ראשי » סגנון » מגזין

'גאה להיות שונה': הנערה הדלמטית לא מתביישת

צעירה אמריקאית סובלת מתסמונת נדירה המכסה שני שליש מגופה בשומות וכתמים. עכשיו היא מספרת על התהליך בו למדה לקבל את עצמה: "כל אחד נראה שונה וכולנו צריכים להרגיש יפים"

סיארה סווארינגן בת ה-19 עושה כל שביכולתה כדי לנהל חיים רגילים: היא יוצאת לשופינג עם חברות, מבלה עם החבר ורואה סרטים עם בני משפחתה. אלא שסיארה היא לא צעירה רגילה: את גופה מכסים מאות שומות וכתמים, שמזכים אותה כבר שנים ארוכות במבטים, התלחששויות, ולעיתים אף קריאות גנאי.

עוד כותרות ב-nrg:
- הימין הקיצוני נגד בנט: "עוזר לפתות יהודיות"
- הניסוי: גברים מעדיפים עם איפור או בלי?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

המצב הרפואי בו אובחנה סיארה בלידתה, נבוס מלנוציטרי מולד ענק, מתרחש רק אחת לחצי מיליון לידות וגורם לשומות ענק וסימני לידה לכסות אזורים בגוף. במקרה של סיארה, השומות מכסות למעלה משני שליש מגופה, כשהכתם הגדול ביותר מכסה את כל אזור העכוז.
 
"בנים בגיל ההתבגרות הם בדרך כלל הראשונים שמגיבים כשהם רואים אותי", אומרת סיארה. "הם יאמרו דברים כמו: 'את נראית מלוכלכת, תעשי מקלחת'. אבל אני כל כך גאה להיות שונה, ובסופו של דבר בכולנו יש משהו חריג, בין אם זה חיצוני או פנימי. כל אחד נראה שונה וכולנו צריכים להרגיש יפים בתוך העור שלנו".

סיארה, העובדת כיום בחנות נעליים, סיימה לאחרונה את לימודיה בתיכון וסיפרה השבוע על חוויותיה כנערה בעלת מראה יוצאת דופן. "יום אחד אני זוכרת שהייתי בהסעה של בית הספר ושמעתי נער אחד צוחק עלי וקורא לי כלב דלמטי. זה ממש דפק לי את הביטחון העצמי. הייתי צעירה וזה גרם לי להרגיש שונה משאר הילדים. כאילו משהו לא בסדר איתי".
 

יחד עם זאת, מספרת סיארה, במהלך השנים היא למדה לקבל את עצמה - ואפילו לאהוב את השונות. "במהלך הזמן להתעלם מההערות השליליות ולזכור שרוב האנשים בוהים ומעירים הערות מרושעות רק כי הם לא רגילים לראות מישהו במצבי".

את הקרדיט לתהליך שעברה, היא זוקפת לזכות משפחתה התומכת - וגם לעובדה שגדלה בעיירה קטנה בת 600 תושבים בלבד. "אני מרגישה ברת מזל שגדלתי בעיירה קטנה. בגלל שרוב האנשים סביבי ידעו על סימני הלידה שלי, הרגשתי די נורמלית. אני זוכרת כשהתחלתי את בית הספר, אמרתי לאמי שסימני הלידה שלי הם נשיקות של מלאכים. זה נשאר איתי. ואבא שלי הוא הראשון להגן עלי אם מישהו אומר משהו נורא".

במסגרת השינוי בגישה, בחרה סיארה להגיש השנה עבודה לבית הספר בנושא מצבה הרפואי, מה שחשף אותה לקבוצות פייסבוק המוקדשות לאנשים שסובלים מאותו מצב. "לגלות קבוצות בפייסבוק עזר לי להבין שאני לא לבד", היא אומרת. "אני מקווה שאוכל להגיע לכנסים של הקבוצות, כדי שאוכל להכיר אנשים נוספים במצבי".

באשר לאפשרות של הסרת הנגעים, אומרת סיארה כי אין לה כל כוונה לעשות זאת. רופאים שבדקו אותה אמרו כי אין אפשרות לבצע הליך של הסרת השומות מאחר והן רבות מדי וצפויות להתרבות במהלך חייה. "סימני הלידה שלי מתרבים כל הזמן והרבה פעמים צומחים חדשים, אבל אני מקווה שהקצב יואט כשאסיים את גיל ההתבגרות". וממילא, סיארה מקבלת את מצבה ואין לה כל כוונה לערוך שינויים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...