ראש מלא דאגות
אלי מויאל דילג השבוע בין שדרות, מאהל המחאה בירושלים ומחלקת האשפוז בתל השומר, בה מאושפז הילד אושר טויטו. "מה בסך הכל אנחנו מבקשים", הוא אומר, "קצת שקט"
זיו גולדפישר
,
15.02.08,
11:04
אלי מויאל
צילום: ערן אלדר
בשבע השנים האחרונות אלי מויאל ראה את כל המחזות האפשריים: בתים הרוסים, בתי עסק מפוררים, נפגעי חרדה, פצועים והרוגים. בכל השנים הללו השתדל לשמור על איפוק. אבל במוצאי שבת מעטפת הקשיחות שלו נסדקה.
תמונתו של אושר טויטו בן ה-8 כשהוא מתייפח בבכי וצועק כי אינו מרגיש את הרגל, אינה עוזבת את מויאל. "מה שקרה עם אושר הוריד את המחסום של הזעם שהצטבר במשך שבע שנים", אומר ראש העירייה. "שבע שנים יושבים אזרחים ומראים לכולם איך הם נאחזים בקרקע, סופגים וממשיכים. ולראות ילד בן שמונה שהרגליים שלו נקטעות ככה סתם, רק כי הוא ביקש לטייל, זה מקפיא את הדם. זה לא זעם רגעי, זה זעם שאנחנו נמשיך איתו עד שיהיה פתרון לשדרות".
מויאל, שהפך בעל כורחו למרואיין מבוקש בתקשורת, מבקש רק דבר אחד. "מה אנחנו רוצים בשדרות? בסך הכל שקט", הוא אומר. "שבע שנים של קסאמים זה טו מאץ'. אנחנו לא מבקשים מאף אחד להתפטר או לכבוש את עזה. אנחנו רוצים שקט. אנשים נבחרו להביא פתרון לשדרות והם צריכים לספק את התשובות, לא אנחנו. התפקיד שלנו כאזרחים זה לדאוג לכך שהעיר לא תתרסק ולא תתרוקן. אנחנו את שלנו עושים בגבורה במשך שבע שנים, עכשיו הגיע חלקה של הממשלה".
ומה לשיטתך הפתרון למצב?
"אני לא רוצה להציע פתרונות. יש אנשים שנבחרו לצורך כך. אני בסך הכל פוליטיקאי קטן. לא ביקשתי להנהיג מדינה, אלא רק להנהיג עיר. אני לא נותן פתרונות צבאיים. גם אם היה לי פתרון לא הייתי נותן, כי ממילא אף אחד לא מקשיב לי".
אין זה סוד שאתה לא מרוצה מהתפקוד של הממשלה.
"הממשלה התחילה בחודשים האחרונים לעשות צעדים קטנים לכיוון הנכון. הביקורת שלי היא שהצעדים האלה הם קטנים מדי. אני חושב שהממשלה צריכה להיות אסרטיבית, יותר יצירתית, יותר תוקפנית, ואז נתחיל לצעוד לכיוון הנכון. אני בטוח שבעיית הקסאמים לא תיפתר ביום אחד ולא בשעה אחת, אבל צריך ללכת עם כל העוצמות הנכונות לכיוון הנכון ולגבות מהטרור מחיר כבד על הפשעים שהמרצחים מבצעים. צריך לגבות מהטרוריסטים מחיר כבד. לפי החוק הבינלאומי, ירי לעבר יישוב אזרחי מתוך כוונה להרוג זה פשע מלחמה. לכן האחראים לכך הם בני מוות. כל מי שעוסק בהרג ילדים ואזרחים הוא בן מוות, וזה חל על איסמעיל הנייה ועל אחרון החיילים שלו. לפעמים מתבצעים 40 פשעי מלחמה ביום נגד שדרות, ואני לא מבין את ההסברה הישראלית, למה אף אחד לא תובע את המחבלים".
הפגיעה הקטלנית בילד אושר טויטו פרקה המון זעם אצל התושבים. הפגנות מחאה נערכו בתל אביב, והעירייה הקימה מאהל מחאה בירושלים. מויאל נדד במהלך השבוע בין שדרות, ירושלים ובית החולים תל השומר, שם מאושפזים האחים אושר ורמי טויטו. ראש העירייה הגיע לבקר את האחים הפצועים יחד עם יו"ר הכנסת, דליה איציק, והזמרת שרית חדד, אותה מעריץ רמי. "אני מתפלל לשלומו של אושר ומקווה שהוא עוד יחזור לשחק כדורגל", אומר מויאל. "אנחנו כאן לא כדי לעזוב את שדרות. אנחנו מנהלים מאבק, כי אנחנו רוצים להישאר בשדרות. אנחנו רוצים שהממשלה תיתן לנו פתרון".
במאהל המחאה בירושלים נפגש מויאל עם מאות אזרחים שהגיעו לחזק את תושבי שדרות. "מגיעים לכאן מכל הארץ", הוא מדווח לנו בטלפון מהשטח. "ממטולה ומאילת, מחדרה ומיבנה, מגדרה ומאיפה לא. מגיעים משמאל ומימין. פשוט אי אפשר להאמין. אנחנו כל היום נמצאים כאן ולוחצים ידיים. בתוך פחות מ-24 שעות הגיעו אלפי אנשים. הגיע אפילו רופא שעזב את הקליניקה שלו כדי לבדוק אם כולם כאן מרגישים טוב. אנחנו אלה שנבחרו להציל את המצב של עם ישראל".
שלח כתבה לחבר
כתוב לעורך
הדפס כתבה
שמור במזוודה
הוסף תגובה
יום שלישי ט”ו באייר תשס”ח
