חמש על חמש
חמסה ניצבה בפני משימה לא פשוטה בכלל: חמש שאלות לחמשת חברי גיים בויז הלוהטים. היה חם-סה
חמשת חברי הלהקה הם: אביחי לוי (19) מבאר שבע, שרון סנדלר (20) ממושב זיתן, אושרי חמי (17.5) ממושב מאור, ערן מזור (19) מתל אביב ואדם יוסף (22) מפרדסיה.
חמסה תפסה אותם לברור קצר, רגע לפני התהילה.
1. מה הדבר שהכי מפחיד אותך?
אושרי חמי: הלא נודע מאוד מפחיד אותי, למשל, אם אני בים ואני לא רואה מה קורה מתחת לרגליים שלי. חוץ מזה אני מאוד פוחד מהמוות, שזה בעצם הכל.
שרון סנדלר: אני אדם מאוד עצמאי ולכן אני מאוד פוחד להזדקן. אני לא יכול להיות תלוי באנשים.
אביחי לוי: אני מאוד פוחד מהזקנה של ההורים שלי למרות שהם מאוד צעירים ואמא שלי נראית בת 20, אבל זה מפחיד אותי.
ערן מזור הכט: הכישלון מאוד מפחיד אותי. תמיד אני אוהב להציב לעצמי אתגרים ומטרות ובדרך כלל אני גם עומד בהם. אני לא אוהב לאכזב את עצמי.
אדם יוסף: הפחד מהמוות ומכישלון מאוד מפחיד אותי. אם יום אחד אני אקום בבוקר ואאבד את הקול שלי, זה מאוד מפחיד אותי.
אושרי חמי: איך שאני ישן ככה אני מתעורר, אני לא זז כל הלילה. בדרך כלל אני ישן עם בוקסר, ולפעמים בלי, תלוי עם מי אני ישן.
שרון סנדלר: אני מתחיל לישון על הצד, עובר לגב ובסוף נרדם על הבטן עם ידיים מתחת לכרית, ובבוקר אין כרית. אני לובש את הבגדים הכי מעפנים שלי, חולצה ישנה של דונה קארן ומכנס של היינס.
אביחי לוי: אני ישן עם שתי ידיים מתחת לראש ועל הכרית, ובאמצע
ערן מזור הכט: אני ישן על הבטן, מחבק את הכרית ומכווץ אותה לתוך הראש. אני ישן עם גופיית סבא ובוקסר. אני מאוד אוהב לישון ובימים שאני לא ישן זה מאוד חסר לי.
אדם יוסף: אני ישן בדרך כלל על הצד. אני איש של לילה והולך לישון לפחות בארבע לפנות בוקר. אני ישן עם בוקסר.
אושרי חמי: קודם כל לאמא שלי. אני מאוד קרוב אליה, בלעדייה לא הייתי קיים. אבל עם כל הקירבה אני לא מספר לה הכל. ובכל זאת כל דבר שאני עושה, מגיע אליה בסופו של דבר, יש לה אנשים בכל מקום. יש לי גם שתי חברות טובות, אחת בשם בר הורביץ שהגיעה למאור, המושב שלי, בכיתה ג' ומאז אנחנו לא עוזבים אחד את השני ותמיד אמרנו שנתחתן. וורדית כגן שהיא בחורה נשואה. היא גילתה את העולם מחוץ למושב ואת העיר הגדולה.
שרון סנדלר: טל וסנאית הם החברים הכי טובים שלי. קוראים לה סנאית כי היא נולדה על עץ, סתם. שניהם חברי ילדות שלמדו איתי ביחד במושב זיתן.
אביחי לוי: הכי קורבים אלי הם שני החברים הכי טובים שלי, מורן וסער. סער הוא חבר ילדות שגם היה איתי בלהקת צעירי ב"ש. תמיד היינו מקליטים שירים יחד. מורן היא הבת של חברים של ההורים שלנו ובאחד הטיולים המשותפים שלנו הכרנו.
ערן מזור הכט : אמא שלי הכי קרובה אלי, היא מלווה אותי לכל מקום, אני מספר לה הכל והיא מייעצת לי. חוץ מזה שהיא תמיד צודקת, אז אני גם תמיד מקשיב לה.
אדם יוסף: המשפחה שלי הכי קרובה אלי, ובראשה אבא שלי שהוא הדחפור, הוא דוחף אותי ותומך בי כל הזמן. מחברה שלי נפרדתי לא מזמן, אז אני כבר לא הכי קרוב אליה.
אושרי חמי: לפטופ דחוף, כי המחשב הרגיל שלי נהרס. אני גם צריך לקנות ברמודה, לבינתיים אני לוקח משרון.
שרון סנדלר: משקפי שמש של ריבאנד. אבל אם אני אראה משקפיים יפים בשוק אני גם אקנה. אם זה יפה, אז המותג לא חשוב לי.
אביחי לוי: אני מאוד רוצה לקנות מכונית. כרגע אני בתהליך להוציא רשיון. שבוע הבא יש לי טסט, ואינשאללה אני אעבור.
ערן מזור הכט: לא יודע מה אני צריך לקנות. אני טיפוס בזבזן שאוהב לקנות בגדים ושטויות.
אדם יוסף: אוטו ודחוף. אני חייב להיות נייד ולא יכול להמשיך להסתמך על ההורים שלי. יש לי מזל שעד עכשיו כל שבת יצא שהאוטו נשאר אצלי.
אושרי חמי: אני ואביחי היינו באילת ביחד עם שתי רקדניות מהסוכנות של רוברטו. היה ממש כיף אבל נאלצנו לחזור מוקדם בגלל החזרות היום.
שרון סנדלר: היינו בסטייג' וקצת שתינו. חזרנו בערך בארבע, אבל התעוררנו מוקדם לחזרה. קשה לי מאוד להתעורר ואני שם לפחות שלושה שעונים.
ערן מזור הכט: הייתי במסיבה עם חברים, אני כבר לא זוכר איפה, אני פשוט הולך לאן שהולכים.
אדם יוסף: יום חמישי הייתי במסיבה גרועה, ביום שישי היינו בסטייג' ובקושי רב נאלצתי להתעורר לחזרה. הגעתי מאוד עייף, אבל אין ברירה.
נא להמתין לטעינת התגובות
