 |
|
|
|
|
קודם נכבוש את אל עריש |
|
|
|
|
|
יום כיפור: אושיק לוי מספר על חודשים של הופעות עם לאונרד כהן מול חיילים
10/5/2005 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המלחמה הכי איומה היתה מלחמת יום כיפור, זה היה נורא ואיום. מהיום הראשון, בשבת, כבר הופעתי.
זה התחיל בערב לאנשי חיל האוויר ולמחרת פגשתי את לאונרד כהן בבית קפה בתל אביב. בדיוק הרכבתי צוות עם פופיק ארנון, מתי כספי ואילנה רובינא ומהערב השני הופענו עם לאונרד כהן. זה היה בחצור והיתה הופעה מדהימה.
לאונרד הגיע לארץ כיהודי שרוצה לעבוד בקיבוץ ולתרום את חלקו ואני גררתי אותו למלחמה. הוא אמר לי, שמע, השירים שלי עצובים, אמרתי לו יהיה בסדר. זה היה בבסיס חיל האוויר, עליתי לבמה ואמרתי שיש לי אורח מיוחד לאונרד כהן ובין ההופעה השנייה לשלישית הוא כתב את lover come back to me.
בבוקר השלישי פופיק ואני הופענו לצנחנים שעלו על המטוסים לכיוון סואץ לכבוש את סואץ ובערב הם חזרו פצועים והרוגים. כשהיינו בבית החולים בסעיד לא היו מספיק אלונקות לגרור פצועים.
באותה תקופה האמנים היו מסתובבים וכל אחד היה לוקח איזה מקום ואין לך מושג מי לוקח אותך ולאן, רק הקצין שבא ואומר אתה מוכרח לבוא. פופיק גרר אותי לאיזה חור בחושך ואני מגיע ורואה שמונה חיילים סביב תותח 175 מ"מ, ואתה צריך לעמוד שם להצחיק ולשיר. באמצע השיר אומר לי הקצין חכה שניה אחת. הם מרימים את התותח, מטעינים אותו ויורים ואז אתה ממשיך את ההופעה ויש כהנה וכהנה סיפורים מהסוג הזה.
לאחר מכן היו הופעות לפצועים בבית לוינשטיין. אני זוכר ששכב שם בחור אחד, לא ידעתי מי הוא או את שמו והוא ביקש שאעלה על כסא כי הוא נפצע בגב ולא יכל לקום מהמיטה לראות אותי. הוא ביקש שאשיר את 'חוזה לך ברח' ושרתי לו. לפני שנה, משהו כזה, פוגש אותי ברחוב מישהו ואומר לי, אתה לא מכיר אותי אבל אני מכיר אותך. זה היה אותו בחור והוא אמר אני בחיים לא אשכח שביקשתי שתעלה על כסא כדי שאראה את הפנים שלך. זה היה מאוד מרגש.
זו היתה מלחמה איומה והמראות היו קשים. הופענו קרוב לשמונה חודשים יום יום, שמונה ואפילו עשר הופעות ביום. זה היה מתיש נפשית ופיזית, בתנאים לא תנאים ועשינו את מירב המאמצים בכל מקום, חיל הים, חיל האוויר, התותחנים.
לאונרד כהן המשיך אתנו שלושה חודשים יום יום, ארבע-חמש הופעות ביום והגענו גם איתו למצבים של שמונה הופעות ביום ובכל מקום שהגענו הוא רצה להתגייס. פעם הוא רצה להיות תותחן ופעם ימאי בחיל הים ופעם טייס והיינו ישנים בשק"ם על הרצפה כי לא היו מקומות ולאונרד שלא רצה להרגיש כוכב, לא הסכים כשניסיתי לסדר לו מיטה בחדר התרבות.
זה היה מתיש נפשית ופיזית ואחרי שמונה חודשים, כשהתחיל המו"מ בקו ה-101, התמזל מזלי לצאת עם פסטיבל זמר חסידי לסיבוב הופעות בתפוצות כדי להרגיע את ההדים. זו היתה הרגיעה שלי אחרי שבוע בסיני ושבוע בגולן. היתה בין האמנים אחווה במלחמה האיומה הזאת, כי לא ידענו מי נגד מה.
|
|
 |
|
 |
|
|  | | לאונרד כהן
| /images/archive/gallery/144/952.jpg  | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 | |  | | יליד 1944. מהזמרים הבולטים בשנות השבעים. היה חבר בלהקת פיקוד מרכז בשנת 1963 ולאחר מכן פרץ בקריירת סולו מרשימה | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
