שכונה
מילי בלום זיהתה זן חדש וידידותי של סלבז
מצד שני, ללכת למקום שבו ברור מראש שאמצא אותם, ממש לא מעניין אותי. זה בערך כמו ההבדל בין יציאה למסע בשמורת הסרנגטי, לבין ביקור בביתן הפילים בגן החיות התנ"כי; בין ללכוד אותם בסביבה הטבעית שלהם לבין לקבל אותם מרוכזים בכלוב; אני מעדיפה את הסלבז שלי מסתובבים חופשי בטבע. לא מודעים לנמרה שאורבת בשיחים של גינת שינקין.
הכלוב הכי חם בעיר היום הוא ללא ספק הקנטינה. מסעדה איטלקית משודרגת, ששודדת מהבארסרי את נזיד הסלבריטאים מדי לילה. יושבי הקנטינה הם סלבז מהזן המבוית, שהפנים את מה שמצופה ממנו. כמו דובי קרקס צועני הם נוהרים מדי ערב למלכודת הדבש שטומנים להם בעלי המקום. מרחרחים אחד את השני לעיני הקהל המרוצה.
אבל השבוע גיליתי זן חדש של סלבז – "סלבז שכונה". אלה, בדומה לחתולי רחוב או כלבים משוטטים, אינם מתקבצים יחדיו רק בגלל המקום, אלא מגיעים כדי לבלות באמת וליילל בצוותא. ה"סלבז שכונה" משתייכים בדרך כלל לתחומי הספורט והברנז'ה. הם קצת פחות נוצצים, מוכרים בעיקר בקרב המבינים, ואם תמצא אותם בקנטינה, יהיה זה רק אחרי ערב מוזיקה מזרחית בבר שכונתי.
יום רביעי, 22:00, רגע לפני חשיפת "סלבז השכונה", שידרה לי ג', חובבת סלבז מבויתים ידועה, ידיעה מוצפנת מהקנטינה: "אילנה ברקוביץ, מלאני פרס, גדעון לוי, רוגל אלפר ושאר אצולת עיתון הארץ; רות עבור".
הגבתי בסמס נונשלנטי ויצאתי לאסוף את א' הלוהטת, שקיבלה הבטחה לתיקון חצות אחרי הכישלוןהצורב של סוף השבוע הקודם. ב-24:00 התקדמנו לעבר שדרות רוטשילד. ג' שלחה דיווח נוסף מהחזית על אוחובסקי וסיגלר. למרות הקרבה למקום, התעלמתי.
הגענו ל"בורדל", בר-שכונה שעושה ערבים מזרחיים. היה חם וצפוף ורועש. כוכבי הליגה הלאומית בכדורגל חגגו עד כלות. שחומים וחטובים הם הצטופפו ונדבקו. הערה: מומלץ לשקול קריירה של כתבת ספורט.
יונתן כהן, שדרן ערוץ הספורט ובחור שנראה לא רע בכלל, תיקלט. רון קופמן הסתודד על הבר עם איזו כוסית (נשבעת לכם). הבר כולו שר "יא ליל, יא ליל, בבוקר ובליל, אוחנה מפרק שורות עם מאיר פניג'ל", ומיקי גבע נדחק בכניסה.
ג' שלחה דיווח אחרון על דודי בלסר ודובר ק.שווילי. פתאום חשתי צביטה קלה
שתי בירות וגם דודי נשכח. הערס שלידי ניסה להסביר לי שלשתות מאותו הבקבוק זה כמו להתנשק. הברמן נתלה במהופך והתנדנד מעל הבר. כולם צעקו במקהלה: "יהודי לא מגרש יהודי". החמצן במקום הלך ואזל ואנחנו שיפרנו עמדות לכיוון היציאה.
רגע לפני הדלת, חיים אתגר והכלב שגיב פרידמן פרצו לרחבה ונדבקו לקיר. כמה כשכושי זנב, והכלב אפילו משיג טלפון של כתבת מהעיתון המתחרה. בשעה 2:30 הספורטאים הצעירים עוד בשיא ההתלהבות. שכונה, שכונה אבל אני וא' שעובדות למחרת משאירות מספרי טלפון למתעניינים ומשיגות לעצמנו טרמפ. לילה טוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
