"העיריה חצופה" - השרון

"העיריה חצופה"
אלי לנדאו, לשעבר ראש עיריית הרצליה, תוקף את החלטת העירייה לא לוותר על המניות בבינתחומי: "בעירייה לא מבינים את תרומת המרכז לעיר, וזה לא הדבר היחיד שהם לא מבינים בו". בראיון ל"זמן השרון" מתייצב לנדאו לצד חברו הטוב אוריאל רייכמן ("הוא צריך לקבל את פרס ישראל"), תוקף את חבר המועצה עו"ד ראובן פארן ("מקשקש ולא מבין כלום") וסוגר חשבון עם כל מי שלא האמין ביוזמות שקידם בתקופתו כראש עירייה. החברה יעל גרמן מתבקשת לסור למקלט

תומר קרן , 20.12.07, 14:39

אלי לנדאו
צילום: רובי קסטרו

מה צריך לקרות כדי שאלי לנדאו, ראש העירייה המיתולוגי של הרצליה, האיש שברח מתקשורת כמו מאש בשנים האחרונות יסכים להתראיין? אם תשאלו את לנדאו עצמו תגלו שבשביל לצאת לעזרת חבר הוא מוכן לעשות הכל, אפילו, רחמנא ליצלן, להתראיין.

לנדאו, רותח מזעם, יצא השבוע להגנתו של ידידו הטוב, פרופ' אוריאל רייכמן ולהגנת המרכז הבינתחומי בראשו עומד רייכמן מאז הקמתו. הזעם של לנדאו, מעבר לפגיעה בחברו הטוב, יצא כנגד מה שהוא מכנה: "כפיות תודה של העירייה כלפי המרכז שהעלה את הרצליה כיתה והפך אותה לבירת השרון".

הראיון עם לנדאו הגיע זמן קצר לאחר ראיון תקיף במיוחד שנתן רייכמן, חברו הקרוב ומי שהיה שותף לחזון שלו על הקמת מרכז אקדמי מוביל בהרצליה, בתחילת השבוע לאתר nrg מקבוצת מעריב. בראיון תקף רייכמן את עיריית הרצליה והעומדת בראשה, יעל גרמן, בשל סירובה לוותר על המניות של העירייה במרכז. בכך מונעת העירייה מהמרכז הבינתחומי להיות שותף משמעותי בקבוצה המבקשת לגשת למכרז על הפעלת הרדיו האזורי בשרון, בראשותו של שלום קיטל.

המרוויח העיקרי מהמכשול שעומד בפני המרכז הבינתחומי הוא מנכ"ל רדיוס, דוד בן בסט, שבראיון שהעניק ל"זמן השרון" לפני כחודש וחצי, מעט לפני התפוצצות הפרשה, נשמע אז בטוח בעצמו.
"אנחנו לא נפסיד במכרז, באחריות", אמר אז בן בסט. "אתה יכול לרשום את זה. אחרי המכרז תראיין אותי כמנכ"ל רדיוס, שתשדר עוד שנים רבות על התדר הזה. בשבילי הרדיו זה מפעל חיים שעבדתי קשה מאוד להביא אותו לאן שהוא נמצא. אני לא אאפשר לאף אחד לקחת לי את זה. זה לא יקרה. אין סרט כזה". ואכן, במרכז הבינתחומי, שנחשב עד לפני שבועיים מועמד חזק, שלא לומר מנצח וודאי, נכנסו ללחץ מהאפשרות שמועמדותם תיפסל והחלו להפעיל מכבש לחצים לשינוי ההחלטה.

זה התחיל בכך שבישיבה האחרונה של מועצת עיריית הרצליה ניסה בא כוח של המרכז הבינתחומי לשכנע את חברי המועצה לתמוך בבקשה של המרכז. אחרי שנכשל הניסיון, הוחלט כי תיקבע ועדה של שלושה חברי מועצה לבחינת הבקשה וגיבוש המלצות למועצה וכי חבריה יהיו טובה רפאל, עו"ד צבי הדר ועו"ד ראובן פארן. אחרי בחינה מעמיקה של הוועדה היא החליטה לדחות את בקשת המרכז ולהמליץ גם לחברי המועצה לעשות כך.

יומיים לאחר מכן נשלח לחברי המועצה זימון לישיבת מועצה שלא מן המניין, לצורך דיון והחלטה בבקשה לוויתור על המניות. במסגרת ההודעה אף ניתנה אופציה לקיום הישיבה באמצעות הצבעה טלפונית. כשגם האופציה הזו כשלה, ניסה נשיא המרכז בעצמו, פרופ' אוריאל רייכמן, להיפגש עם חברי המועצה המתנגדים. "הבעתי בפני חבריי לוועדה את עמדתי העקרונית המסתייגת מעצם הבקשה של המרכז ולא ראיתי בעין יפה את בקשתו של נשיא המרכז, פרופ' אוריאל רייכמן, להיפגש איתו", כתב אחד המתנגדים המובהקים למהלך, חבר המועצה עו"ד ראובן פארן.

במרכז הבינתחומי הבינו כי דרך המועצה לא יצליחו לקבל בחזרה את המניות של העירייה, והחליטו לפתוח בחזית ישירה בין רייכמן לגרמן. במכתב ששלח רייכמן לאחרונה לראש העירייה, יעל גרמן, הוא הבהיר כי העירייה צריכה לוותר על מניותיה במרכז מפני שלא עמדה בהסכם עמו.

אלי לנדאו. ''למסור את המניות באהבה גדולה'' צילום: רובי קסטרו

ההסכם הופר

ב-1994 נחתם הסכם בין עיריית הרצליה למרכז הבינתחומי לפיו התחייבה העירייה להחכיר למרכז הבינתחומי שתי חטיבות קרקע. ההסכם קבע שתמורת החכירה תשולם תמורה סמלית של עשרה שקלים לחודש עבור כל אחת מהחטיבות. הקצאת הקרקע היוותה את הסיבה העיקרית שהנהלת הבינתחומי החליטה לוותר על ההתחייבות להקצות למרכז ללא תמורה שטח של כ-50 דונם ברעננה. לדברי רייכמן, עיריית הרצליה הפרה את ההסכם בכך שלא הגישה את ההסכם לאישור שר הפנים ולא הקצתה למרכז הבינתחומי "אף לא מטר מרובע אחד". לדבריו, במשך 13 שנה לא ננקטו צעדים משפטיים נגד העירייה בשל "התלות היחסית של המרכז בעירייה בנושא תוכניות מתאר ורישיונות בנייה, הרצון הטוב שראש העירייה גרמן הפגינה כלפינו והרצון לבנות יחסי אמון ושיתוף פעולה", כדברי רייכמן.

"הקצאת המניות לעירייה נעשתה סמוך למועד חתימת ההסכם, עוד לפני שהתברר שהעירייה תפר את התחייבותה", אמר רייכמן בתחילת השבוע. "בפועל, מאז תחילת כהונתה של גרמן, לא היתה לאחזקת המניות של העירייה במרכז כל משמעות. העירייה לא מינתה דירקטור ונציג מטעמה לא הופיע באסיפות הכלליות. הנני שב ופונה לחברי מועצת העיר לוותר על המניות, כדי שהסטודנטים לתקשורת יוכלו להיחשף גם לעבודה מעשית בתחום הרדיו, ויתרמו לרדיו שישרת את אזור השרון".

בתגובה נמסר מעיריית הרצליה כי "ההסכם נחתם בתקופתו של ראש העירייה הקודם, אלי לנדאו, והוא יוכל לומר מדוע ההסכם לא אושר על ידי משרד הפנים".

תגובתה של עיריית הרצליה הקפיצה את "הפיוז" של אלי לנדאו וגרמה להסכמתו להעניק ראיון בלעדי ונדיר. "התגובה של העירייה חצופה ומקוממת", אומר לנדאו בכעס. "עיריית הרצליה הייתה צריכה להמליץ לממשלה להעניק את פרס ישראל לפרופ' אוריאל רייכמן על תרומתו האדירה לעיר ולאזור השרון כולו. במקום זאת, עסוקים בעירייה בחשבונות לא ענייניים כמו ויתור על מניות, שגם כך הן סמליות בעיקרן. אלה בעירייה שמתנגדים לוויתור על המניות של המרכז לא מבינים את תרומת המרכז לעיר וזה לא הדבר היחיד שהם לא מבינים בו. הם התנגדו בעבר גם למרינה ולבית חיל האוויר שהוקמו על ידי ואפשר רק לשער כיצד הייתה נראית העיר בלעדיהם".

לנדאו לא אהב במיוחד את התנגדותו של חבר המועצה עו"ד ראובן פארן לוויתור על מניות המרכז והגדיר אותה "בורות וחסרת אחריות". בראיון ל"זמן השרון" אמר פארן כי "איני יכול שלא להביע את פליאתי לתנאים המפליגים, שלא לאמר הקלות בלתי נסבלות, מהם נהנה המרכז. 100 דונם של קרקע יקרת ערך הועמדו לרשות המרכז הבינתחומי לתקופה של 100 שנים וזאת ללא כל תמורה".

אוריאל רייכמן. לנדאו: ''הוא העלה את הרצליה כיתה'' צילום: ארכיון

לוותר על המניות

לנדאו נדהם מהדברים שיוחסו לפארן. "על אלו קרקעות הוא מדבר? המרכז לא קיבל דונם אחד מהעירייה. הוא יושב על אדמות מינהל, והוא זכה בהן ביושר אחרי מאבק ביורוקרטי ממושך שהוביל רייכמן. העירייה לא סייעה בעניין הזה בדבר וחצי דבר. פארן מדבר על כך שהעירייה לא קיבלה תמורה? זו בורות לשמה שאני לא מבין מהיכן היא נובעת ועל מה היא נשענת. במקום לקום ולקשקש סתם, אני ממליץ לפארן להיפגש עם רייכמן ולשמוע ממנו על תרומת המרכז לעיר. כשהוא ישמע שאלפי סטודנטים מכל העולם מגיעים ללמוד במרכז הזה הוא יבין שצריך לסייע למרכז להתפתח בכל דרך אפשרית".

ניתן להבין מדבריו של פארן שהעירייה בראשותך לא עשתה די כדי להפיק את הרווח הכלכלי מהקמת המרכז.
"זה כל העניין וזה מה שהוא לא מבין. העירייה בראשותי חתמה על הסכם להקמת מוסד אקדמי בעיר, ללא כוונות רווח. הרווח של העיר מכך שהמרכז הבינתחומי נמצא בשטחה עולה על כל רווח כלכלי אפשרי. מדובר במרכז אקדמי יחיד במינו, שהעמיד דור של מחנכים ומנהיגים בתקופה שבה המילה ציונות לא כל כך פופולרית, ויש לברך על כך".

אם זה תלוי בך היית מוותר על המניות של העירייה?
"בוודאי. איזו שאלה? קודם כל, אני חושב שגם אם העירייה לא תוותר על המניות – זה לא צריך להכשיל את המועמדות של המרכז הבינתחומי במכרז של הרשות השנייה. אבל למסור את המניות? בווודאי! צריך למסור את המניות של העירייה במרכז באהבה גדולה, בלי לחשוב לרגע. פארן מדבר על מניות? גם הוא יודע שמדובר במניות סמליות. אין להן ערך כלכלי. הן בסך הכל מבטאות את תחושת האחדות בין העירייה למוסד האקדמי המוביל שנמצא בתחומה".

עו"ד ראובן פארן: "בכל הכבוד לראש העיר הקודם, מר לנדאו, אשר, ללא ספק, קידם את הרצליה באופן חסר תקדים ומבחינתי פרויקט המרינה יירשם לעד לזכותו (אשר גם ראש העירייה הנוכחית צריכה להודות לו שהרי רק בזכות ההכנסות מהמרינה ומאזור התעשייה יכולה העירייה להציג תקציב מאוזן) הרי שעדיין חברי המועצה דהיום ואני בכללם, מחויבים לבדוק כל עניין לגופו ולהחליט על סמך המידע שבפניהם, השכל הישר והמחויבות הציבורית שלהם. בבחינתי את ההסכם ממאי 94 בין העירייה למרכז הבין תחומי מתעוררות שאלות רבות אשר משום מה נגנזו על ידי ראש העירייה, יעל גרמן, הגם שבעת היותה חברת מועצה היא התנגדה בתוקף להתקשרות עם המרכז הבין תחומי.

"מתחייב לבדוק לעומק מדוע ההסכם האמור לא אושר על ידי מועצת העיר ומדוע לא הובא לאישורו של שר הפנים. כן נדרש לבחון את הטענות לגבי אופן ביצוע ההסכם בפועל, ההפקעות שהיה צורך לבצע כדי ליעד שטחים לקריית החינוך במסגרת תוכנית ההרחבה של המרכז הבין תחומי. תוכניות הבינוי של דירות לעולים ולזוגות צעירים אשר לא יצאו אל הפועל ועד כהנה וכהנה. בנסיבות אלו ובטרם שתהא בפנינו תמונה מלאה ומדויקת אין כל מקום להיעתר לבקשת המרכז כי העירייה תוותר על מניותיה. ובאשר לתרומת המכללה לעיר -בהחלט יש מקום לבדוק מהי התרומה לעיר ואפשר שהיא אכן רבה ועם זאת, אני, במקומו של מר לנדאו, הייתי דורש, דרך משל, הנחה משמעותית בשכר הלימוד לתושבי העיר".

עיריית הרצליה: "ראש העירייה אינה מעוניינת להגיב לדבריו משוללי היסוד של מר לנדאו ומאחלת לו בריאות ואריכות ימים".