 |
/images/archive/gallery/132/266.jpg בן אפלק ומט דיימון.
צילום: אי-פי  |
|
|
|
|
| הכל על עלייתם והתפזרותם של בן אפלק ומאט דיימון |
|
|
|
 | דפדף ברכילות |  | |
אריאלה רביב
2/8/2004 9:52 |
|
|
|
|
|
|
|
ב-1997 יצא לאקרנים סרט שנכתב על-ידי שני שחקנים לא מוכרים, מאט דיימון ובן אפלק, ששיחקו בשני התפקידים הראשיים. בסרט השתתף גם רובין וויליאמס, שבאותה תקופה אף אחד לא זכר איזה שחקן מחונן הוא, והבמאי היה גאס ואן-סנט, שעד אז התמחה בסרטים קטנים ואיכותיים. הסרט, "סיפורו של וויל האנטינג", הצליח בצורה מדהימה, הכניס 130 מיליון דולר והפך את המשתתפים בו לכוכבים.
הוליווד עמדה משתוממת ופעורת-פה מול שני הצעירים האלה, שהגיעו משום מקום וכתבו יחד תסריט על בחור בודד ובעייתי שעובד כשרת באוניברסיטה היוקרתית אם-איי-טי, ועל מורה למתימטיקה שמגלה שמדובר למעשה בגאון. הרי זה בדיוק החומר שממנו בנויות אגדות הוליוודיות: שני אנדרדוגים שמצליחים בזכות הכישרון וההתמדה שלהם להגשים את חלומות הילדות.
למרות שאפלק ודיימון לא היו מוכרים, הם הצליחו להדליק את אולפני "מירמאקס" על התסריט, להציב את עצמם בתפקידים הראשיים בסרט, להביא את רובין וויליאמס לתפקיד שעליו קיבל את פרס האוסקר לשחקן המשנה, ולקבל, שניהם יחד, את האוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר. הוליווד מחתה דמעה כשהתברר לה שחלק מההשראה לתסריט הגיע מאביו של אפלק, שעבד בנעוריו כשרת באוניברסיטת הרווארד, וכמובן כשנודע לה שהשניים הטילו מטבע כדי להחליט מי יהיה זה שישחק את וויל האנטינג ומי ישחק את החבר הכי טוב שלו, זה שדוחף אותו לממש את הגאונות שלו.
אבל כרגיל, כשמחטטים בחומרים שמהם עשויות אגדות, מסתבר שהם לא הגיעו משום מקום. שניהם גדלו בקיימברידג', שניהם באו ממשפחות אמידות ומשכילות, ושניהם רצו מאז ומתמיד להיות שחקנים. הם אפילו פתחו בגיל מאוד צעיר חשבון
חיסכון משותף, כדי שבבוא היום יהיה להם כסף כדי לנסוע להוליווד ולהשתתף באודישנים. גם השאיפה לשחק לא נראתה כמו חלום כל-כך מופרך: אבא של אפלק היה שחקן, אפלק עצמו התחיל לשחק לפני שמלאו לו עשר, והוא ודיימון התעקשו מגיל צעיר להגשים את החלום הזה.
אבל דברים לא הלכו להם כל-כך בקלות, בייחוד לא לדיימון, שנחשב לשקול ולמחושב מבין השניים. כמה פעמים הוא עמד ממש על סף הפריצה הקולנועית, אבל זה פשוט לא קרה. ההתחלה נראתה מבטיחה מאוד, עם תפקיד ב"מיסטיק פיצה", שאחריו לא קרה כלום. הוא החליט לחזור ללימודים בהרווארד, ושוב הופיע בסרטים שעליהם קיבל אמנם ביקורות נפלאות, אבל הם לא עזרו לו להתפרסם. הוא גם ויתר על התפקיד של ליאונרדו דיקפריו ב"המהירים והמתים", והפסיד לאדוארד נורטון את התפקיד הראשי ב"פחד ראשוני".
באותו הזמן אפלק, שהציונים שלו לא הספיקו להרווארד, התחיל לשחק בסרטי אינדי, ולרכוש לעצמו שם בתעשייה. דיימון החליט לנסות להצליח בכיוון אחר. עוד בהרווארד התחיל דיימון לכתוב תסריט על שרת מחונן, ובשלב מסוים אפלק הצטרף ועזר לו. הם ניסו למכור את התסריט לכמה חברות, אך ללא הצלחה, עד שלבסוף "קאסל רוק" רצו לקנות אותו, אבל לתת את התפקידים הראשיים לשני שחקנים מוכרים יותר.
קווין סמית, "(ג'יי ובוב השקט" ), שכבר עבד בעבר עם אפלק, הראה את התסריט לאולפני "מירמאקס", שהתלהבו ממנו, והשאר ידוע. יכול מאוד להיות שדיימון היה מצליח גם בלי "וויל האנטינג": באותה שנה הוא השתתף ב"להציל את טוראי ריאן" וב"מוריד הגשם", אבל אף אחד מהסרטים האלה לא היה מקפיץ אותו לתודעה כמו "סיפורו של וויל האנטינג".
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
החיים סביב ג'ניפר לופז
|
|
|
 |
|
|
|
השניים נתפסו בהוליווד כצמד בלתי נפרד, ובברודוויי שתי שחקניות אפילו העלו קומדיה שמתייחסת לתופעת דיימון-אפלק. בעיתונים כינו אותם "מאטפלק", הם השתתפו יחד בסרטים כמו "דוגמה" וניצחו על "פרויקט גרינלייט", שבמהלכו נתנו לאנשי קולנוע צעירים אפשרות לקבל מיליון דולר כדי ליצור את הסרט הראשון שלהם.
אבל הם הצליחו גם בנפרד. נראה היה שדיימון התלבש על תפקיד השחקן הרציני שבוחר לעצמו סרטים איכותיים, ואפלק התמקם בתפקיד כוכב סרטי הפעולה המצליח, שמאחוריו סדרה של שוברי קופות, ביניהם "ארמגדון", "פרל הרבור", "דרדוויל" והכניסה לתפקידו של ג'ק ריאן המיתולוגי ב"כל הפחדים כולם". אבל אז דיימון התחיל להצליח, בעוד שאפלק ביצע סדרה של החלטות תמוהות. הוא השתתף בשני סרטים שכשלו לחלוטין, כשבמקרה או שלא במקרה, בשני הסרטים שיחקה גם ארוסתו לשעבר, ג'ניפר לופז. הסרט "ג'ילי" קיבל את "פטל הזהב", שהוא הפרס הניתן לסרט הגרוע של אותה שנה.
עוד פלופ שבו השתתף היה "ג'רזי גירל", ובנוסף לשני האסונות האלה הוא השתתף גם ב"צ'ק פתוח", שגם אותו המבקרים קרעו לגזרים. בגלל השתתפותו בסרטים אלה זכה אפלק בכבוד המפוקפק לקבל בעצמו את פרס "פטל הזהב" לשחקן הגרוע ביותר. הוליווד אינה סלחנית לכשלונות כאלה, ולא ברור כיצד הקריירה שלו תתאושש מהם.
אז איך אפלק מעביר את הזמן בינתיים? במשחקי פוקר ובפעילות פוליטית. לפני כחודש הוא זכה ב356 אלף דולר באליפות הפוקר של קליפורניה, הסלבריטי הראשון שגבר על שחקני פוקר מקצועיים. הוא גם פעיל מאוד במסע הבחירות של המועמד הדמוקרטי לנשיאות, ג'ון קרי, ולאחרונה נראה מסתובב צמוד לבתו של קרי, ונסה. לא שיש משהו רע בפוקר או בפעילות פוליטית, אבל מדובר כאן במישהו שמגיל שמונה חלם להיות שחקן.
לעומת סדרת הכשלונות של אפלק, סרטו החדש של מאט דיימון, "זהות במלכודת" (שיגיע לישראל ב-26.8), הכניס בסוף השבוע הראשון להקרנתו 53 מיליון דולר. הסרט הוא המשכון של "זהות בדויה", שיצא לפני שנתיים. אמנם "זהות בדויה" לא היה הצלחה קופתית מסחררת, אבל בשנתיים שחלפו מאז הוא הפך לסרט המושאל ביותר בספריות, ו-92 אחוז מהצופים ב"זהות במלכודת" ראו קודם את "זהות בדויה".
לפני כן שיחק דיימון בין השאר ב"אושן 11" (שגם לו צפוי המשך בקרוב), ב"וידויים של מוח מסוכן" וב"כישרון של מר ריפלי". כל הסרטים האלה ממקמים את דיימון בעמדה מצוינת: הוא מוכיח את עצמו כשחקן איכותי, שגם יכול למשוך אנשים לבתי-הקולנוע.
|
|
|
|
|
|
| | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
