 |
 |
|
 |
פתאום שמעתי בום |
 |
|
|
 |
שרון אילון הזדעזעה מהפיגוע בסיני והבינה שרק החיים יכולים לנצח את המוות 14/10/2004 |
 |
|
|
 |
|
|
 |
 |
רציתי לכתוב על החוויה הטיבעית, מקום קסום שמצאתי בגליל, רציתי לכתוב על בני אפרים שם נמצא המקום הקסום, רציתי לכתוב על השקט, רציתי לכתוב על האנשים, רציתי לכתוב על האוכל ועל האוויר הנקי, רציתי לכתוב על המים בכנרת, רציתי לכתוב על הקפה הראשון בבוקר כשכבר היינו בעפולה, רציתי לכתוב כמה יפה בצפון, רציתי לכתוב על אנשים אחרים ,נופים, חוויות ושעשועים, רציתי לכתוב על המון המון דברים אבל כשהגעתי הביתה במקום להדליק את המחשב, הדלקתי את הטלוויזיה.
ראיתי את הפצועים, ראיתי את ההריסות, ראיתי את צוותי ההצלה, האנשים ההמומים, זק"א, משטרה, מד"א, משמר הגבול, ראיתי את הזוועה, שמעתי את הדיווחים, הרגשתי לא טוב, יצא לי החשק לצאת, יצא לי החשק לכתוב, יצא לי החשק לדבר ובמקום להיזכר איך שכבתי על המזרון וקיבלתי טיפול, הייתי מסוגלת רק לשכב על הספה ולצפות בטלוויזיה.
הייתי מוזמנת ליום הולדת, תיכננתי לראות הופעה של אבישי כהן (נגן קונטרבס שיוצר בחו"ל ועכשיו חי בארץ), אבל הרגליים שלי קפאו, הראש כאב והלב דפק.
בכל שנה לפני החגים נשאלת השאלה לאן לצאת לחופש. בכל שנה לפני החגים אנחנו פותחים את העיתון והאזהרות, מודפסות באדום ובאותיות בולטות צועקות לנו מעל גבי העיתון. בכל שנה אנחנו אומרים "לנו זה לא יקרה", שם זה לא יקרה, זה לא יכול לקרות.
חצי האי סיני הוא מקום קסום. סיני הוא מקום שאין לו תחליף בשום מקום אחר בעולם, בסיני זול, המים כחולים, הבדואים מחייכים, לצבע של ההרים בשעת השקיעה אין תחליף. סיני ידידותית, אבל אולי כבר לא?
זה קרה, זה קורה וזה יקרה בטח שוב. האבל גדול, העצב עמוק, הנשמה פצועה וליבי ליבי על המשפחות. בזמן זה יותר מתמיד אני מזכירה לעצמי ואולי בהזדמנות זו אני גם מזכירה לכם שצריך לחיות וליהנות מכל רגע. לצאת, לבלות, לקשקש, לכעוס, לצחוק, להתרגש, להתרגז ובעיקר לאהוב. לאהוב את עצמנו, לאהוב אחרים ולהיות היכן שאוהבים אותנו.
אנחנו אומרים שסיני ידידותית, ידידים לא פוגעים אחד בשני, אז אולי הם כבר לא?
|  |  |  |  | |
|
 |
 |
 |
|
 |
|
|

|
 |  |  |  | אשת עסקים, חברה וטלוויזיה. וגם מסעדנית |  |  |  |  |
|
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
|
 |
|
|
 |
|