ראשי » סגנון » הורות

יש קץ לילדות: כשבת ה-7 הוזמנה ליומולדת בספא

מי זוכר איך להשחיל נר לבקבוק או לשחק החבילה עוברת? מסיבות יום ההולדת החדשות כוללות עיגולי מלפפונים, מסיכות לפנים – ובעיקר סטנדרטים בלתי אפשריים של יופי. אז מי רוצה להיות אלזה?

השבוע זה הגיע, דפק לנו בדלת וחטף בסערה את ביתי הבכורה. זה הוא גזלן הילְדוּת, הסמן השמאלי המכוער של תרבות שלמה שמקדשת את העיסוק בחיצוני ואחראית לפס הייצור של צרכניות מוצרי היופי, דיאטה או פארמה של עוד שבע שנים (בהערכה אופטימית).

עוד כותרות ב-nrg:
- השגיאה שעלולה להשבית לכם את הסמארטפון
- אב שכול: זה ההבדל ביני לבין אימא של מחבל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

טכנית, הוא לא דפק בדלת. הוא התפרץ בוואטסאפ בצורת הזמנה ורודה  למדי (היו שם עוד גוונים, אני סתם מגזימה. למשל: ורוד פוקסיה, ורוד בהיר, ורוד בייבי וורוד עתיק. אה, וגם מנומר ושוליים מעוטרי נצנצים). התמונה שנחה במרכז ההזמנה כללה כיסאות ורודים קטנטנים ולמרגלותיהם דליים ורודים מלאים מים וקצף, שמחכים לרגליים קטנות שיטבלו בהן טרום מניקור. היה גם שלט: "פרינסס - ליידי ליום אחד".
 
בנוסף, קיבלנו גם הזמנה על נייר: "ניפגש ביום ראשון בשעה חמש במכון הספא והיופי" (בחיי) – עם כתובתה של ילדת היום הולדת. ההזמנה עוטרה באודם, לק ומסכת פנים.

כשנולדה בתי הבכורה, הכריז בעלי לכל מי שרצה או לא רצה לשמוע: "אצלנו לא תגדל נסיכה. אל תקנו לה בגדים ורודים, בובות ורודות וצעצועים ורודים. יש עוד צבעים בעולם".

לפרספקטיבה - מדובר בקיבוצניק טוב לב, נאיבי ואוהב אדם שעוצר לכל טרמפיסט שתקוע בכביש ותורם לכל מי שמבקש גם כשהוא לא גומר את החודש. אותו אדם שצריך להזכיר לו לנעול את הדלת בבית בלילה - הפך לנמר שלוף ציפורניים, לגזען של ממש כשמדובר בצבע הורוד.

כשהיינו מטיילים איתה בעגלה ורואים ילדות שהולכות לגן כשהן נעולות, לבושות ועדויות ורוד מכף רגל ועד ראש, הוא היה חוטף התקף אסרטיביות ושב ומכריז: "אצלנו לא תגדל נסיכה!" (לא שהייתה לי התנגדות, בעיקר שועשעתי מהפתוס).

הסאב טקטסט היה ברור: ילדות יכולות לעשות כל דבר. האמצעי שעומד לרשותן כדי לגדול ולהפוך למה שליבן יחפוץ, הוא יכולתן השכלית והיצירתית – ולא יכולתן להיות מתוקות. או – גאד פורביד – נסיכות. עד היום, אני די בטוחה שהיא הילדה עם הכי פחות ורוד בארון בעולם המערבי כולו.

כשהייתה בגן, כבר התחלתי לראות את בנות גילה (פחות מחמש) מתקשטות בציפורניים ורודות. אפשר היה לפטור את זה ב'איזה מתוקה', אבל זו הייתה בדיוק התווית שממנה ניסינו להימנע. 

פאסט פורוורד להיום – הזמנה נוצצת למסיבת ספא. הגיל: בקושי שבע. ולא, היא לא הוזמנה למסיבה אצל הבת של ניקול ראידמן. גם לא בוילה בסביון או בהרצליה פיתוח.

כשהקיבוצניק לקח אותה למסיבה, לא היה לי לב לספר לו במה מדובר, וגם חששתי שיעשה סקנדל. אז נמנעתי. תכננתי שיוריד אותה בכניסה ואני אתווך לו את האירוע בדיעבד.
 

כשנכנס איתה לחדר, היא הצטרפה לחבורה של בנות עטויות חלוקים לבנים. שמח לליבו הקיבוצניק, ושאל ברצינות תהומית: "זו מסיבת ג'ודו?". תסלחו לו, הוא על הכיפאק והוא לא מפה.

נכון, לא עברו שם על אף אחת מעשרת הדיברות. לא הזיקו לזבוב, ואין לי ספק שלילדת היומולדת ולאמה היו כוונות טובות וורודות בלבד.

זה גם לא שציפיתי שילמדו שפת תכנות, או יסעדו חולים ביום ההולדת. אבל מצד שני, זיכרונות הילדות שלי ממסיבות ימי הולדת בכיתות א'-ב' כוללים משחקים מהנים למדי כמו חבילה עוברת והשחלת נרות לבקבוקים ריקים. הם לא כוללים הפרדה בין בנות לבנים ובחירת לק.

אפשר להתווכח עד 2019 על הקשר בין העובדה שילדות בנות שבע נמרחות בלק ומאופרות על ידי מפעילות, משכשכות רגליהן באמבטיה אישית, מורחות מסכה לפנים ומניחות עיגולי מלפפונים על עיניהן ("מה זאת אומרת למה אמא? כי זה עושה פנים חלקות. וקמטים זה מכוער. אה, ואני רוצה שתקני לי גם צלליות") במסיבת יומולדת שבגלגולה הנוכחי הפכה למסיבת ספא – לבין העיסוק המוגזם במראה החיצוני. אפשר להתווכח על הקשר לעובדה שמרבית כוכבות סרטי הילדים הן אנה ואלזה, שלגיה וסינדרלה ומעטות מידי הן גיבורות כמו מולאן, פוקוהונטס ואיפ (הקרודים), גיבורות מהסוג שלא משחק על הכרטיס של מתיקות חסרת אונים והישע.

נכון, אני לא יכולה להיכנס למעבדה ולהוכיח את זה אמפירית, אבל אין לי ספק שזרעי תסביכי הגוף וקידוש החיצוני והשטחי מטופחים - אם לא נזרעים - בימי הולדת כאלו. וזה עצוב בעיניי שפעם מפעילת יום הולדת הייתה צריכה להגיע עם סט קישורים שתמציתו 'לדעת לעשות שמח', והיום - היום היא פשוט צריכה לדעת למרוח לק.

נ.ב.

רגע לפני שאתם תולים אותי בכיכר העיר כי אני מתפרנסת מסטיילינג, אקדים ואומר שהרבה פעמים סטייליסטית מצליחה לעדן תהומות של סלידה עצמית שנוצריות בשל חוסר הלימה לסטנדרטים בלתי אפשריים שנקבעו כסוגה העילית של היופי הנשי. דווקא הסטיילינג האישי, שעשוי להיתפס כשטחי, עובד מבחוץ פנימה ונותן פייט לא רע לטיפול פסיכולוגי ארוך טווח.

כי סטייליסיטית טובה מלמדת נשים לאהוב את עצמן כאן ועכשיו: במידה 44 ולא כמו שהן יכלו להיראות במידה 36. ומניסיון, נשים שמתאהבות בעצמן, מרשות לעצמן לסמן תפקידים, גברים ומטרות אחרות מנשים שלא אוהבות את הדמות שנשקפת אליהן מהמראה. מ.ש.ל.
***
טל רוזנוביץ הלוי היא סטייליסטית אישית וכתבת - http://a-dressit.com/

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg