ראשי » סגנון » אוכל

אלה הסופגניות ששוות את הקלוריות שלהן

אם כבר אתם הולכים להרוס את הדיאטה ולהכניס לגוף 400 קלוריות (כפול שמונה ימים), לפחות עשו את זה בסטייל. אריאל פלקסין חירף את קיבתו וטעם עשרות סופגניות רק כדי לשרוד ולספר לכם מי מהן באמת שוות את המאמץ

לא יודע איך נראה רכב ספורט יוקרתי מבפנים. ואלו שיש להם רכב כזה? ובכן, אני יודע בדיוק איך נראים ומרגישים המבטים הללו מבחוץ כשאתם שם ליד ההגה, דעו לכם. חודרים, מקנאים, במידה מסוימת גם שונאים ושופטים, כי למה לפרגן. המשותף לכל המבטים האלו הוא ההצצה הישירה לחשבון הבנק שלכם, נכון?

זה קרה לי לפני כמה ימים, עת פסעתי ברחובות תל אביב עם שני מארזים שונים של סופגניות משתי קונדיטוריות רמות שם עם לוגו נוצץ שנישא למרחוק. נהג טוסטוס אחד שקל לרגע ברמזור אם לשלוח יד, נהג אוטובוס צפר, שרק וצעק "יש לו מיליונים, לבחור", זקנה עם כלב ביקשה בלי בושה ש"אתן לה להסתכל רגע", ורצה אחת עם כלב פשוט עצרה ונתנה מבט מאשים משל הייתי שר אוצר שנקלע למאהל מצוקת דיור.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
   
אם כן, סקירת הסופגניות השנתית ממשיכה לה כמדי שנה בשנה, כשההערכה הכללית היא שהשנה הורגשה דעיכה קלה בהתלהבות הגורפת. הרי אם עד לפני שנה עוד סיפרו בדיחות ברשת על יועצי המשכנתא שעוזרים לנו לקנות סופגניות בקונדיטוריות הנבחרות, השנה העסק עובר די בשקט, מה גם שקונדיטוריות חדשות נפתחות ומצטרפות לשוק, שזה לא רע. נרשמה גם מגמה קלה של ירידה במחירים, והתפריטים, המילויים והקישוטים מיישרים קו כמעט בכל מקום רציני כשהשנה מצטרפות גם רשתות בתי קפה ומאפיות גדולות ומפורסמות במחירים שאמורים להיות עממיים יותר. הפשטות עדיין קצת חסרה. אבקת סוכר, מישהו זוכר את הרעל המענג הזה? ברוב מוחלט של הסופגניות שבדקנו כמעט שלא מצאנו את אותו צבע מלחמה שהיה נשאר לנו על הפרצוף בחזרה מטקס הדלקת הנרות ביסודי.

בסופו של דבר, עקב תפריטים שהולכים ונעשים דומים, חולקה הרשימה השנה בצורה שונה, אבל הטעם נשאר לא רע בכלל.

הוא קוסם, הוא קוסם!
 

המראה החיצוני: מיקי שמו הוא סוג של צייר. אמן שמגיש פריט מוגמר שקשה להוריד ממנו את העיניים, שלא לדבר על לאכול.

הסופגניות של שמו הן ללא ספק היפות ביותר שבהן נתקלתי. גם המארז מושקע ומסובב מבטים, ולמעשה מדובר בחבילות שמנמנות ומעוצבות בצורות כה מקוריות שלרגע עולה הרהור אם בכלל לגעת בהן. אבל מתלבטים רק לרגע כי פה זה עיתונות חוקרת.

הטעמים: הטעמים המסורתיים טובים יותר מאלו שהתחדשו השנה. ריבת החלב משובחת. גם זו עם ריבת המשמש, ואם כבר הגענו עד הלום נציין גם את ציפוי הסוכריות שמדגים לנו איך צריך לייצר סופגנייה חיננית וטובה.

סופגניית הפררו רושה לעומת זאת, מעבר להיותה, כאמור, מהממת (עיטורים של פניני שוקולד? הו, שירה בתנועה) כללה גם, שימו לב, מילוי נוגט קראנצ'י. אם לתאר את הטעם של הנוגט — נסו לדמיין חטיף "טעמי" נוזלי. טעים, נכון? בטח שגם פררו רושה. העניין הוא שביחד נוצרה פצצת מתיקות מהסוג שעושה צמרמורת. כך גם סופגניית קיפוד השוקולד (שוב, לא פחות מדוגמנית) שהייתה מתוקה מדי.

בסופו של דבר סופגניית הפאי לימון הייתה זו שהזכירה לנו למה שמו הוא עדיין סוג של קוסם.
לא מפתיע, אבל פאי הלימון הייתה טעימה יותר. בגדול? עדיין מנצח. עדיין בליגה הגבוהה באמת. לכו דווקא על הריבות, תתענגו על הלימון. ועל המראה.

מילה טובה: גודל הסופגנייה. פינוק.
מחירים: 8-19 שקלים.
אם אתם צריכים לבחור רק אחת: פאי לימון.
מדד המבקר: 5 כוכבים

תביאו מזרק!
 

המראה החיצוני: הגזמה מושקעת, שלא לומר מגוחכת, ביצור השטני והבצקי הזה. למעשה, יש הטוענים בתוקף כי רולדין היא–היא הגורם הרשע והמרושע שהתחיל ושהתניע את כל העניין הזה שהופך סופגניות ממה שהן במקור — מאכל ביתי ספוג שמן, כיפי וציאנידי למדי — למה שקורה היום עם שלל השפים והקונדיטורים שמנסים לפצח את סוד הסופגנייה המקורית.

הטעמים: רוצים סופגנייה רגילה, פשוטה ועם ריבה? יש, אבל הגעתם למקום הלא נכון. בערך כמו להיכנס לאל גאוצ'ו כדי לקבל סלט. ברולדין מגוון הטעמים כמעט מופרך, אבל הביצוע פשוט מצוין.

מילה טובה: קפצה מעל כולם סופגניית הפיסטאש אמרנה, שכללה קרם פיסטוק ושוקולד לבן בציפוי אמרנה ודובדבן אמרנה. לצדה בלטה סופגניית האייריש קופי שהגיעה עם גנאש מקיאטו וויסקי, הרבה שוקולד בלגי, וציפוי "תחרת שוקולד" שזה — ובכן, פשוט תטעמו. זה יעלה לכם עשרה שקלים וערך קלורי של מעל 360, אבל מי סופר.

באופן אישי התענגתי על הטרופיקנה עם קרם המנגו ועל ה"מון שרי" הכוללת פניני שוקולד שנתנו לי הרגשה שאני אוכל בובת ברבי מסיבות. ברמה האינפנטילית שמרנו אמונים לסופגניות שהגיעו עם המזרק, הו, המזרק. גימיק ארור וממכר שכמותך.

המינוס: לא הכי גדולות, וגם, לצער העולם, לא שורדות טוב חימום במיקרוגל.
מחירים: 5-10 שקלים.
אם אתם צריכים לבחור רק אחת: לכו על הטרופיקנה מנגו.
מדד המבקר: 5 כוכבים

סופגנייה בשמונה ביסים
 

המראה החיצוני: הסופגניות קטנות מדי — נמכרות בקוטר של בין שמונה ביסים (אדם רגיל) לחמישה (נפרדת טרייה בדירת רווקות). מה שכן, למעט עניין הגודל מדובר ביופי של תוצרת. בצק לא כבד מדי, עיצובים נאים ולא מכאיבים לעיניים ומילוי בכמות נורמלית ולא כזו שתציף את המוח והנשמה בסוכרים.

הטעמים: הדוגמה המחמיאה ביותר נוגעת לריבת החלב שנחשבת למתוקה פלוס–פלוס. בלחמים מצאו דרך פלא לשמור את מפלס הסוכר כך שאפשר לחיות איתו. גם מילוי הקרמל הייתה טובה, ומי שבעניין — לא עלינו, יש המונים כאלו בישראל — ימצא מנוחה גם במילוי המרציפן שנראית נהדר.

מילה טובה: אם כבר הגעתם ללחמים, תכבדו את עצמכם ואת המקום היחיד שמתגאה בלביבות שלו. תענוג שלא מוערך מספיק וכזה שגם שומר על הפריכות.

מחירים: 7-8 שקלים.
אם אתם צריכים לבחור רק אחת: ריבת חלב.
מדד המבקר: 4 כוכבים

יש להם ליין!
 

המראה החיצוני: לביסקוטי יש ליין סופגניות (ליין. הבנתם? תצוגת אופנה סטייל).

הטעמים: פררו רושה ואוריאו כבר פגשנו, וגם בננה מצוינת כבר בלסנו, אבל לא בננה לוטי, שזו סופגנייה עם קרם בננה, ציפוי חלב מרוכז וקוקוס קלוי.

בתור חובב קטן מאוד של קוקוס, דאגתי להגיב למראה הסופגנייה בצורה המקובלת והבוגרת של עיווי הפרצוף. אבל מה נאמר ומה נגיד, הקוקוס הגיע עם ציפוי מתקתק שמאוד מזכיר את ה"בוסטון גלייז" שניתן היה למצוא ברשת דאנקן דונטס זצ"ל (בארץ) ושליט"א (בנכר). התוצאה היא שיפור של אותה סופגניית בננה של "נאמן" (ע"ע) רק עם פחות מילוי ובגודל קטן קצת יותר. אם כבר הגענו עד הלום ובענייני קינוחין עסקינן, נציין לטובה גם את הטירמיסו שהגיעה עם מילוי קרם מסקרפונה מבריק ואוורירי, שאפילו גנאש הקפה והקקאו התאימו לה בלי להפוך אותה לסניף בצקי של סטארבקס.

מילה טובה: הקונדיטורית רוסלה יונה המשיכה לרקוח בהצלחה את אותו בצק שטני, והרף שלה כבר הפך קבוע.
מחירים: 8 שקלים.
אם אתם צריכים לבחור רק אחת: אם אחרי הכול אתם לא בעניין של הבננה, לכו על הטירמיסו.
מדד המבקר: 4 כוכבים

פצצת שוקולד
 

המראה החיצוני: נו, מסתבר שיש עוד כמה דברים טובים שיצאו מפתח תקווה חוץ ממודעות מושקעות על דירות לזוגות צעירים במחירי יש–לריב–על–הירושה–של–הסבתא. טוצ'קה היא קונדיטוריית בוטיק ובית קפה שכבר צוברת קהל מאמינים ומתפשטת לכיוון ראשון ותל אביב. קודם כול הגודל סביר, שזה כבר נחמד, וגם העיצוב מלבב.

הטעמים: המרקם אוורירי וטוב, כמות המילויים מדויקת, וסוף–סוף לפנינו סופגנייה עם מילוי שוקולד שהוא באמת טוב ונעים, ולא מריר מדי או מתוק להחליא. פשוט קרם פטיסייר שוקולד, ומעל קרמבל עוגיות מעולה(!)

מילה טובה: המנצחת הייתה הפסיפלורה שהייתה שובבה ושונה עם מרנג ליים מעקצץ שכזה. חובבי הגבינה ימצאו גם כן את מבוקשם בתוספת שבבי חלות דבש (יופי!), וזו עם הריבה הייתה סבירה. 

מחירים: 5–10 שקלים. טוצ'קה לא הכי זולה, אבל אפשר לחיות עם זה כל עוד לא מגזימים עם הצרבת.
אם אתם צריכים לבחור רק אחת: פטיסייר וניל בציפוי פסיפלורה.
מדד המבקר:  4 כוכבים

הנוסטלגית הפשוטה
 

המראה החיצוני: ראו מספר מאפיות סופרמרקטים כי טוב עשתה רשת "ויקטורי" בכך שהודיעה בראש כל חוצות בשנה שעברה על מבצע ה"סופגנייה בשקל" שלה, ומיהרו ליצר גם הן סופגניות בתמחור דומה. בואו רק נציין שיש סיבה מספקת לעובדה שהן לא נכנסו לרשימה הנוכחית ואלו של ויקטורי כן.

ויקטורי מציגה סופגנייה פשוטה של פעם אבל מהסוג הנוסטלגי שבאמת מתגעגעים אליו, לא זה המדומיין שכולל מחית דובדבני אמרנו דה–שאסלה ודומדמניות שנקטפו לאחר חצות כמו אצל היוקרתיות, אלא סתם ריבה מתוקה וזרחנית שעושה טוב להרגשה ומוסיפה כמה אגורות לצרבת.
יש, ברוך השם, לא מעט סופגניות כאלו. ברשימת הקונדיטוריות הזולות, אבל ויקטורי נשארה בטופ כשהיא מאיימת על כלכלת חצי הכדור המערבי ודוחקת את הוול סטריט אל הצוק הפיסקאלי המאיים: שנה שעברה מכרו סופגנייה בשקל? השנה ירד המחיר לתשעים אגורות לסופגניית ריבה פשוטה (במארז של שישייה). טלטלת שוק. החביאו את המזומנים. אם תרצו להתפרע ולשבור קופות חיסכון, תוסיפו שלושה שקלים לאלו המתוחכמות יותר.

הטעמים: הזדמנתם לרשת עם כמה שקלים? לכו על מילוי הריבה, או ריבת החלב עם אבקת הסוכר הישנה והטובה מלמעלה. אפשר לוותר על השוקולד והווניל וגם על המצופות. בכל זאת, קצת אנינות.

מילה טובה: המחיר, נו.
מחירים: 90 אג'-3.90 שקלים.
אם אתם צריכים לבחור רק אחת: ריבה רגילה.
מדד המבקר:  3‪.‬5 כוכבים

גודל סביר, טעם עשיר
 

המראה החיצוני: ברמן תפסה מקום מכובד ברשימת המיד–לבל: ברמן, למי שלא הכיר, היא אותה מאפייה הירושלמית שהצליחה לאחר שנים לעקוף את מאפיית אנג'ל כאייקון ירושלמי שאפילו הצליח לצבור קבוצת עולים לרגל שלא מגיעים רק בימי שישי. הסופגניות של ברמן מיוצרות קודם כול בגודל נורמלי ושמנמן יחסית, שזה כבר יתרון. חייבים לציין לטובה שבאופן מפתיע גם אם העיצוב שלהן לא מרקיע שחקים, יש פה סופגניות עם טעם עשיר יחסית, ואין את אותה תחושה מוכרת לפיה הציפויים השונים הדביקו בעזרת דבק נגרים, או לחלופין — וזה לא פחות גרוע — שפכו חיקוי נוטלה מומס.

הטעמים: התפרעויות סטייל רולדין את שמו נחסכו כאן מהצרכנים, אבל נציין לטובה את הסופגנייה במילוי גבינה וקרם עוגיות אוריאו שבשקט היו מצליחות להשתחל לרשימת הפרימיום היקרות אם היו משילות קצת מההיקף. גם קרם הגבינה הרגיל היה טוב.

מילה טובה: הנה לכם קונספט שלא נראה בשאר הרשימה: כבוד לגבינה.
מחירים: 4.80-6.80 שקלים.
אם אתם צריכים לבחור רק אחת: אל תהססו, זוהי הקרם אוריאו.
מדד המבקר:  3‪.‬5 כוכבים

סופגנייה צפונית
 

המראה החיצוני: קונדיטוריית "ממבו", חלק ממסעדה בעלת אותו השם, נמצאת ביקנעם ומקצת מסופגניותיה שרדו את תלאות הדרך עד למרכז כדי להיטעם ולהיבדק.

הטעמים: המילים הטובות מגיעות קודם כול לסופגנייה הפשוטה עם הריבה שהייתה מדויקת ורכה (אם כי קטנה. וחבל) ואפילו שרדה חימום קצר במיקרו בלי להפוך לעיסת ספוג לניקוי כלים עם לבה רותחת על תקן ריבה.

הגימיק של ממבו עורר מחלוקת בקרב הטועמים: מדובר בהמבורגר סופגנייה. כן, שני חלקי סנדוויץ' עם מילוי קרם פטיסייר ופירות העונה באמצע. היתרון, מעבר למראה החדיש והמלבלב, הוא הפירות שהוסיפו המון. החיסרון הוא סוג של בלגן — אותו בלגן שנוצר כשאוכלים המבורגר אמיתי, מינוס החדווה שמגיעה כשהקטשופ ומיצי הבשר נוזלים יחד. מסיבה שעדיין נחקרת בידי טובי המדענים, ריבה ושבבי פירות שנוזלים על היד מעוררים אמפתיה פחותה הרבה יותר.

מילה טובה: לצערנו, הרעיון יפה אבל  הביצוע דורש טיפה שיפור, ואם אפשר גם קצת פחות שמן.
מחירים: 5-12 שקלים.
אם אתם צריכים לבחור רק אחת: הקלאסית מצוינת.
מדד המבקר:  3 כוכבים

כמו ביצת קינדר
 

המראה החיצוני: מבחינת מחירים ומיקום ברמת היוקרה, גם נאמן מאיישת את רשימת המיד–לבל ונכנסה לרשימה אחרי תחרות לא פשוטה. הסופגניות נראות טוב, והן שמנמנות יחסית.

הטעם: המלבי אקספרס מצוינת עם ציפוי הגלזורת פטל שלה. הבננה פשוט מצוינת עם טעם מורגש, קרם שמנת שמוסיף המון, ועם בננה אחת מיובשת מלמעלה בשביל האותנטיות, שזה מעולה.
הבעיה היחידה כמעט עם כל הסופגניות שנטעמו הייתה במילוי: זה לא שהוא לא היה טעים (הוא היה) או לא מתוק מדי (הוא לא היה), אלא שהוא הגיע בכמויות עצומות כך שלרגעים נראה היה שהסופגנייה משמשת סוג של ביצת קינדר למילוי.

מילה טובה: הבצק מצוין, המילויים כאמור גם יופי, רק שהמטרה היא להתפנק איתם, לא לשחות בהם. מה שלא יהיה, אם כבר המון מילוי, לכו על הבננה ועל המלבי. מעולה.
מחירים: 4-7.5 שקלים.
אם אתם צריכים לבחור רק אחת: שוקו בננה.
מדד המבקר:  3 כוכבים

***
הכתבה התפרסמה במגזין מוצש

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...