המכה השלישית של משפחת קיקוס
לפני 14 שנים נחטפה, נאנסה ונרצחה הבת חנית. הבן אבי הורשע באונס נערה בת 16. לאחרונה הגיעה בשורה מרה נוספת: האחות הקטנה רחלי חולה בסרטן. האב רפי: "אני נשבר בתוכי"
דורית גבאי
,
10.03.08,
13:24
"אני מרגיש כמו איוב", אמר אתמול רפי קיקוס, אביה של חנית ז"ל, ל"מעריב". "בדיוק כמו איוב אני חוטף מכה אחרי מכה, וכל פעם אני צריך לאגור כוחות מחודשים, ולנסות להתמודד, להתגבר. ואז נוחתת עליי מכה חדשה".
הצרות לא מפסיקות להכות במשפחת קיקוס. לפני 14 שנים וחצי נרצחה הבת חנית. לפני שנתיים נעצר הבן, אבי, בחשד לאונס, ולאחרונה הורשע בעבירה והוא צפוי לעונש מאסר כבד. בני המשפחה לא הספיקו להתאושש מההלם ומהכאב, ושוב נאלצו להתמודד עם מכה קשה נוספת: הבת הקטנה, רחלי בת ה-20, לקתה במחלת הסרטן. למשפחה בן נוסף, מקסים, חייל בן 21 המשרת בשטחים.
"אומרים שמה שלא הורג אותך מחשל אותך, אבל האמת היא שיש נקודות שבהן אני נשבר בתוכי", אמר אתמול רפי קיקוס. "אני לא מרשה לעצמי לחשוף את השבר האישי שלי כלפי חוץ, כי זה יזיק למשפחה ויחליש את כולם. אני חייב להיות חזק, או לפחות להתנהג כאילו אני חזק, כדי שכולם יהיו חזקים, כדי שהמשפחה תצליח להתמודד ולצאת מהצרה. פשוט אין לי ברירה אלא לקוות ולהאמין, בכל פעם מחדש, שיהיה בסדר ".
הגורל התאכזר למשפחה לראשונה ב-10 ביוני 1993, כשחנית, אז נערה בת 16 ועשרה חודשים, נעלמה. בתחילה הרשיע בית המשפט המחוזי בבאר שבע את סלימאן אל-עביד, בדואי שהתגורר בעיר רהט, ברצח ובאונס. בית המשפט העליון זיכה אותו מאשמת הרצח, והרשיע באונס בלבד. הרכב מורחב של תשעה שופטים שב והרשיע אותו ברצח ובאונס. רק במהלך הדיון בערעור התגלו שרידי גופתה של חנית בבור ביוב בבאר שבע, הרחק מהמקום שבו נטען כי אל-עביד השליכה. לפני שנה פנה אל-עביד בבקשה לקיים משפט חוזר בעניינו.
בני המשפחה האמינו לאורך כל הדרך כי אל-עביד אינו הרוצח, וכי נגרם לו עוול. בשלב מסוים נאלצה המשפחה להתמודד עם עוול שלטענתה נגרם לה עצמה: הבן, אבי, בן ה-28, נעצר בחשד לאונס נערה בעת שהיתה בת 16, הגיל שבו נחטפה, נאנסה ונרצחה אחותו, חנית. באמצעות עו"ד מזל גבאי הוא הכחיש את העבירה, וטען כי הנערה קיימה עמו יחסי מין מרצונה והעלילה עליו עלילה לאחר שגילתה כי הוא נשוי.
בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה לשחרר אותו למעצר בית, וקבע כי "הנערה שהתלוננה נגדו להוטה להפלילו (...) ועוצמתן של הראיות נגדו חלשה". בנוסף, בדיקת דנ"א קבעה חד משמעית כי כתם הזרע על מכנסי המתלוננת אינו שייך לקיקוס. האם, דולי, אמרה אז ל"מעריב": "כפי שהאיש שהורשע ברצח בתי יושב בכלא על לא עוול בכפו, כך גם הבן שלי. הוא הורשע בעבירה שלא ביצע, ואני מקווה שהאמת תצא לאור". ואולם, לאחרונה הורשע קיקוס באונס. גזר דינו יינתן בעוד שבועיים.
ובעוד המשפחה מנהלת מאבק להוכחת חפותו של בנה, היא נאלצה לגייס כוחות עצומים, הפעם במסגרת המלחמה על חיי הבת, רחלי. לפני שנה וחצי, בדיוק כשעמדה להתגייס לצה"ל, היא הבחינה בבלוטה נפוחה בצווארה. גם הפעם הבשורה היתה קשה: הבת אובחנה כחולת סרטן בלוטת התריס. "רחלי עברה סדרת טיפולים כימותרפיים מאוד לא קלים", מספר האב, רפי. "התארגנו באופן כזה שהיא תקבל את הטיפולים בבית, בחדר שהוכן במיוחד מבחינת בידוד סטרילי. היום, ברוך השם, המצב שלה הרבה יותר טוב. היא בהפסקה מהטיפולים, ונמצאת במעקב רפואי. למזלה ולשמחתנו לא היו גרורות, ואנחנו מקווים שלבסוף היא תחלים מהמחלה. היא אמנם נאלצה לוותר על הגיוס לצבא, אבל התעקשה לעשות שירות לאומי במשך חצי שנה, ובזמן האחרון התחילה לעבוד". היום תעבור רחלי בדיקות נוספות, ולדברי אביה, "אנחנו כל הזמן מתפללים לשלומה".
שלח כתבה לחבר
כתוב לעורך
הדפס כתבה
שמור במזוודה
הוסף תגובה
יום שלישי ט”ו באייר תשס”ח
