אחי, נהל אותי
רותי מנהלת את הקריירה של בעלה דיוויד (ברוזה), יעל היא האשה שמאחורי ההצלחה של בעלה טוביה (צפיר) ויעקב מארגן את עסקיו של בנו תום (פטרובר). יותר ויותר אמנים בוחרים לוותר על שירותיהם של אמרגני צמרת ומעדיפים את בן הזוג, ההורה או הדוד
הן בגלל שהיא זו שהציעה לבעלה להקליט גרסאות מתורגמות של שירי אהבה ספרדיים שנהג לשיר לה עם גיטרה בסלון, והן בגלל שרותי ברוזה ניהלה בפועל את הקריירה של בעלה וממשיכה לעשות זאת עד עצם היום הזה.
בשעתו נחשבו בני-הזוג ברוזה דוגמה יוצאת דופן, אבל לאחרונה נראה שטקטיקת השילוב בין משפחה לעסקים הפכה לטרנד החדש של שוק הבידור המקומי. במקום לבטוח במנהל אישי עם רזומה מקצועי מרשים, מעדיפים יותר ויותר אמנים להפקיד את גורל הקריירה שלהם בידיו של בן-זוג, אח, דוד או הורה.
אז מה אם שום פרט ברזומה המקצועי של המנהל החדש לא הכין אותו לביצה הטובענית של עסקי השעשועים? העיקר שהכל נשאר במשפחה.
רותי ברוזה היתה כאמור החלוצה. יעל צפיר מנהלת זה שנים, בהצלחה לא מבוטלת, את הקריירה של בעלה טוביה. אצל בני-הזוג אורנה ומשה דץ הזוגיות והקריירה הפכו כבר מזמן למקשה בלתי ניתנת להפרדה.
משה ינאי, אביה של מיכל, עזב בשלב מסוים את עבודתו כמנהל סניף בנק והתמסר טוטאלית לניהול הקריירה הפורחת (דאז) של בתו. פזית ד'אור מנהלת אישית את הקריירה של בעלה דוד.
יעקב פטרובר, אביו של תום פטרובר, מנהל עסקית את להקת "היהודים". דורון מור, מסעדן לשעבר, מנהל את אשתו הזמרת רינת גבאי.
דוגמאות טריות יותר הן אייל טייב, אחיה של נינט, שנטש משרה בחברת "אינטל" לטובת הניהול האישי הצמוד של אחותו אחרי זכייתה ב"כוכב נולד". אלון שמעון, דודו של הראל סקעת, מונה לאחרונה כאמרגנו. יצוין כי ברוב המקרים מדובר באמנים שהתנסו בעבודה עם בכירי המפיקים בשוק.
מיכל ינאי אצל יהודה טלית, דוד ד'אור אצל שלמה צח ומיכאל תפוח, "היהודים" אצל טמירה ירדני ושוקי וייס. ובכל זאת, ברגע האמת, הם בחרו במנהל הבנק/איש העסקים/רואה החשבון/בעל המסעדה לשעבר.
"אין לי מושג מה גורם לתופעה הזו", מפרש המפיק הוותיק חיים סלוצקי, "אבל אמן שבוחר להפקיד את הקריירה שלו בידי מי שבא מחוץ למקצוע, רק בגלל שמדובר בקרוב משפחה, עושה טעות גדולה. ניהול אישי זה מקצוע שצריך ללמוד שנים וזו גם אחריות עצומה. השיקולים הם הרבה מעבר לכמה כסף תצליח להרוויח במשך שנה או שנתיים.
"מנהל אישי צריך לזהות מגמות משתנות בשוק ולנווט קריירה כדי שתשרוד שנים. באופן טבעי אמן מרגיש נוח יותר עם המשפחה שלו לצדו, ויש גם השיקול הכלכלי להשאיר כמה שיותר רווחים בתוך המשפחה במקום לתת אחוזים למנהל האישי".
ההיסטוריה של שוק הבידור המקומי רצופה מקרים בהם אמרגן עשק אמן שבטח בו במשך שנים. אולי האשם הוא באנשי המקצוע שניצלו לרעה את האמון של האמנים, ועכשיו הם מעדיפים ביטחון אישי על ניהול מקצועי.
"אז הם טועים. גם אם היו כמה מקרים לא נעימים, האינטרס של הרוב המכריע בקרב אנשי מקצוע הוא שהאמן שהם מטפחים ישגשג כמה שיותר ולאורך זמן. הרי אם בגלל טעויות שנובעות מחוסר ניסיון הקריירה של האמן תקרוס אחרי זמן קצר, מה הוא הרוויח?
"בזמנו לקחתי לידי את ניהול הקריירה של יעל בר-זוהר, בתקופה שאביה טיפל בענייני הכספים שלה. אחד הצעדים הראשונים שעשינו היה להעביר את הניהול הפיננסי שלה אלי. למיטב זיכרוני גם היא
"לנהל אמן זו דרך משותפת ארוכה", אומר הזמר דוד ד'אור. "יחסי אמן ומנהל אישי הם ממילא סוג של זוגיות. אני ואשתי, פזית, פשוט הפכנו את זה לרשמי. אחרי שעזבתי את המשרד של מיכאל תפוח היו לי לבטים לאן ללכת. פזית עבדה בעבר במשרד ההפקות'אקורד' והיה לה ניסיון בטיפול באמנים. החלטנו שהיא תעבוד איתי עד שנמצא מישהו קבוע, אבל בסופו של דבר ראינו כי טוב ונשארנו יחד".
לא חששת מהעובדה שפזית, למרות שהיה לה ניסיון מקצועי קודם, לוקחת על עצמה אחריות כבדה מדי?
"התוצאות בשטח הראו כמעט מיד שהיא יודעת מה היא עושה. ככל שחשבנו על זה יותר, השילוב של זוגיות וניהול אישי נראה לנו הגיוני יותר. ההצלחה שלי היא באמת ההצלחה שלה, כי היא חיה איתי וכל מה שאנחנו מרוויחים נשאר בסופו של דבר בבית שלנו. פזית קיבלה כמה הצעות מפתות לנהל אמנים נוספים, אז כנראה אני לא היחיד שחושב שהיא טובה במה שהיא עושה".
אם פזית ד'אור עבדה בעבר במשרד הפקות, יעקב פטרובר היה מנהל חשבונות סולידי ומנותק לחלוטין מעסקי הרוק'נרול עד שמצא את עצמו מנהל עסקית את הרכב הרוק המוביל במדינה, "היהודים". הכל בזכות הקשר הגנטי לסולן הלהקה, בנו תום.
"לפני כמה שנים היו להם בעיות עם משרד ההפקות שטיפל בהם", משחזר פטרובר האב, "ואז תום ביקש ממני לבדוק כל מיני חוזים וניירות כי אני מבין בדברים האלה. עזרתי להם לעשות סדר בביורוקרטיה, ואז הם ביקשו ממני להמשיך לטפל בחוזים שלהם ואני אכן ממשיך בזה גם כיום".
למרות שאתה עדיין מנהל חשבונות במקצועך.
"נכון, אבל אני לא מתערב בשום החלטה אמנותית שלהם. מקסימום אומר מה דעתי אם שואלים אותי. אני מטפל בחוזי ההופעות שלהם, במגעים מול חברת התקליטים, בכל מה שקשור לצד הפיננסי. הם אנשים מאוד עצמאיים ויודעים בדיוק לאן הם רוצים ללכת עם האמנות שלהם. אמנותית הם ממילא לא צריכים עצות מאף אחד. יוצא שכל צד עוסק במה שהוא אוהב וכולם מרוצים".
"החוכמה היא להגדיר מראש מה עושה כל אחד", אומר אסף דרעי, מנהלו האישי של הראל סקעת, שמצא את עצמו חולק סמכויות עם אלון שמעון, דודו של הזמיר מכפר-סבא. שמעון, איש עסקים שניהל בין השאר את קבוצת הכדורגל הפועל כפרסבא, נקרא לפני כשלושה חודשים אל הדגל על-ידי האחיין המפורסם ומאז הוא צמוד אליו אישית.
"על פניו זה יכול להיות בעייתי", אומר דרעי, "אבל אני, אלון והראל הגדרנו חד-משמעית את הסמכויות של כל אחד. אני מופקד על הצד האמנותי בקריירה של הראל, בעיקר ההכנות לאלבום הבכורה שלו והבחירות שהוא עושה לגבי פרויקטים בהם הוא נוטל חלק. אלון מטפל בצד הפיננסי וצמוד אליו ברמה האישית יותר. יוצא שהראל מחובק מכל הכיוונים וזה אידיאלי לאמן".
" הראל בעצם מינה לעצמו אמרגן", אומר שמעון. "עוד כשהיה ילד היינו קרובים מאוד. אחרי 'כוכב נולד' הוא נכנס לסחרור מטורף. הוא רצה לצדו מישהו שיראה קודם כל אותו ואת הצרכים שלו. כשהוא על הבמה, למשל, ומשהו מפריע לו, מספיקה מחווה קטנה כדי שאקלוט מה מפריע לו ואטפל בזה".
"ההחלטה לעזוב את העבודה ב'אינטל' ולהתמסר לניהול הקריירה של נינט לא נולדה ביום", אומר אייל טייב, אחיה של נינט טייב שהתחיל את ההסבה המקצועית כנהג צמוד שליווה את אחותו לכל חזרה ויום צילומים בעונה הראשונה של "כוכב נולד".
"בהתחלה ליוויתי אותה במטרה להשגיח ולתת לה תחושת ביטחון. כל השאר התגלגל תוך כדי. אחרי שזכתה ב'כוכב נולד' היה ברור שהיא מתחילה קריירה גדולה. הייתי צריך לקבל החלטה ואני לא מצטער על זה לרגע. כיום אני מנהל אישי של נינט במשרה מלאה. כל החלטה שקשורה לקריירה שלה עוברת דרכי".
לטמירה ירדני וצוות משרד "טדי הפקות" יש ניסיון של יותר מ-20 שנה במקצוע. הם ראו בעין יפה את העובדה שאתה ונינט הייתם סוג של עסקת חבילה? שאם רוצים אותה צריך לקבל גם אותך?
"זה ממש לא היה ככה. אולי בהתחלה היו קצת תהיות לגבי התפקיד שלי, אבל טמירה הבינה מהר מאוד את היתרון במצב שנוצר ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. נכון שכמו נינט גם אני באתי לעיר הגדולה מקריית-גת, אבל למדתי על המקצוע בשנתיים מה שאחרים לא לומדים בעשר שנים".
איפה אתה עומד בשאלות של טובת האמן מול טובת המפיק? לדוגמה, טובת האמן להתחיל לעבוד על דיסק בכורה מול טובת המפיק לצלם עוד עונה של "השיר שלנו".
"זו בדיוק עבודת הצוות ביני ובין טמירה. יושבים יחד, חושבים על כל היתרונות והחסרונות ומקבלים החלטה שמקובלת על שני הצדדים. לפני שנה היה ברור שנינט עוד לא בשלה להתחיל הקלטות של דיסק, ולכן החלטנו על עוד עונה של'השיר שלנו', כשבמקביל המשכנו לאסוף לה חומרים ולחפש את הכיוון שהכי יתאים לה. עכשיו היא מרגישה מוכנה במאה אחוז, ולכן יום אחרי סיום צילומי הסדרה נינט כבר היתה באולפן מקליטה סקיצות".
"הרבה גורמים יובילו אמן למנות קרוב משפחה לצוות שמנהל אותו", מסכם המפיק הוותיק יהודה טלית. "בהרבה מקרים זה יכול להזיק יותר מאשר להועיל. המצב האידיאלי הוא להפוך את משרד ההפקות לבית שני של האמן ואת המנהל האישי לסוג של משפחה. אמון כזה לא נבנה ביום, אבל שני הצדדים רק ירוויחו כשזה יקרה. אם בכל זאת האמן רוצה לשלב במערכת מישהו'מהבית', צריך לקוות שכל צד יכבד את רעהו.
"מצב שבו אדם שלא מבין כלום בעסקי הבידור, דורש להיות שותף בהחלטות שיקבעו לאן קריירה של אמן תתפתח, הוא בלתי אפשרי. לשמחתי, לא חוויתי את זה אישית. כשמיכל ינאי שכרה את אביה משה לנהל אותה, הוא הקפיד מאוד לעבוד מולנו בשיתוף פעולה. עכשיו המשרד שלי מנהל את יעל דואני, שאביה רמי מעורב מאוד בקריירה שלה, אבל הוא מביא איתו כל-כך הרבה אנרגיות חיוביות שבעיניי זו דוגמה לשיתוף פעולה אידיאלי".
נא להמתין לטעינת התגובות
