מרוץ הגרוטאות של יו"ש: מי לא ייתקע ראשון?
קחו רכב שערכו לא עולה על 3,500 שקלים, וצאו איתו למסלול שטח אתגרי שאורכו 450 ק"מ ברחבי יהודה ושומרון. נשמע מטורף? לא אם תשאלו את משתתפי מרוץ הגרוטאות שיוצא השבוע לדרך
המסע הרכוב שעתיד לצאת לדרך ביום שני הקרוב עלול להישמע בתחילה מעט בנאלי: עשרים צוותים בני שניים-שלושה משתתפים, שיוזנקו באזור הר שאול שבצפון בקעת הירדן ויגיעו לנקודת הסיום, בית הכנסת העתיק בסוסיא, כעבור שלושה ימים של ניווטים בדרכים לא סלולות. אלא שכאן מגיע הטוויסט בעלילה המוכרת: את 450 הקילומטרים לא יעשו הצוותים ברכבי שטח חדישים ומשופצרים, אלא במכוניות פרטיות ישנות. אפילו ישנים מאוד. ברוכים הבאים למסע הגרוטאות הראשון ביו"ש: הגרוטראלי.
עוד כותרות:
- ברק תקף את נתניהו בוושינגטון פוסט
- לוסי אהריש לח"כ גטאס: אוכל חינם, תתנצל!
- עורכת דין גנבה 4.2 מיליון שקל מלקוחותיה
מאחורי קונספט הגרוטראלי עומד אופיר ישראלי, קיבוצניק מעמק יזרעאל. הכול התחיל לפני כשנתיים, כשאופיר וחבר רצו להשתתף במונגול-ראלי, מסע גרוטאות שמתחיל במונגוליה ומסתיים כעבור חודש וחצי ו-16 אלף קילומטרים באנגליה. תנאי ההשתתפות במונגול-ראלי הוא רכב בשווי של עד אלף פאונד. שלל סיבות טכניות מנעו מהם להשתתף אז במסע, מה שדחף את אופיר לייבא את הרעיון לארץ הקודש.
עוד קודם הספיק ישראלי לערוך עם חברתו מסע גרוטאות משלהם שהתחיל בארצות-הברית והסתיים בפנמה. "זאת הייתה החלטה של רגע", הוא מתאר. "הייתה לנו ג'י-אם-סי ונדורה שנת 90' ותוך כמה ימים הפכנו אותה לקרוואן נייד". במשך חודשיים הם נדדו מלאס-וגאס, חצו את כל מרכז אמריקה והגיעו לפנמה: "אין תקלה שלא קרתה לנו. כל מה שיכול היה להשתבש, השתבש", הוא נזכר.
יש לך הידע הטכני הנדרש כדי להתמודד עם תקלות מכניות?
"לא ממש, אבל יש לי תכונה עיקרית אחרת: כישרון ואהבה להסתבך בצרות", הוא צוחק. לבסוף, יחד עם הרכב נשברה גם החברה, והזוג נפרד. כשחזר לארץ ביקש ישראלי לאמץ את הרעיון ולייבא אותו ארצה: "הבעיה ששם יש לך עשרות אלפי קילומטרים, כאן יש בקושי 600 וגם זה אם ממש מגרדים".
השלב הבא בדרך להגשמת החזון היה לקבוע חוקים לספורט המיובא, כאלו שיהפכו אותו לאתגרי וקשה. החוק הראשון היה להגביל את ערכם של הרכבים המשתתפים. "בדקנו באיזה מחיר אפשר לקנות בארץ רכב במצב נסיעה עם טסט, ראינו שב-2,000 או 3,000 שקל אפשר למצוא משהו כזה. החלטנו להוסיף עוד סכום של כמה מאות שקלים כדי שאנשים יוכלו לשדרג את הרכב וכך הגענו לסכום הקובע של 3,500 שקלים". בתקציב הזה אמורים המשתתפים לקנות את הרכב וגם להכין אותו למסע, כמו למשל להחליף צמיגים, להכין את המנוע וכדומה.
הכוונה מאחורי הסכום המינימליסטי הייתה, כפי שישראלי מסביר, שהמשתתפים יעשו את הדברים בעצמם: "בראייה שלנו, המארגנים, הכוונה היא שאנשים יאלתרו ולא שייקחו את הרכב למוסך מקצועי וישפכו שם אלפי שקלים".
מארגני הגרוטראלי שבים ומחדדים כל העת כי לא מדובר בתחרות אלא במסע חברתי. "מראש הוצאנו את האלמנטים התחרותיים, וזה משתי סיבות", מסביר ישראלי. "האחת - אנחנו לא טיפוסים תחרותיים, השנייה - כל נושא הספורט המוטורי בארץ הוא בעייתי וכמעט בלתי אפשרי. אז התחלנו לחשוב איך מכניסים לכל הסיפור אלמנטים חברתיים כמו עזרה הדדית, שיתופי פעולה ודברים מהסוג הזה. גם בעניין החסויות הלכנו דווקא לכל מיני עסקים קטנים שצריכים פרסום, רצינו שדווקא הם ייהנו מהחשיפה שלנו. ויתרנו על הכסף הגדול".
אתם באמת בודקים כמה שווים הרכבים שמשתתפים?
"לא בודקים, כי המסע הוא לא תחרותי. הוא נטו למטרות חברתיות ובשביל הכיף. אבל מי שיגזים - נעשה לו הרגשה רעה כל המסע. הסיפור הוא האתגר. אנחנו משתדלים ומכוונים את המשתתפים לא להשקיע יותר מדי ברכבים וגם לא להגביה אותם יותר מדי כי זה גם אסור מבחינה חוקית וראינו שגם אין בכך צורך, כי כל רכב יכול לעבור את המסלולים. אבל כן אפשר לעשות לרכב מקצה שיפורים ברמה ביתית, לא ברמה מקצועית. זה נקרא הקשחה. להכניס קפיץ בתוך קפיץ או לשים קפיץ יותר חזק. זה נותן לרכב יותר כוח וגם מגביה אותו בכמה סנטימטרים. רצוי גם לשים מגן גחון".
מניסיון, מהו הרכב המועדף למסע?
"אין לזה תשובה חד משמעית. אני את כל המסעות עושה עם יונדאי אקסנט והיא נוסעת כמו ג'יפ. לא אִכזבה אותי לרגע. כלום לא נשבר, אפילו לא הציריות. ואני לא מרחם עליה. אני תמיד מנסה להביא אותה לקצה גבול היכולת, אבל כלום. זה טרקטור. אני כן יכול להגיד לך שבגדול הרוב מעדיפים סובארו, יש איזו סטיגמה שזה הרכב הכי טוב, אבל בתכלס גם פיג'ו 205 היא מעולה. וזה גם תלוי בהמון דברים כמו מצב הרכב ומי הנהג".
כמה רכבים לא מסיימים את המסע?
"בוא נגיד שאם בכל מסע משתתפים 20 כלי רכב, בדרך כלל שניים מתוכם לא מגיעים לקו הסיום". רכב שלא יוכל להמשיך במסע ייגרר על ידי רכב החפ"ק של המסע מהמסלול אל הכביש הקרוב ומשם ייגרר על פי החלטת חברי הצוות. "לגבי רכב שנתקע, המדיניות היא שהצוות צריך למצוא דרך לחלץ את עצמו ולהמשיך בנסיעה", מסביר ישראלי. רכב החפ"ק, אגב הוא הג'יפ היחיד במסע. חוקי המסע קובעים כי כולם יכולים לעזור לצוות שנתקע לסדר את הרכב ולהמשיך במסע. אם הצוות הרים ידיים ואינו מעוניין לתקן את הרכב, המסע שלו מסתיים.
יהושע כרמל הוא האיש האמון על הכנת ציר המסע. "בלילה הראשון נישן בגבעה של אברי רן באיתמר", הוא מספר, "למחרת נצא לנסיעה דרומה ובלילה השני נישן כבר במדבר יהודה בנקודה שנקראת רוג'ום א-נאקא, באזור מזרח גוש עציון. את היום השלישי נסיים בבית הכנסת העתיק בסוסיא".
כרמל (30), תושב אלקנה, הוא מדריך טיולים שמוציא כבר שלוש שנים טיולי ג'יפים ביהודה ושומרון. ההיכרות שלו עם השטח היא ברמה גבוהה מאוד, כך שאת רוב המסלול הוא מכיר היטב: "יש צירים שאני זוכר בדיוק מתי מתחיל השיפוע ואיפה יש מדרגה בעייתית, אבל יש נקודות מסוימות שבהן צריך לרענן את הזיכרון ולהגיע ממש לשטח לסיור מקדים".
על תהליך בחירת המסלול מסביר כרמל: "הרעיון היה לקחת שבילים מאתגרים. בסוף אתה לא רוצה לתקוע את הצוותים יום שלם, אז אנחנו משתדלים לבחור מסלולים מאתגרים עם שתיים או שלוש נקודות שיהיו נקודות הקושי. רוב המסלול הוא עביר לפרייבט משופר. כל זה נכון לכל מסע גרוטראלי, אבל בגלל שאנחנו ביו"ש יש עוד שני דברים שצריך לשים אליהם לב: שטחי אש ואזורים ביטחוניים בעייתיים. בגדול אפשר לומר שפתרנו את בעיית האזורים הביטחוניים בכך שבחרנו לנסוע בתוך שטחי אש שהם מטבע הדברים פחות בעייתיים בהיבט הביטחוני, ומה שנשאר לנו הוא לסיים את התיאום מול פיקוד מרכז בכל הנקודות שבהן ניכנס לשטחי האימונים".
בהזדמנות זו כרמל מזמין את כל מי שמעוניין בכך להצטרף אליו לטיולי הג'יפים שהוא מוביל כל סוף שבוע שני: "כולם מוזמנים בשמחה, גם אנשים בלי ג'יפים. כל ג'יפאי שנרשם אומר לי באופן פרטי אם הוא מעוניין בטרמפיסטים ואם כן כמה מקומות יש לו ואני משדך לו אנשים. זה קסם גדול. אנשים מצטרפים גם לג'יפ שלי וגם לג'יפים אחרים. מדובר באנשים שהסיכוי שלהם לצאת לטיול ג'יפים לא גדול. אבל פתאום הם מגלים שבכמה עשרות שקלים של השתתפות בהוצאות הנהג הם נהנים מטיול ג'יפים חווייתי".
האחריות הלוגיסטית במסע מתחלקת בין המארגנים לצוותים עצמם. כל צוות אחראי להביא לעצמו את הציוד הנדרש לימי המסע - ציוד לינה כמו שק"שים ואוהלים, חלקי חילוף לרכב וארוחות צהריים לימי המסע. בסוף כל יום, מתרכזים כולם בנקודת כינוס וחניון לילה, כאשר ארוחות הערב והבוקר הן באחריות מארגני המסע.
"ההתקדמות במהלך היום היא לא אחידה ולכן כל צוות דואג לעצמו לארוחות צהריים", מסביר אופיר, "ארוחות ערב ובוקר עלינו בזכות אופי המסע והרצון להפגיש את כולם, לשמוע חוויות, להכין את האוכל ביחד. יש גם אספקת בירות ביד רחבה בחסות מבשלת אלכסנדר, שמפנקים אותנו כל מסע".
מי שעוד נרתם לסייע, הן בהיבט הלוגיסטי והן בתיאום הביטחוני, הוא מועצת יש"ע. "אנחנו שמחים על ההחלטה לקיים את הגרוטראלי השישי דווקא ביו"ש", אומר יגאל דילמוני, סמנכ"ל מועצת יש"ע. "קבוצה כזאת תביא קהלים נוספים ותעזור לפרוץ עוד קצת את המחסום התודעתי מעל התיירות ביו"ש".
חמישה מסעות גרוטראלי כבר מאחורי המארגנים: גרוטראלי חורף על כל המשתמע מכך, גרוטראלי ים-אל-ים שמתחיל בים המלח, עובר בכנרת ומסתיים בים התיכון, גרוטראלי צפון שסובב את כל אזור הצפון וגרוטלילה, שבשל הקושי היחסי שבו, מיועד רק למי שכבר השתתף באחד ממסעות הגרוטראלי הקודמים.
המסע הראשון שהופק בארץ היה גרוטראלי חוצה ישראל, שהתחיל באילת עבר בנחלי הערבה בואכה שדה בוקר, גבעות גורל, מרכז הארץ, עמק יזרעאל והסתיים ברמת הגולן. באופן חריג המסע שחצה את ישראל עבר בכבישים ואזורים עירוניים. "ההחלטה הייתה שאם כבר מתחילים מסורת ועם הידע המינימליסטי שיש לנו, אז נלך על משהו קטן וצנוע", צוחק אופיר.
באוקטובר צפוי להתקיים גרוטראלי חוצה ישראל השני והמטרה מבחינת המארגנים היא שמסעות הגרוטראלי למיניהם יהפכו לאירועים עם תאריכים קבועים, ורק המשתתפים יתחלפו ממסע למסע. "השנה החלטנו לא לאפשר למי שהשתתף כבר במסע אחד להשתתף במסע שני כדי לאפשר השתתפות של צוותים חדשים", מסביר אופיר, "ככל שיגבר הביקוש נגדיל את מספר הצוותים המשתתפים במסע וגם נייצר עוד מסעות. הרצון הוא לא ליצור מעגל סגור של משתתפים, אלא לפתוח את החוויה הזאת לכמה שיותר אנשים מכל הארץ".
כל מסעות הגרוטראלי שנערכו עד כה התקיימו בסופי שבוע, ובאופן טבעי מנעו את השתתפותם של קהל שומרי השבת. אלא שלאור הביקוש הרב והלחץ הגובר נענו המארגנים לאתגר והחליטו לקיים מסע באמצע שבוע, שבו יוכלו גם דתיים להשתתף, להלן הגרוטראלי הכשר. ישראלי: "ככל שהעסק צבר תאוצה קיבלנו יותר ויותר פניות לקיים מסע באמצע השבוע. הבנו שמדובר בקהל לא קטן, וכמו שאמרתי המטרה היא לשתף את כולם בחוויה. כשראינו שיש מספיק ביקוש החלטנו ללכת על זה".
אחרי שהתקבלה ההחלטה להפיק מסע לשומרי שבת נשאר רק לבחור את המיקום. "התחלנו לחשוב איפה כדאי לעשות את המסע. ראינו שיש כאן חבל-ארץ חדש שעוד לא הגענו אליו ולא ביקרנו בו וחשבנו שיהיה נחמד לבוא דווקא לכאן, ובהמשך להביא הנה קהלים נוספים", אומר ישראלי, "יש פה הרבה מה לראות, אזורים מדהימים שגם לי לא יצא להיות בהם. אין כאן שום דבר פוליטי. אנחנו מחפשים לעשות כיף. אני מאמין שגם בשנה הבאה נוציא גרוטראלי כשר לקהל הדתי. אני מניח שהוא שוב יהיה ביו"ש, אבל את זה נדע סופית אחרי המסע הזה ואחרי שנעשה סיכום והפקת לקחים".
אקו"ם