בלבול מוח
יצחק דרורי נעצר השבוע אחרי שפרץ עם חבריו לחנות יודאיקה. השותפים לשעבר לא מתלהבים. להפך. הם סוגרים חשבון עם מי שרק הפריע להם במבצעי השוד, לקח להם את הכסף ונותר בודד ומנודה, אחרי שהפסיד את כל עולמו בהימורים. המוח שלא תמצאו בספר
יובל הימן
,
03.01.08,
11:42
יצחק דרורי
צילום: פלאש 90
יותר מכל דבר אחר, יצחק דרורי נדמה ככלב רחוב עזוב ובודד השב אל קיאו. דמות אומללה, איש מסכן שלא נותר בו ולו שמץ מההילה שאפפה אותו בימים שבהם "המוח" כיכב ברשימת רבי המכר וכל המדינה ניסתה לנחש איפה הוא החביא את הכסף משוד הכספות הגדול ב"בנק הפועלים".
ופתאום, אחרי שנים של שקט יחסי, עם מעצרים ספורדיים שהביאו כותרות ולאחריהן שחרור מיידי, דרורי נתפס על חם בשעה שניסה לפרוץ לתוך חנות יודאיקה ברחוב בן יהודה יחד עם ארבעה גברים נוספים. מי היה מאמין שאותו יצחק דרורי, זה שמוכר כמוח, כשודד הכספות הגדול ביותר בהיסטוריית הפשע של ישראל, ייתפס בשעת ניסיון שוד לא מוצלח של חנות תכשיטים לא נוצצת במיוחד, בזמן שבו הוא אמור לשבת בסלון על כיסא נדנדה ולספר סיפורים לנכדיו.
לפי יחסי הציבור של דרורי, בדיוק כך היינו אמורים לתאר את הישורת האחרונה בחייו של פורץ הכספות המיתולוגי. עבריין בפנסיה שיושב זחוח על ערימות מזומנים ומשחק סבא לדור ההמשך. אלא שדמותו האמיתית של דרורי מעולם לא קיבלה פומבי. הכול האמינו שדרורי הוא אכן המוח מהספר, רכבו על הענן הקרימינלי-רומנטי שהאיש וכותב הביוגרפיה שלו ציירו.
אבל למי שמכיר אותו מילדות, לחברים לפריצות ולמעשי השוד, היה ברור שדרורי יגמור בבית סוהר אחרי ניסיון פריצה כושל. מבחינתם, זאת הייתה רק שאלה של זמן. ויכול להיות שבסופו של דבר דרורי באמת יבלה חלק מתקופת הפנסיה שלו עם נכדים. אם יורשע בעבירות המיוחסות לו, יחלוק המוח תא עם עבריינים צעירים שלפי גילם, יכלו להיות נכדיו.
דרורי נולד ב-1944 וגדל בשכונת הבוכרים בירושלים. כשהיה בן שמונה התייתם מאמו ומשם חייו קיבלו תפנית לרעה. אביו התחתן בשנית ואמו החורגת סירבה לקבל אותו לתוך המשפחה והוא נשלח לקומת המרתף בבית כשהוא עזוב ומנודה משאר המשפחה. כעבור שנתיים כבר ביצע את הפריצה הראשונה שלו.
את שנות נעוריו העביר דרורי בין מוסדות לעבריינים צעירים והתחיל לבנות לעצמו שם טוב בברנז'ה. באותן שנים תחום התמחותו העיקרי היה פריצה לדירות. את הזינוק הראשון עשה כשהיה בן 22 בערך, אז התחיל דרורי, עם עוד שני שותפים, לפרוץ לחנויות תכשיטים ולמפעלים גדולים. את המכה הראשונה הגדולה עשה בשנת בחנות תכשיטים במרכז העיר. דרורי המשיך בפריצות לבתי עסק שונים תוך כדי שהוא מתאמן על פיצוח כספות ונטרול מערכות אזעקה בדירה במרכז העיר.
ב-1976 שמו קיבל פומבי לראשונה אחרי שוד במפעל "צרף" בתלפיות. השלל: מטילי זהב וכסף מזומן בשווי כולל של כחצי מיליון לירות, סכום עצום באותם ימים. דרורי וחבורתו נעצרו, אבל הכסף לא נמצא עד היום. המעניין הוא שדווקא דרורי, זה שבזכות מעורבותו בשוד בנה לעצמו שם של פורץ מיומן, מעולם לא היה בתוך המפעל שנשדד. "הוא לא היה שם", אומר אחד מאנשי החבורה באותם ימים, "אם הוא היה, לא היה קורה כלום".
באיזה שוד גדול הוא כן היה איתכם?
"בשום שוד".
אז מה הקשר שלו לכנופיה?
"היינו כנופיה, היינו יחד, הכול עשינו יחד, למדנו ביחד. הוא היה איתנו בשלוש מכות ובשלושתן נכשלנו. הוא גם לא היה המומחה לפריצת כספות. היה לנו מישהו אחר שהיה אמן בפריצת כספות. היינו נכנסים והוא היה עושה הכול הפוך. הוא היה עומד עם הברנר במקום אחד והמומחה היה אומר לתת עם הברנר בפינה אחרת. הוא היה מכשיל אותו. יצחק לא היה מקשיב ובגלל זה לא היינו מצליחים לפרק את הכספות. יצחק היה צריך לדעת מה שהשני ידע כי הם למדו יחד. הם היו לוקחים כספות ומערכות ומתאמנים עליהם. היה ליצחק אח בשם מאיר, הוא היה לו מוח. הוא פתר לנו הרבה מאוד בעיות. הוא נעצר על 'צרף'. מסכן, בכלל לא היה קשור לזה ונשפט לחמש שנים".
מאיפה דרורי קיבל את השם אם הוא בכלל לא היה כזה?
"השם בא לו עוד משכונת הבוכרים, כשהיה במוסדות ואז לא היו הרבה עבריינים. הוא היה נכנס ויוצא ממוסדות וככה קיבל את השם שלו. הוא עבר את כל המוסדות. החיים שלו היו קשים מאוד".
יצחק דרורי בניידת, בימיו הגדולים. איש שלא ידע פחד צילום: ארכיון
שורף את הכסף
דרורי והחבורה הרביצו מכות יפות בלא מעט בתי עסק בעיר ואז, אומרים אנשים שהיו איתו בקשרי עבודה, התחילו בעיות של אמינות עם האיש. השיטה הייתה כדלהלן: אחרי שוד מוצלח, דרורי היה לוקח את השלל ומחביא אותו לתקופה מסוימת. לאחר מכן הכסף היה אמור להתחלק שווה בשווה כשכל אחד מהחבורה לוקח אחת לכמה זמן סכום כסף שלו היה זקוק למחייה. נשמע הוגן, אלא שבפועל דרורי היה לוקח לעצמו סכומים גבוהים בהרבה מהשאר.
"הוא היה המבוגר בחבורה, הוא הכיר יותר וידע להעביר את הסחורה", אומר הקולגה של דרורי כשאני מנסה להבין מדוע הכסף נשאר אצל דרורי ולא חולק אחרי שעבר מעט זמן. "הכול היה דרכו. בעולם הזה, כשיש חבורה, תמיד יש ראש לחבורה ויצחק היה המנהיג. הסחורה הייתה אצלו, כי בתקופה ההיא היו מעט מאוד עבריינים שיכולים לעשות מכות כאלה וידענו שישר יבואו אלינו. יצחק היה מחביא את הכסף ואומר שהוא יחביא את הכסף לחצי שנה או שנה, אבל בזמן הזה הוא היה אוכל לא מעט".
זה לא שיגע אתכם שהוא לוקח לעצמו את הכסף?
"הוא לא לקח את כל הכסף, אבל את החלק הארי הוא היה לוקח. בכל שבוע או מתי שנגמר הכסף לוקחים, והוא תמיד לקח יותר מכולם ובזבז יותר מכולם. אנחנו ישבנו בצד וראינו את הכסף נשרף. יום-יום. הוא היה מטחנה של כסף".
למה נתתם לו מנהיגות? אמרת שהיה לכם מומחה בפריצת כספות, לא היה טבעי שהוא יקבל את ההנהגה של הכנופיה?
"זה לא הולך על טבעיות. הולכים לפי מה שהשטח מכתיב. הוא לקח מנהיגות והיה מאוד כריזמתי ומאוד נועז. לא היה לו פחד".
מה שאתה אומר מזכיר לי שיר של ולדימיר ויסוצקי ששר ארקדי דוכין על גבר עם ביצים, אבל בלי מוח. זה דרורי?
"זה יצחק. בדיוק".
המעצר בשנת 1987 על פרשת השוד ב"בנק הפועלים" בעיר עשה את שלו. דרורי עלה למעמד של אייקון בעולם התחתון וגם בעולם הנורמטיבי. תרמה לכך שמועה כי החבורה הצליחה לגנוב עשרות מיליוני דולרים. הלכה למעשה, אף אחד לא יודע כמה היה שם באמת. ההערכות מדברות על מינימום של חצי מיליון דולר, שעליו הצהיר דרורי. אחרים אומרים שמדובר במיליון וחצי ואחרים טוענים שהסכום גבוה משניים וחצי מיליון ירוקים. החבורה הייתה יוצאת עם שלל כפול לו היו פותחים כספת אחת שהכילה סכום הרבה יותר גבוה מכל השלל שהיה ב-168 הכספות שכן נפרצו. "אם המומחה היה שם", אומר בן הכנופיה של המוח, "הוא היה פותח את הכספת עם שתי סטירות".
דרורי וחבורתו היו כנראה מתחמקים מעונש לולא גרגרנותו של המוח. גם במקרה "בנק הפועלים", דרורי לקח את רוב הכסף לעצמו. שנה וחצי אחרי השוד נעצר אבי רחמים, הידוע כאבו, בעוון פריצה. החוקרים, שידעו על הקשר של רחמים לדרורי ולשוד ב"בנק הפועלים", אמרו לו כי אם יספר מה היה בבנק, הוא ישוחרר לחופשי. רחמים דיבר. למה? כסף. "הוא לא קיבל את הכסף", אומר המקור, "הוא לא קיבל את הכסף. נתפס, פתח את הפה שלו. אם היה מקבל את הכסף שלו, לא היה פותח פה בחיים".
כל חברי הכנופיה נעצרו כמה חודשים לאחר השוד. מכיוון שאף אחד מהם לא דיבר, המשטרה נאלצה לשחרר אותם. אגב, המוח לא היה נוכח בזירת השוד גם במקרה הזה. דרורי נשפט למאסר בן תריסר שנים. בכלא הוא כתב יחד עם אילן בכר את רב המכר "המוח" ולאחריו את ספר ההמשך, "המוח 2". שנה אחרי השוד, כשהוא מרחף על אדי האופוריה, דרורי פתח עם כמה שותפים את מועדון "הקליק" בסמטת יעבץ, מול פיצוחי "בהרי".
את הכסף לקניית המקום ולשיפוץ המועדון הגרנדיוזי, שאירח בין היתר את זהר ארגוב, לקח דרורי מקופת השוד. מיותר לציין ששותפיו למכה לא זכו לנתח מרווחי המועדון, ואולי טוב שכך. "זהר ארגוב היה בא לשם לשיר", מספר מכר של דרורי וארגוב, "זהר היה קובע, נגיד, בחצות והיה מגיע ב-2:00 בלילה כשהוא מסטול ומנופח ממכות. בזמן הזה, במקום שזהר ישיר, יצחק היה עולה לשיר. עכשיו מי היה בא עם האישה או החברה לשתות כוסית בשביל לשמוע את יצחק דרורי שר?".
לפחות הוא ידע לשיר?
"איזה לשיר? אבל זה היה הכיף שלו, אתה מבין. אנשים היו באים אליו ואומרים לו 'יצחק, תן לזמר לשיר, אנשים רוצים לשמוע את הזמר', והוא היה אומר להם, 'שילכו להזדיין, מי שלא רוצה לשמוע אותי, שלא ישמע'. עלה לו השתן לראש".
תגיד, למה לא באתם אליו יחד כדי להוציא ממנו את הכסף, אפילו בכוח?
"מי יכול היה עליו. כל אחד היה לבד בפני עצמו. יצחק חיבר את כולנו יחד".
יצחק דרורי בהארכת המעצר האחרונה. נותר ערירי ומנודה צילום: חן גלילי
מי זה רוזנשטיין?
בתקופה הזאת של חייו, דרורי, לו באמת היה ראוי לתואר מוח, כבר היה אמור להיות איש עשיר מאוד, בעל מעמד עצום בעולם התחתון וייתכן שלא היה צריך לנקוף אצבע כדי להתפרנס. "מי זה אברג'יל בכלל?", המקור משיב אחרי שאני שואל אם אפשר להשוות את דרורי של ימי הזוהר לראשי משפחות הפשע של ימינו. "יצחק היה בקנה מידה עולמי. מה קרה לך? אברג'יל זה ילד שיצא לפני יומיים לשוק".
טוב, אז כמו זאב רוזנשטיין?
"מי זה רוזנשטיין? הוא מתנהג בבית סוהר כמו אישה. מי כל אלה לעומת מה שהיה יצחק".
היום דרורי מנודה כמעט לחלוטין בעולם התחתון. החברים לכנופיות השונות לא רוצים איתו קשר. "המזל של יצחק הוא שהוא אף פעם לא הלשין, לא קבר מישהו. הוא עשה דברים מגעילים בין חברים, אבל שום דבר דרסטי", הוא מספר, "אף אחד מהחבורה לא מדבר איתו. אם הוא יעבור ליד אחד מאיתנו ברחוב, לא נגיד לו שלום. אני מרחם עליו. הוא מנודה מהבית, מנודה מהאישה. הילדים שלו, אני לא יודע עד כמה הם בקשר איתו".
מישהו זוכר לו חסד נעורים?
"אף אחד".
כלום? הוא הולך להיות ערירי ועזוב, מה יקרה איתו בכלא?
"בכלא לא יהיו לו בעיות. כולם שם צעירים שלא מכירים אותו והשם שלו הולך לפניו. אם הזבל לא יוצא, לא תהיה לו בעיה".
מי יעשה לו קנטינה?
"לבד, יסדרו לו בפנים, כי את השם הוא בנה. אתה יודע מה, אולי בכלל לא תהיה לו קנטינה. לא יודע, אולי הבנות שלו ידאגו לו".
הוא היה איש עשיר מתישהו?
"אף פעם לא. תמיד הגיע ליד הבאר".
אני לא מבין, דרורי החזיק סכומי עתק, לאן הלך הכסף?
"קלפים. הוא היה משחק רמי, אבל רמי של כבדים. בכל יום כזה הוא יכול היה להפסיד אלפים. הוא חשב שהוא פרופסור, אבל שיחק כמו בהמה".
ממה הוא התקיים בכל התקופה הזאת?
"מהלוואות. מהבן אדם הזה הוא לקח אלף דולר ומההוא 200 דולר. אין מועדון קלפים שהוא לא חייב לו כסף. הוא היה נודד ממקום למקום, מבקש 2,000 דולר, 3,000 דולר ובגלל שקצת כיבדו אותו וקצת פחדו, הלוו לו כספים. לחצי ירושלים הוא חייב כספים.
"אני אתן לך דוגמה את מיכה אסלן, אללה ירחמו. כשמיכה יצא מהכלא הוא לא ידע מי זה מי. מיכה, מהשם שלו, חרש כמו בולדוזר והתקדם. רק מהשם. עכשיו, יצחק דרורי, עם שם פי שמונה ממיכה, ניצל את זה רק לטמטום, במקום להתפתח. עם השם שלו הוא יכול היה להיות ענק. להחזיק את ירושלים. תחשוב, כשרוזנשטיין רק התחיל, איפה היה יצחק דרורי? למעלה. היום רוזנשטיין מסתכל על יצחק כאילו הוא נרקומן ברחוב.
"כואב לי עליו. אני מרחם עליו. בגיל 63 לדפוק מכה כזאת? בחנות יודאיקה, יודאיקה? ועוד להיכנס לשם חמישה אנשים? הוא מסכן. מי שמכיר אותו טוב ואין הרבה שבאמת מכירים את יצחק, יודעים שהוא לא היה צריך היום לעשות מכה. עם השם שלו והזרוע שלו הוא יכול היה להרוויח הרבה מאוד בלי לעשות כלום. הוא יכול היה לקחת חווא (פרוטקשן - י"ה) ואין אחד שלא היה משלם. היינו כנופיה שאחד לא פחד מהשני. ידעת שאם אחד נופל, אין סיכוי שהוא יפתח את הפה שלו. ליצחק יש אופי רע. הוא לא בן אדם. אם היה בן אדם, את כל ירושלים הוא היה מחזיק".
תכשיטי ''חי''. פריצה שמביישת את נעוריו צילום: שימי נכטיילר
הביוגרף אילן בכר: דרורי היה המומחה
כאמור, ליצחק דרורי נותרו מעט מאוד מליצי יושר, אם בכלל, בעולם העברייני, וסביר שגם מחוץ למילייה הקרימינלי אין לו אוהבים רבים. אם יש אדם שעוד יכול להגיד על דרורי כמה מילים טובות זהו אילן בכר, האיש שכתב יחד עם הפורץ את "המוח" ו"המוח 2".
"לי דרורי לא חייב כסף", אומר העיתונאי והסופר בכר, "הוא התנהג ועדיין מתנהג איתי בצורה נורמטיבית, כאחד האדם. אין לי אף מילה רעה להגיד עליו, למעט מה שנאמר בבתי המשפט. אני מסתכל על היסודות של חייו, על כך שהושלך מהבית, שהיה ילד מוסדות ועל כך שמזלו לא שיחק לו, לא בתחום האישי ולא בתחום המקצועי. זה לא גורע מהכעס על העבירות הפליליות שהוא ביצע. מהבחינה הזאת הופתעתי לשמוע שהוא חשוד בפריצה ומאוד התאכזבתי.
"דרורי יכול היה בקלות לחיות חיים רגילים, קצת יותר צנועים ממה שהיה רוצה, אבל בדרך הישר. אני מצטער שהוא נכשל בכך, גם בגלל אופיו שלא מאפשר לו לצאת מהמעגל שגורם סבל לכולם. בעניין הטענה לגבי חלוקת הכסף ב'בנק הפועלים', היא הושמעה כלפיו מיד אחרי חלוקת השלל. אבו גם הקליט שיחה עמו שבה הוא מספר כי לא חילק את הכסף שווה בשווה. זאת השיחה שבגינה הופלל דרורי. לגבי הטענות כאילו דרורי לא היה המומחה לפריצת הכספות, אני אשמח אם אותו אחד יפנה אליי ואכתוב עליו ספר. עד כמה שאני הבנתי, דרורי היה המומחה".
שלח כתבה לחבר
כתוב לעורך
הדפס כתבה
שמור במזוודה
הוסף תגובה
יום שלישי ט”ו באייר תשס”ח
