפת" משותפת לכלל האנושות. במקרה זה יכולת הלחימה של האישה היא למעשה סובלימציה (גם כן סובלימציה) של יכולתה המינית.
הלחימה היא פעילות גברית מובהקת. צורתם של כל כלי הנשק הידועים לאדם היא פאלית במובהק. החנית, החרב, הרובה וטיל הכתף כולם למעשה זרגים נישאים. אקט התקיפה הפיזית מושתת על ערכים גבריים: הניקוב, החדירה והשבירה הם למעשה חלוקת השלם לחלקיו, הרי הוא הניתוח הגברי עליו מתבססת תרבות המערב.
כלי הלחימה הקדום היחיד שצורתו נשית הוא המגן. הרי כי כן מסיק קונס כי הלחימה היא גברית, וההגנה (המנעות מפגיעה) היא נשית. קונס מוסיף וטוען כי פעולת ההגנה מעידה על פאסיביות וחוסר תיאבון מיני (אני מגן - משמע אני מנסה להמנע מדקירה). הגבר, בהיותו מעוניין לטפח פנטזיות על זמינות מינית נשית מבלי ליצור איום על השליטה הגברית, המציא דמויות מיתולוגיות של נשים שתיאבונן המיני ניכר ביכולתן הלא טבעית להלחם. הצורך בסובלימציה של מין ללחימה נובע מהחשש הגברי ממיניות האישה, והרצון לשמור על המונופול הגברי על סקס.
לדעתי, קל יותר להסכים עם התיאוריה של קונס אם מביטים בה (כמו קונס עצמו), דרך בקבוק בורבון מרוקן. עם זאת, יש בה כדי להאיר על ההתפתחות של ייצוג האישה בפורנוגרפיה האמריקאית. אגב, ניתן אמנם למצוא דוגמאות של כלי נשק שאינם פאליים: רימון היד העגלגל, רשת הגלדיאטורים ובקבוקון הרעל, אך לכולם אפשר ליחס תכונות נשיות של תקיפה (הפיצוץ המושהה, ניטרול היכולת לפעול על ידי סיבוך ברשת, או הפגיעה הבלתי נראית, הפנימית).
בשנות השמונים נראה היה כי ייצוג האישה בפורנוגרפיה האמריקאית מתחיל לתפוס כיוון חיובי. האישה הטורפת החלה לקרום עור וגידים מול עיניו המשתאות של הצופה – תחילה בגלגולה האמיתי והמקורי – אישה בעלת תיאבון מיני בריא, אחר כך כאישה טורפת תוקפנית, ולבסוף בגלגולה הנוכחי "האישה האוטו-קניבאלית" (כפי שידון בהמשך). בעוד שבמשגלים האירופאיים באותה תקופה היו הנשים פסיביות ומרצות, לקחו הנשים האמריקאיות את היוזמה בין הרגליים. דוגמא טובה למהלך היא טרייסי לורדס, הזכורה לטוב.
לורדס פרצה בסערה לעולם הפורנו והיא נערה בת שש עשרה בלבד. חרף גילה הצעיר (אותו הסתירה מהמפיקים), קבעה לורדס סטנדרטים חדשים של זיון פורנוגרפי. רוב כוכבות הפורנו של אותם זמנים עשו במלאכה בחוסר חשק ברור. חלקן שימשו לא יותר משקיק גונח לזירמתם של גברברי הפורנו. חלקן טרחו להזיז את גפיהן מדי פעם, אך עשו זאת במסכנות ושעמום ניכרים. חלקן דווקא היו בסדר, אך אף אחת לא חלמה להזדיין במרץ ובשקיקה שהפגינה לורדס.
לורדס העבירה את השליטה בסיטואציה לידיה. כל מהלך נראה כאילו היא יזמה אותו. אפילו כשנאלצה להתמודד
לורדס הגשימה את החזון הפמיניסטי, גם אם ליוו את ביצועיה צלילים צורמים של פדופיליה.
האקט המיני אולי מכפיף את האישה בעצם מהותו, אך לראשונה בהיסטורית הפורנו, הדבר לא ניכר במעשה עצמו. לורדס שימשה מודל חיקוי למיניות נלהבת ואקטיבית, ליוזמה מינית ולתיאבון הגובל בתאווה. פחות או יותר במקביל צצו עוד כוכבות שהושפעו מהסגנון החדש (גינג'ר לין, אמבר לין, טרי וייגל ועוד)
לורדס היוותה מודל לפנטזיה הגברית שלדברי קונס עומדת בבסיס הישות המיתולוגית של האישה הטורפת. היא היתה אישה בעלת תיאבון מיני מובהק, יוזמה וחיבת פין ראויים לציון. לרגע נראה היה שהפורנוגרפיה לוקחת כיוון חיובי, ומציגה מודלים נשיים ראויים לחיקוי. אך לא. משהו התקלקל. חשרת העבים שרקחו הגברים המאויימים החלה להתעבות מעל שמי הפורנו האמריקאי. עוד בשבוע הבא.
נא להמתין לטעינת התגובות
