הד ארצי הקדימה את פורים בשבוע ודחסה ברביעי האחרון במועדון התיאטרון כל מיני זמירים מהסוג שחתום אצלהם ומאיה בוסקילה אחת מלווה ברוברטו כי אם יש מסיבה אז היא חייבת להיות בה.
באופן מאוד לא צפוי הגיח למקום גם שלמה ארצי לעשות להם כבוד אבל הוא לא טרח להתחפש, להבדיל מהעובדים הזוטרים שחשבו שהם מגניבים. להלן ישיבת פוסט.
את החלק המביך של הערב סיפק משה דץ שתפס עמדה בטוחה ליד הדוכן של השוקולד והחלבה וטחן כאילו טיף וטף רודפים אחריו. בין לבין הוא גם טרח לשתף את אורנה בממצאים ("אורנה תראי יש את זה גם עם אננס", למשל).
חלק מביך אחר היה כשנתנו לשלישיית מה קשור להציג את השיר הראשון שלהם מתוך הדיסק שבדרך אבל זה עוד כלום לעומת התגלית הבאה של החברה שקוראת לעצמה מימיקה. קורה.
עוד כמה דברים שהפסדתם כי לא הזמינו אתכם: גידי גוב שתופס שולחן עם דני סנדרסון ולא טורח לרקוד עם החבר'ה, לירז צ'רכי במפגש סו-קולד מרגש עם מירי מסיקה אחרי שהפעם האחרונה שהן נפגשו הייתה כשהן למדו יחד באותה כיתה, שרון חזיז בלוק מביך עד מגוחך ואוהד חיטמן בלוק מהמם שניצל את ההזדמנות להתחככות מחייבת של אחד שמוציא דיסק ראשון, התחככות שהולידה מפגש בלתי מחייב עם מאיה בוסקילה ("מתי אתה כותב לי שיר?") ועם אסי ישראלוף שהוריד שיר שלו בתור רינגטון. שלום כיתה ד'.
