האם בתל אביב יימצא הפתרון לרעב העולמי?
מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב עשוי להקל משמעותית על ביות צמחי מאכל. התגלית: צמחים שהאדם ביית העבירו את עצמם "הכפלת גנום". "היום אנחנו יודעים להכפיל את הגנום באופן מלאכותי, כך שיהיה ניתן לביית צמחים חדשים ולהשביח צמחים מבויתים"
מחקר חדש באוניברסיטת תל אביב עשוי להוות פריצת דרך אמיתית במאמץ לביית צמחי מאכל. אם מסקנות המחקר יעמדו במבחן המציאות, יוכלו מדענים ולאחר מכן חקלאים, לביית מגוון רחב של צמחי מאכל, לגוון את הדיאטה האנושית ואולי לשנות לגמרי את מפת הרעב העולמית.עוד כותרות ב-nrg:
רשמית: סטודמאייר חתם בהפועל ירושלים
25 שנים למותו: יוסי אלפנט חוזר לבארבי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
חוקרים של אוניברסיטת תל אביב, ד"ר איתי מירוז, ד"ר איילת סלמן מינקוב וד"ר ניב סבט, מצאו שצמחים אשר עברו תהליך ביות בהצלחה הם בסבירות של 30% צמחים שגם עברו הכפלה של החומר התורשתי שלהם.
"כבר מאה שנה שחוקרים מנסים להבין את המשמעות האבולוציונית של התופעה הזאת, ולמרות השערות רבות ומחקר רב שנעשה, שאלת הפוליפלואידיות (הכפלת החומר הגנטי) נותרה שאלה פתוחה מבחינה מדעית". מסביר ד"ר איתי מירוז, מהמעבדה לאבולוציה וביו-אינפורמטיקה של צמחים באוניברסיטת תל אביב. "לא ברור לנו מהם היתרונות האבולוציוניים של הורשת עותקים נוספים של מידע גנטי, כך שלא ברור לנו מדוע הצמחים משקיעים את האנרגיה הדרושה לשכפול הגנומי במסגרת המאבק ההישרדותי".
לצד חוסר הבהירות, ישנן כמובן השערות. ד"ר מירוז וצוותו הוכיחו בעבר שצמחים פוליפלואידים משכפלים את המידע הגנטי שלהם בתגובה למצבי לחץ: "כשהצמח נמצא בסכנה הוא 'מהמר' ומשכפל את הכרומוזומים שלו", אומר ד"ר מירוז. "זה ניסיון נואש של הצמח, להתאים את צאצאיו לסביבה".
מה שידוע לחוקרים, הוא שצמחים שבויתו הם לעיתים קרובות צמחים פוליפלואידים. ד"ר מירוז וצוותו פיתחו אלגוריתם חישובי, שמזהה אילו צמחים עברו שכפול גנטי אבולוציוני ב-20 מיליון השנים האחרונות: "מצאנו קשר מתאמי מובהק. 30% מהמינים שבויתו בהצלחה על ידי האדם עברו הכפלה גנומית – זו שכיחות גבוהה מאוד בהשוואה לצמחים מן הבר. צמחים כמו חיטה, תפוח אדמה, בטטה, קפה, סוכר, בוטנים, תותים, כותנה, טבק - והרשימה ארוכה", הסביר ד"ר מירוז את גודל התגלית.
החוקרים סבורים שהממצאים הללו שופכים אור חדש על המהפכה החקלאית: "ריבוי הכרומוזומים בצמח כנראה אפשר לאדם לשחק עם התכונות של הצמח ולהפיק מהן את המיטב לצרכיו. כמובן שבעבר, האדם ניסה לביית צמחים באקראי - הוא לא ידע איזה צמח הוא פוליפלואידי ואיזה לא. אבל הניסויים הללו צלחו לעיתים קרובות יותר עם הצמחים הפוליפלואידים". השערה אחרת שמעלה מירוז היא ש"ניסיונות הביות של האדם הם שהפעילו את הלחץ הסביבתי על הצמחים, וזה מה שהוביל להכפלת הגנום ואפשר לאדם לשחק בהם בהצלחה יתרה. אנחנו עדיין לא יודעים מה כאן הסיבה ומה המסובב", הוא מסכם.
במשך 13,000 השנה האחרונות, הצליח האדם לתרבת ולטפח מספר קטן של מיני צמחים, חרף כל הישגיו המדעיים והטכנולוגיים. "המחקר שלנו מרמז שניתן להוסיף כלי עבודה חדש לביות המודרני: הכפלה גנומית", אומר מירוז. "היום אנחנו יודעים להכפיל את הגנום ולגרום לצמחים להפוך לפוליפלואידים באופן מלאכותי, ופירושו של דבר שניתן יהיה לביית צמחים חדשים ולהשביח צמחים מבויתים".
תוצאות המחקר יתפרסמו הערב (ב') בכתב העת היוקרתי Nature Plants.
.
אקו"ם