ראשי » סגנון » מגזין

'היא עמדה ליד המיטה': נתפסו על חם ברגע מביך

יחסים אינטימיים הם משהו שאף ילד לא רוצה לחשוב עליו בהקשר של ההורים שלו – ובטח שלא בגיל 3: "פגישות עם הפסיכולוג לכל החיים"

זה כנראה אחד הסיוטים הגדולים ביותר של כל זוג הורים שרק מחפשים רגע לאינטימיות – וזה בדיוק מה שקרה לאמה-לו האריס ובעלה.

האריס בת ה-29, אם לשניים המתחזקת בלוג פעיל בנושאי הורות ומשפחה, פירסמה פוסט חדש בו תיארה את הרגע המביך בו בתה בת השלוש נכנסה לחדר בזמן שהיא ובעלה היו עסוקים בפעילות אינטימית.
 
"יש רגע בלתי נמנע בחייו של כל הורה בו הילד שלך תופס הצצה למשהו שהיית מעדיף שהוא לא יראה", פתחה האריס את הפוסט, שפורסם אתמול (שבת) ב"סאן" הבריטי. "זה זיכרון טראומטי, שהרשתית של כל אדם מבוגר תזדקק לחיים שלמים כדי למחוק. אבל מה אם זה הילד שלך? פגישות עם הפסיכולוג לכל החיים ועיניים להחלפה זה חובה, והייתי שוקלת ברצינות גם היפנוזה".

בתיאור מפורט שמעורר אי נוחות קשה ורצון עז להפסיק לקרוא, מתארת האריס כיצד התרחש הרגע שהיא ובעלה היו משלמים הרבה כדי למחוק. האם הצעירה סיפרה כיצד "העניינים התחממו" כשלפתע בעלה ג'ו שמע קול קטן קורא: "אמאלה".
 
"התחלתי להזיע כמו במבצע צבאי לפני שהספקתי אפילו לסובב את הראש", תיארה האם. "הסתכלתי מעלה וראיתי כתם צבע זז בכותונת לילה, משפשף את עיניו ומייבב ליד המיטה. הראיה שלי התערפלה מרוב פחד ומדמעות ובאותה שניה שמעתי ילדה קטנה צורחת.

"ג'ו הבהיל אותה. הוא קפץ מעלי יותר גבוה מקנגורו. צפיתי בו, כמעט כמו בהילוך איטי, עף באוויר בפאניקה. התיישבתי במהירות. השיער שלי נראה כאילו פרויקט בשיעור מדעים התפוצץ לי הרגע בפרצוף. ג'ו הצטופף בפינת החדר תחת שמיכה. הוא התנדנד קדימה ואחורה כאילו הוא עובר גירוש שדים, וכל הזמן התפלל שזה לא קורה. אחרי עוד כמה מצמוצים חזרתי לראות. זו הייתה פרנקי, ילדתי המסכנה".
 
לדברי האריס, המתגוררת באירלנד, היא ובעלה לא יודעים כמה זמן עמדה בתה ליד המיטה. "היא שיפשפה את העיניים ולרגע חשבתי שהיא פשוט רוצה לעקור אותן", כתבה האם בהומור. "היא אמרה שהיא איבדה את המוצץ במיטה שלה וצריכה שאחפש אותו. צייתתי. היא נכנסה לחדרה ולא אמרה כלום. היא הכניסה את המוצץ וחזרה לישון – בזמן שג'ו ואני נשארנו ערים כל הלילה, בהינו בתקרה ולא החלפנו אף מילה.

"לא שמענו אותה נכנסת אז אני לא יודעת מה היא ראתה באותו לילה. אני לא יודעת בוודאות שהיא ראתה יותר מדי – או שהיא ראתה משהו בכלל. אני רק יודעת שאדע מה התשובה אם בעתיד היא תבוא ותספר לי על זיכרון מוזר מהילדות.

"ג'ו ואני צפויים לסיים את הטיפול בטראומה שלנו באזור שנת 2045. הייתי כל כך בטראומה שלא יכולתי אפילו לדבר על זה במשך חצי שנה. כל הזמן תהינו אם עשינו משהו לא בסדר, אבל זו פשוט המציאות שהורים מתמודדים עמה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg