חאפרים
אין מספיק אוטובוסים ואין הקפדה על לוחות זמנים. המיזוג לא תמיד עובד והנוסעים מתלוננים על מחנק. הנהגים לא סבלניים ומתעלמים מפניות הנוסעים בקיצור, ממש לא טוב שההגה בידיים של "אגד", וזה הזמן לצאת בקמפיין שיתקן את הליקויים "אגד" בתגובה: "מרבית הנוסעים שבעי רצון"
אשר קשר
,
28.03.08,
14:06
תחנת אוטובוס
צילום: שימי נכטיילר
ביום שני השבוע, בשעה 8:30 בבוקר, המתינה קבוצה גדולה למדיי של תושבים ברחוב בן זכאי שבשכונת קטמון במשך כ-20 דקות לקו 18. באיחור אופנתי לאגד בירושלים הופיעו לבסוף שני אוטובוסים יחדיו. "הם אוהבים לשתות קפה יחד", העירה אחת הנוסעות הקבועות בקו, "כל בוקר אותו סיפור איתם. היום זה עוד בסדר, לפעמים אני מחכה גם חצי שעה ויותר".
עזרו לנו, קוראים יקרים, למצוא גם את התחנה של קו 26 ברחוב הרצל, שהובילה עשרות שנים את הסטודנטים ותושבי רמת בית הכרם לגבעה הצרפתית בואכה הר הצופים. "היכן שהייתה התחנה יש היום חלל ריק", אומרת אנה, סטודנטית ותושבת השכונה, "ניסיתי לשאול את האנשים מסביב מה קורה, אבל אף אחד לא ידע בעצמו לאן העבירו את התחנה. כולם הסתובבו שם אובדי עצות וחיפשו פתק או הודעה כלשהי על השינוי, אך לא מצאו כזה באף מקום מסביב להיכן שעמדה התחנה בעבר.
"החלטתי לצעוד לכיוון התחנה המרכזית עם נוסעים מבולבלים אחרים. כשהגעתי לשם אחרי כ-25 דקות, ראיתי עשרות אנשים עומדים חסרי אונים וכיוון בתחנת האוטובוס, ממתינים לראות איזה קו יגיע. שאלתי את הנהג הראשון שעבר מתי יגיע קו 26. הנהג אמר שהוא לא יודע אם הקו הזה עובר בתחנה המרכזית, והודה בפניי שבכלל יש המון בלגן היום בכל הקווים.
"לפתע אחד האנשים ראה פתק קטן שעליו נכתב כי הקווים 26 ו-28 כלל לא עוברים במקום, וכי התחנות הועתקו לרחוב שרי ישראל. כל הקבוצה המשיכה וצעדה יחד לרחוב שרי ישראל כדי לחפש את התחנות. ממש טיול שנתי. מה שהדהים אותי במיוחד באותו בוקר היא העובדה כי גם הנהגים עצמם לא ידעו מה קורה, וכל הניסיונות לשאול אותם נענו במבט תוהה. הגעתי להר הצופים רק בשעה 12:00, אחרי שיצאתי מהבית ב-9:30".
אז לאן נעלמה התחנה?
אנה: "מתחת לבניין בכיכר דניה, בין שני העמודים. הם פשוט לקחו עמוד וספסל מהתחנה הישנה ואפילו לא טרחו להעביר את כל המספרים של האוטובוסים שחולפים שם, כך שלא ידעתי על קו 26 עד שהוא הגיע. הרי זה תמיד היה סיוט לנסוע באוטובוס בירושלים. האוטובוס שלי מגיע לכיכר דניה מקרית היובל כשהוא כבר מלא, לפעמים הוא אפילו לא עוצר בבקרים. כבר השלמתי עם העובדה שלעתים אני צריכה לעמוד במשך שעה עד שהאוטובוס המלא מגיע להר הצופים"
צפיפות באוטובוס צילום: שימי נכטיילר
הנהג מחליט לפי העין
חיי נוסעי האוטובוסים בעיר הפכו בחודשים האחרונים לסיוטיים ובלתי נסבלים, אבל הפעם אי אפשר להאשים רק את עבודות התשתית הנרחבות בבירה בעקבות הרכבת הקלה. תלונה מספר 115642, שהתקבלה לאחרונה בעמותת "אמון הציבור" מתושבת קריית היובל, נפתחת כך: "אני נוסעת מדי יום בתחבורה הציבורית בירושלים, במיוחד בקווים 14 ו-18", היא כותבת. "מדי יום אני נאלצת להמתין בתחנה זמן רב, לעתים אפילו חצי שעה ויותר, עד להגעת האוטובוס המיוחל. לרוב מגיעים כמה אוטובוסים יחד, דבר שיוצר רושם שהם יוצאים בשיירה מן התחנה ההתחלתית. ברצוני להדגיש שהצפיפות באוטובוס נוראית, ולא תמיד המיזוג פועל. פניתי כמה פעמים ל'אגד' בתלונה על ההמתנה הארוכה בקו 14, ופרט לתשובה מתחמקת שבה הם מברכים אותי על הפנייה אליהם, לא קיבלתי שום תשובה וגם לא נעשה דבר לשיפור המצב. אני מודה שיש פקקים בעיר, אבל אני יודעת כי זאת לא הסיבה העיקרית לאיחורים".
עצומה שעליה חתמו מאות מתושבי רמת בית הכרם תוגש בימים הקרובים לחברת "אגד" ולעירייה. רפי אבידן, מנהל המינהל הקהילתי בית הכרם וממנהיגי המאבק: "החיים של כל נוסעי התחבורה הציבורית השתבשו לגמרי. פנינו למשרד התחבורה ולראש העירייה, אבל לצערנו איננו רואים שום פתרונות. צירי התחבורה משובשים, האוטובוסים מגיעים מלאים וצריך להחליף קווים כדי להגיע למרכז העיר. הגיעו מים עד נפש".
"התלונות נגד 'אגד' ירושלים במשרדינו הולכות ומתרבות", אומרת מאיה עציוני, מנהלת מחלקת ההסברה של עמותת "אמון הציבור". "התחבורה הציבורית בכל הארץ בכלל, ובירושלים בפרט, אינה נותנת מענה מספק לצרכנים המעוניינים להשתמש בה. אין מספיק אוטובוסים, אין הקפדה על לוחות זמנים ואין הקפדה על שירות לנוסע. נקודה חשובה לציון היא כי מבדיקת התלונות על חברת 'אגד' שהתקבלו במוקד התלונות של 'אמון הציבור', עולה כי כ-30 אחוז מהתלונות מתייחסות לנסיעות בירושלים, מירושלים ואליה.
"צרכנים ירושלמים רבים מתלוננים כי מלבד האיחורים התכופים, נסיעה בקווים מסוימים, בעיקר בשעות עומס, מאופיינת בצפיפות מרובה בתוך האוטובוס ובעמידה במהלך כל הנסיעה, וכתוצאה מכך נוצרת תחושת מחנק", מוסיפה עציוני. "מובן שהאינטרס הצרכני הוא תדירות גבוהה יותר של קווים בשעות העומס. אולם מול האינטרס הצרכני עומד האינטרס הכלכלי של 'אגד' - להוציא פחות אוטובוסים וכך לצמצם עלויות. נוכח היעדר כוח מיקוח של ציבור הצרכנים גובר האינטרס הכלכלי של ספקי השירות, וציבור הצרכנים שוב נותר ללא אלטרנטיבה".
השבוע שאלתי את אחד הנהגים בקו 18 מתי הוא מפסיק להעלות נוסעים לאוטובוס הצפוף כל כך. "לפי העין", הוא ענה לי בלי למצמץ, "אין הגבלה על מספר האנשים שאני יכול להעלות בעמידה". מבדיקה באתר האינטרנט של משרד התחבורה מתברר שהוא צודק. נכתב שם כי "באוטובוסים עירוניים אין הגבלת מספר נוסעים בעמידה. באוטובוסים בין-עירוניים, לעומת זאת, המספר בעמידה מוגבל לעשרה בנסיעות קצרות, ובנסיעות למרחקים ארוכים כלל אסור להעלות נוסעים בעמידה".
בדיקה שערכה "התנועה להגינות שלטונית" העלתה כי בחברות אוטובוסים כמו "דן" ו"סופרבוס" עומדת מגבלת מספר הנוסעים בעמידה באוטובוסים עירוניים ומפרקיים (כפולים) על כ-55 בממוצע. ב"אגד", כאמור, הצפיפות תלויה בשיקול דעתו של הנהג. עו"ד מרדכי איזנברג, יו"ר התנועה, מבטיח כי "במהלך 2008 תפעל 'התנועה להגינות שלטונית' לאכיפת מגבלות הצפיפות ותנסה לעצור את התופעה הרווחת של נוסעים כסרדינים".
אוטובוסים של אגד צילום: קוקו
גם הסטודנטים כועסים
"ב'אגד' מעולם לא שאלו את התושבים עצמם לאיזה שירות ולאילו קווים הם בעצם זקוקים", אומר ברק וייס, המתגורר בשכונת תלפיות. "הם שינו את כל נתיבי התחבורה הציבורית מתלפיות למרכז העיר. אם מישהו רוצה כיום להגיע לעירייה, הוא חייב לקחת שני אוטובוסים. בעבר השתמשנו בקו 21 כדי להגיע לעירייה, שנסע דרך רחוב המלך דוד ואז פנה לרחוב יפו. עכשיו הם העבירו גם אותו לרחוב קרן היסוד. לדעתי, עכשיו, לאחר שהם יצרו את הנתיבים הללו, הם רוצים הצדקה לקיומם. זה נראה לחלוטין כמו התנשאות של 'אגד' על התושבים. הם כמובן כבר יודעים מה טוב בשבילנו. בדרך חברון, לדוגמה, הם גם הרחיקו את התחנות אחת מהשנייה, כך שמספרן ירד לאחר שהכשירו את נתיבי התחבורה הציבורית".
וייס צודק. בסיור בדרך חברון ניתן לראות אנשים מבוגרים הולכים בכבדות לכיוון התחנה הקבועה שלהם, שהועברה ממיקומה המקורי לנתיב התחבורה הציבורית, בחיפוש אחרי מעבר חצייה שיביא אותם אליה. ניתן להבחין בבירור שגם גודל התחנות קטן, וכך גם הספסלים. יש פחות מקומות ישיבה מבעבר, ורוב האנשים ממתינים לאוטובוס בעמידה. "הם גם קבעו באופן שרירותי שכל הקווים יעברו דרך התחנה המרכזית", אומר וייס, "יכול להיות שגם הם מאמינים שכולם רוצים לברוח מהעיר המבולגנת הזאת מהר ככל האפשר?".
וייס נוגע בנקודה רגישה. "ההרגשה הכללית של סטודנטים בירושלים היא שבכלל לא רוצים אותם פה", אומר ניר פרג, סטודנט שנה שלישית למדעי המדינה ואחד ממייסדי ארגון Bus for Us, אחד הארגונים הפועלים לשיפור מצב התחבורה הציבורית בעיר. לדברי פרג, הארגון הוקם כדי להילחם במצב המחפיר של התחבורה ממרכז העיר לשלוחות האוניברסיטה השונות. "אנו מבקשים להגיע ליעד בזמן מבלי להימחץ על הדלת, ודורשים פתרון מיידי לבעיית התחבורה הציבורית לקמפוסים ומהקמפוסים. אנחנו לא מרוצים, בלשון המעטה, מהתחבורה הציבורית בעיר", נכתב בעצומה שפרסמה העמותה ושעליה חתמו עד היום כאלף איש.
פרג מספר כי בכל בוקר הוא מצטופף ברחוב המלך ג'ורג' לצד עשרות סטודנטים, שמסתערים על האוטובוס שמגיע. לא כולם מצליחים לעלות. "אלה שכן מצליחים", אומר פרג, "נאלצים לעמוד דחוסים אחד בתוך השני ונדחפים אל הדלתות". לטענתו, "מדובר בסיכון חיים של ממש כשהאוטובוס מלא עד אפס מקום. אנחנו דורשים יותר קווים, יותר אוטובוסים. מצב זה נמשך שנים על שנים, וכמו תמיד, הקש ששבר גב הגמל הוא נסיעה אחת יותר מדי".
לטענת יניב בלום, סטודנט בקמפוס בהר הצופים שחתם על העצומה, "פעולה פשוטה כמו נסיעה לאוניברסיטה הפכה להיות בלתי נסבלת. אנחנו צריכים להידחף עם עשרות סטודנטים ולהתחרות איתם אפילו על מקום בעמידה. מדובר בגזל. בחברת 'אגד' מבינים שמרבית הסטודנטים כבר קנו כרטיס נסיעה שנתי או חצי-שנתי, ובשל כך הם לא ממש נלהבים לשפר את השירות".
אבל עוד מעט תגיע הרכבת הקלה.
"הרכבת הקלה היא התירוץ של 'אגד' לכל דבר. לנו זה לא עזר ולא יעזור בכלום, גם אם נמשיך ללמוד כאן לתואר השני שלנו". פרג וחבריו מתכוונים לפתוח בקמפיין שיפריט את המונופול על התחבורה הציבורית בעיר ויוציא אותה מהידיים של "אגד". "קודם כול", אומר פרג, "צריך לקיים תחרות חופשית בשוק התחבורה הציבורית בירושלים. המונופול של 'אגד' על שירותי התחבורה הציבורית הוא הגורם העיקרי לחוסר העשייה. מוניות שירות בקווי האוטובוסים, כמו בתל אביב, הוא פתרון מצוין עד שתגיע הרכבת הקלה. חייבים להתגבר על הביורוקרטיה וחייבים להשמיע קול".
"לצערנו, התחרות בין חברות התחבורה הציבורית מוגבלת", מוסיפה עציוני, "ובשל המונופול האזורי שנוצר, ציבור הצרכנים נותר כבול על פי רוב לחברה הפועלת באזור שבו הוא מתגורר. זו הבעיה עם מונופולים. ענף התחבורה הציבורית בישראל מצוי בפיקוח של הממשלה באמצעות משרד התחבורה, הקובע את תנאי הכניסה לענף ואחראי לקביעת תעריפי התחבורה הציבורית, מאפייני הפעילות ורמת השירות (כמו תדירות השירות, לדוגמה)".
תחנת אוטובוס בירושלים צילום: שימי נכטיילר
"מוחים נגד העירייה"
ארגון נוסף שפועל לשיפור השירות בעיר בתחום זה הוא "מגמה ירוקה", ארגון סטודנטים למען איכות הסביבה. אנשי הארגון ערכו תהלוכת מחאה בעיר ביום שישי לפני שבועיים, שקראה לראש העירייה אורי לופוליאנסקי לדאוג לשיפור מיידי של מערך התחבורה הציבורית בעיר.
"המחאה שלנו היא קודם כול נגד עיריית ירושלים", אומרת מאיה אילוז, דוברת "מגמה ירוקה". "כבר שנים שמבטיחים לתושבי ירושלים לשפר את התחבורה הציבורית בעיר. פרויקט הרכבת הקלה עדיין תקוע וייקח שנים עד שיפעל. בינתיים התושבים צריכים לסבול מעומסי תנועה כבדים, מזמן מבוזבז ומחוסר נוחות הכרוך בניסיון לנוע ממקום למקום. שיפור מערך התחבורה הציבורית בעיר הוא הפתרון לבעיה, ומי שאמור לספק את הפתרון לתושבים היא העירייה והעומד בראשה".
"כבר שנים מאכילים אותנו בחזון הרכבת הקלה, בשיפור קווי 'אגד' בעיר ובשלל תכניות אחרות", אומר עמרי אדומי, רכז פורום התחבורה הירושלמי של "מגמה ירוקה", "אי אפשר לצפות מתושבי ירושלים לחכות לנצח כדי לקבל תחבורה ציבורית נוחה בעיר. אנו קוראים לעירייה לעבור מדיבורים למעשים ולשפר את התחבורה הציבורית לטובת תושבי ירושלים מכל השכונות".
מה אתם דורשים בעצם?
"לא דברים גדולים בכלל. דברים שבעינינו הם מובנים מאליהם. אנחנו דורשים מהעירייה ומהעומד בראשה שיפור במסלולי הקווים ובזמינות הקווים, הקמת תחנות מקורות עם מפות המציינות את מסלולי הקווים, חלוקת מפות וזמני נסיעה במרכזי המודיעין ובאינטרנט וכרטיסי 'חופשי-יומי' ו'חופשי-שבועי', כמו שיש בערים אחרות בארץ. מגיע לתושבי ירושלים תחבורה ציבורית יעילה, שתקל על העומס בכבישים, תוריד את זיהום האוויר ותהפוך את מרכז העיר לזמין יותר לתושבים".
"לו הייתה כיום בירושלים תחבורה ציבורית שעונה על הביקוש הקיים", מסכמת עציוני, "היה גובר השימוש בתחבורה הציבורית, וכפועל יוצא הייתה גדלה התועלת למשק בהיבטים רבים, ובכלל זה חיסכון כספי ניכר לפרט, הקלה על הצפיפות בכבישים, הפחתת זיהום האוויר ועוד".
קו אגד צילום: ברק פכטר
אגד: "המצב בירושלים מורכב"
דובר חברת אגד, רון רטנר, מסר בתגובה כי "ככלל, נושא תחנות האוטובוסים נמצא באחריות הרשות המקומית, ובמקרה זה עיריית ירושלים. בפרט, ניתן לציין כי מיקום תחנות האוטובוסים בירושלים משתנה בתקופה האחרונה חדשות לבקרים עקב עבודות התשתית של הרכבת הקלה. הגורמים השונים האחראיים לעבודות אלה מוציאים הודעות לציבור בדבר סגירת קטעים מסוימים ברחובות ירושלים, ואם באותו קטע נמצאת תחנת אוטובוס, היא זזה בכמה מטרים, בטווח הנראה לעין.
"בעניין האוטובוסים שמגיעים יחדיו לתחנה, המצב בירושלים הנו מורכב מאוד, בין השאר עקב עבודות התשתית, אך גם עקב אופייה המיוחד של העיר, הזוכה לביקורים רבים ולאירועים מגוונים. מצב מורכב זה גורם לא אחת לעיכובים, למרות שהאוטובוסים יוצאים בפערים קבועים מהמסוף. אנו מתגברים את הקווים בשעות השיא, ואם יועברו אלינו פרטים מדויקים על קו מסוים ושעות העומס, נוכל לתגבר את הקו במידת בצורך. השינוי במסלולו של קו 21 נעשה כחלק ממערך הקווים החדש בירושלים, ש'אגד' החלה בהפעלתו ב-24 בפברואר השנה. בסוף אפריל צפוי רחוב יפו להפוך לרחוב בעל נתיב אחד בלבד בכל כיוון. מסיבה זו העירייה, משרד התחבורה, תכנית אב לתחבורה ו'אגד' שוקדים בימים אלה על תכנית לדילול התחבורה הציבורית ברחוב יפו.
"הדילול כולל את הוצאת קו 21, שאם היה ממשיך לעבור ברחוב המלך דוד היה נאלץ לעבור בסופו של דבר גם ברחוב יפו, כמו גם את קו 5 והקווים המשרתים את תושבי גבעת זאב, מעלה אדומים ומבשרת ציון. יש לציין, כי נושא מערך הקווים החדש עלה לדיון בקרב מכלול הגורמים הנוגעים בדבר, קרי, עיריית ירושלים, משרד התחבורה, תכנית אב לתחבורה ו'אגד'. גורמים אלו יחדיו קבעו את השינויים הנוכחיים מתוך ניסיון לאזן בין הצורך לתת שירות כמה שיותר טוב לכמה שיותר נוסעים, ובין הצורך להתאים את התחבורה הציבורית בירושלים לשינויים המתרחשים בה.
"ההתארגנויות העממיות המוזכרות אינן מוכרות ל'אגד', אך יש לזכור כי בכל שינוי יש מרוויחים ויש מפסידים. מבדיקות ראשוניות שערכנו עולה כי מרבית הנוסעים מרוויחים והנם שבעי רצון מהמערך החדש, שמיטיב את השירות בעבורם. תמיד קיימת אפשרות שארגון מסוים יפנה לעירייה, למשרד התחבורה, לתכנית אב לתחבורה ול'אגד' כדי שהנושא יידון מחדש, ואם יהיה ניתן לשפר את השירות למען נוחיות התושבים, לא נהסס לעשות כן".
אבנר עובדיה, דובר משרד התחבורה מסר בתגובה כי "קואופרטיב 'אגד' מפעיל את התחבורה הציבורית בירושלים זה שנים רבות. הקואופרטיב פועל במסגרת הסכמים שנחתמו עם המדינה. הסכמים אלה יפקעו בשנת 2010, עם תחילת הפעלתה של הרכבת הקלה.
"לאחרונה החלה לפעול במטרופולין ירושלים חברת אוטובוסים פרטית ("סופרבוס" – א"ק), שזכתה במכרז של משרד התחבורה. מוניות שירות אמורות לשמש אמצעי תחבורה משלים לשירות אוטובוסים ורכבות. בירושלים, כצרכנית גדולה של תחבורה ציבורית, ניתן לנייד נוסעים באמצעות אוטובוסים או מערכות הסעת המונים בלבד, הנותנים מענה הולם לביקושים ולכלל צורכי האוכלוסייה. שילוב של מוניות שירות במסלולי האוטובוסים אינו מתאים בירושלים, מכיוון שהוא ישבש את מערך ההסעות של האוטובוסים וימנע מהם להגיש שירות מהיר ויעיל.
מהעירייה נמסר בתגובה כי "על השינויים בהצבתן של תחנות האוטובוס בבית הכרם נמסרה הודעה במקומוני סוף השבוע ובמתנ"ס זיו בבית הכרם".
שלח כתבה לחבר
כתוב לעורך
הדפס כתבה
שמור במזוודה
הוסף תגובה
יום שלישי ט”ו באייר תשס”ח
