ראשי > רכילות > שרון אילון





קירוב לבבות בכרם
שרון אילון התרגשה לפגוש את אלילת נעוריה מדונה, ותהתה האם מדובר בתרגיל יחצ"ני או תום לב. בסוף היא הלכה להוריד לבבות בכרם
23/9/2004
בחודשים האחרונים מדינה שלמה עסקה בשאלה "תבוא או לא תבוא". בכל זאת, לא כל יום מגיעה למדינתנו הקטנטנה כוכבת כמו מדונה, ועכשיו שהיהדות או יותר נכון הקבלה היא חלק מחייה, היא קיבלה ללא מבחני קבלה את תפקיד שגרירתינו מעבר לים. אם משרד החוץ עדיין לא פנה אליה על מנת לראות אם היא פנויה לעבודה אולי כדאי שימהר ויעשה זאת או שיקח שיעור או שניים ביחסי ציבור.
 
עד הרגע האחרון היא נתנה לכולנו להיות במתח ואנחת הרווחה שיצאה מכולם כשהיא נחתה סופסוף, נשמעה בכל רחבי הארץ. לכן אפשר להבין למה החיוך לא ירד לי מהפנים כשקיבלתי הזמנה לבוא ולהשתתף בכנס של הקרן לרוחניות הילד בו מדונה תנאם.

תבינו. אני נשמתי, אכלתי ושמעתי מדונה במשך 4 שנים רצופות. לשותפי לדירה היו כל הדיסקים והוא נכח בכל ההופעות. את ההופעה שלה ראיתי בסלון אינספור פעמים והיא גם חייכה אלי מהסלון ומהמסדרון.

ההזמנה הגיעה לביתי מספר ימים קודם וביום המיועד הכנתי את עצמי ויצאתי לדרך. בכניסה לאולם, פרט לעשרות השומרים שמנעו מהצלמים להיכנס, התגודדו עשרות אנשים שחיכו בתור לקבל תג שמי.
 
תהיתי לרגע עם הגעתי
למקום הנכון או שמע זו כניסה לתערוכה עד שהבנתי שיתכן שמהמילה "קבלה" הייתי אולי אמורה להסיק שאני צריכה לקבל את כולם, אז נעמדתי בצד והסתכלתי. פגשתי בנערה מקסימה ותכולת עיניים שהסבירה לי בהתרגשות שמה שהם עושים עם הילדים יוצא מן הכלל וזה פשוט לא יאומן איך הם לומדים לקבל אחד את השני כ"כ מהר. מיד לאחר מכן היא היפנתה אותי לכיוון האולם.
 
כולם רוצים לשנות את העולם
הקוקטייל היה חגיגי, את התפאורה היה קשה לפספס והיה צורך לקרוא יותר מפעם אחת לאנשים לעבור לאולם הכנסים המרכזי.

 
צעדתי לעבר השולחן והתישבתי. החיוך קפא על פני למראה הסיכה בה היה כתוב Becoming like god (- להיות כמו האלוהים). כשהצצתי בשקית שחיכתה לכל אחד על הכיסא ראיתי ספר שנושא אותו שם. הלוגו היה על השולחן, על השקית על התפריט כך שהיה קשה לפספס גם בלי המשקפיים ששכחתי בבית.

מאותו רגע ההתרחשות לא פסקה באולם, החל משירה וריקודים וכלה בנאומים מכל הסוגים. כמה ימים אחרי אני מלאה בחוסר נוחות על מה שראיתי במו עיני. תרגיל שיווקי מבריק או אמת רוחנית עטופה בצלופן? חינוך לילד או שנורר ברמה הכי גבוהה שיש?

צריך שלום וצריך לחנך את ילדינו שכולם שווים, ללא הבדל של דת, גזע ומין. כולנו רוצים לשנות את העולם ואם לא אז לפחות להפוך אותו למקום טוב יותר. החינוך מתחיל בילדים זה נכון אבל למה שלא נסתכל קודם כל על עצמינו? הם יביאו שלום וניצחון ושמחה אבל הם לא יצליחו אם אנחנו מלאים שינאה.

אין כמו מדונה, זה נכון. אבל טוב שהלכתי וטוב יותר שיצאתי. הלב שלי כ"כ התרחב, שתפסתי את המונית הראשונה והלכתי לאכול לבבות ב"לב הרחב" בכרם התימנים.

 
שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה    עבור לפורום כתוב לעורך


אשת עסקים, חברה וטלוויזיה. וגם מסעדנית
  
  
  
שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה  עבור לפורום כתוב לעורך
תבינו. אני נשמתי, אכלתי ושמעתי מדונה במשך 4 שנים רצופות. לשותפי לדירה היו כל הדיסקים והוא נכח בכל ההופעות. את ההופעה שלה ראיתי בסלון אינספור פעמים והיא גם חייכה אלי מהסלון ומהמסדרון