ראשי » סגנון » מגזין

עובדת עצות: איך להחליט מה העבודה המתאימה לי?

עיתונאית באמצע שנות השלושים לחייה בודקת האם בחרה במקצוע הנכון. זה נשמע כמו התחלה של מסכת חיפושים ארוכה אך מסתיים בארבעה אבחונים, מסקנות סותרות ואישה מבולבלת אחת

הייתי אמורה להיות רואת חשבון. זה מה שהיה מצופה ממני. עם בגרות ריאלית, מוקפת באבא רואה חשבון ובמשפחה שבה כל אחד מהדודנים מחזיק במינימום תואר ראשון בכלכלה, לא היו לי ממש אפשרויות אחרות. אבל ניצני המרד החלו כבר בסמסטר א'. שיחה אקראית עם תלמיד שנה ד' הבהירה שאם אני כל כך סובלת ממאזני בוחן כבר עכשיו, כדאי שאפרוש. אז סיימתי תואר במחשבים וכלכלה (גם כן מרד), ולאחר מכן השלמתי את הסיבוב על המשפחה עם תואר שני במשפטים לכלכלנים ועבודה בהיי–טק. ואז הפכתי לעיתונאית.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
   
ואולי זו לא התחנה הסופית שלי? האם אפשר בכלל לדעת מה העבודה הנכונה עבורנו — כזו שתשלב עניין, מקסום היכולות, משכורת טובה ומימוש מקצועי? יש כאלו שבוחרים כבר בגיל צעיר להיות רופאים או קונדיטורים (אז עוד קוראים לזה אופה), אחרים רוצים להיות כדורגלן או זמרת, אבל מעטים זוכים להגשים את חלום ילדותם. לכבוד חג החירות יצאתי למסע שיעזור לי למצוא את התשובה לאחת מהבחירות הקשות והמשמעותיות בחיי כולנו: מה תהיה הקריירה הבאה שלי, אם בכלל.

מכון הדס
מכון להכוון תעסוקתי–לימודי,
1,190 ש"ח

***

האם גורם חיצוני יכול לסייע לנו לפענח מהו המקצוע האופטימלי עבורנו? בעולם של קואצ'רים, מדריכים ומלווים, התפתחה תעשייה שלמה שאמורה לעזור לנו לבחור. אחד הנציגים הוותיקים והמוערכים שלה הוא מכון הדס, שפועל כבר 25 שנה.
 

 
אני מגיעה למכון אחרי לילה של שינה טובה, רעננה ומוכנה לאתגר: שמונה שעות של מבחנים מתישים. בחדר הבחינות יש עשרות עמדות, ולא מעט מאחיי לצרה יושבים כבר במקומותיהם, בשלבים שונים של האבחון. שלוש בוחנות עוברות בין כולם, מחליפות שאלונים ומדי כמה רגעים קוראות בטון מלחיץ משפטים כמו "אבי וחגית, יש לכם שלוש דקות למילוי השאלון הבא, לא להפוך את הדפים לפני האות שלי!". כשבקבוק מים מצד אחד של השולחן וחטיף אנרגיה מצדו האחר, אני מסמנת לבוחנת שאני מוכנה לצאת לדרך ומתחילה למלא שאלות על גבי שאלות: אלו קורסים מעניינים אותי (תורת המשחקים, כתיבה תסריטאית) ואלו לא (מבוא לבקטריולוגיה, קידוחי נפט), כיצד אפעל בשלל סיטואציות חברתיות ואלו פחדים מניעים אותי. וזה עוד היה החלק הקל.

אחרי שניסיתי במשך שלוש שעות לזכור צורות ומספרים, להשלים חלקים חסרים, לצייר עצים ולהעתיק משולשים, הבנתי איך מרגיש שפן ניסיונות במעבדה. בעיקר לא יכולתי שלא לתהות איך בדיוק כל הדברים הללו מעידים על מה שעליי לעשות בחיים.

"ישנם שלושה אלמנטים שאנחנו בודקים דרך המבחנים הללו", מסבירה לאחר מכן חנה סלע, המנהלת המקצועית של המכון. "יכולות קוגניטיביות, המרכיב האישיותי ונטיית הלב. אליהם מתלווה שיחת עומק עם פסיכולוג תעסוקתי שלומד את הרקע ההיסטורי של המועמד ומנתח איתו רצונות ופחדים, חלומות ותקוות. את כל המידע הזה אנחנו מעבדים ובסופו מגיעים למסקנות מאוד ברורות וקונקרטיות של אלו כיוונים תעסוקתיים מתאימים לו".
 

אוקיי, ומה מתאים לי?
"את טיפוס פרקטי מאוד, תכליתי, עם רגליים על הקרקע. את אוהבת עבודה קבוצתית, אבל לוקח לך זמן לתת אמון באנשים. יש בך גם שיפוטיות חזקה פנימה והחוצה, ואת צריכה סביבה מעריכה בשביל לפרוח. תחום המשפטים יכול להתאים לך, אבל גם היום, בכתיבה, את נמצאת במקום טוב. בעתיד אני ממליצה לך להתפתח לכיוונים כמו דוברות או ייעוץ ארגוני".

באיזה שלב בחיים כדאי להגיע אליכם להכוון?
"הכי טוב להגיע אלינו לפני הלימודים, אבל אף פעם לא מאוחר מדי לעצור הכול ולעשות הסבה מקצועית".

צריך להתכונן לקראת המבדקים?
"חלילה. הכי חשוב זה להיות נאמן וקשוב לעצמך. זאת בניגוד למבדקים שמפנים אליהם ממקום עבודה שאליו אתה רוצה להתקבל, שם כן מומלץ להתכונן מראש".

יצאתי מהמכון בתחושה שהרבה מהמסקנות התבססו על תובנות סובייקטיביות שלי, בין אם אלו היו התשובות שמילאתי בשאלונים או מחשבות שעלו בשיחה עם הפסיכולוגית. ומה אם האדם לא כן עם

עצמו? ומה אם הוא תקוע מחשבתית בדרך שבה הוא כבר צועד?
החלטתי לפנות אל הגרפולוגיה, תורה סמי–מדעית ששואבת את המידע שלה מהתת–מודע, וזוכה לפופולריות גבוהה בתחום האבחון התעסוקתי.

דורית וואלך
מוסמכת האגודה לגרפולוגיה מדעית בישראל,
780 ש"ח

***

כבר בשיחת הטלפון הראשונה שלי עם דורית הגרפולוגית, היא מספרת לי בפירוט ובסבלנות מה עומד מאחורי הגרפולוגיה ומבהירה עד כמה חשוב שאציית לכללים בעת הכתיבה. ההוראות המדויקות מכתיבות חדר שקט, ישיבה על כיסא, וכתיבה על שולחן עם עט כדורי על גבי מצע של שלושה דפים לבנים.
 

"אנחנו נותנים לנבדקים שלנו לכתוב על דף חלק", פותחת דורית. "עוד לפני שאנחנו צוללים אל הכתב עצמו, האופן שבו הם נערכים על הדף מלמד עליהם המון. אצלך למשל יש המון אוויר, המון חלקים ריקים שבהם את לא כותבת. הקו שמייצר את האותיות הוא מאוד מהיר, אבל הכתיבה עצמה מאופקת. כלומר, מצד אחד יש בך מהירות מחשבה ויכולת להוציא דברים לפועל, ומצד שני המון ביקורת עצמית. הביקורת לא חוסמת או בולמת אותך, אלא מאפשרת לך להתנהל תוך כדי שליטה. הרווחים הגדולים בין המילים מעידים שכשאת יוצאת מהמקום הבטוח, את מפעילה עוד יותר מעצורים".

את מתייחסת גם לתוכן עצמו?
"בכלל לא. רק במקרים קיצוניים שבהם צצה מילה שרואים בבירור שיש קושי לכתוב אותה אני מנסה לברר למה, אבל בגדול לתוכן אין שום משמעות".

מה כל זה אומר עליי מבחינה תעסוקתית?
"המגע שלך הוא מאוד קליל. את לא לוחצת את העט על הדף. המשמעות היא שכל העבודה שלך צריכה להיות סביב חשיבה, לא מקצועות פיזיים".

דורית מספרת כי על כתב היד שלי עברה עמיתתה רויטל קינן, ולאחר שכל אחת מהן ניתחה והגיעה למסקנות, הן התכנסו לסיעור מוחות משותף. "ייעוץ גרפולוגי טוב ומקיף חייב לעבור שני גרפולוגים לפחות, ובמקרים מסוימים אפילו שלושה", היא מסבירה. "בסופו של דבר כולנו בני אדם, וחייבים לנטרל את ההשפעות האישיות והפרשנות הסובייקטיבית של הגרפולוג. רויטל היא טיפוס יותר אינטואיטיבי ואני נותנת את הפן הרציונלי". היא ממשיכה ומפרטת תכונות אופי ודרכי התנהלות שמאפיינות אותי, ויש לציין שהיא די קולעת. "את טיפוס הרמוני שנמנע מעימותים ולכן לא הייתי ממליצה לך להיות עורכת דין", היא אומרת, וסותרת את מה שנאמר לי במכון הדס. "אני לא רואה אותך מתעסקת בלכלוך ואינטריגות. גם לא בכלכלה, זה יבש מדי עבורך".

אפרופו אינטריגות, תמיד עניין אותי לעסוק באחורי הקלעים של העולם הפוליטי.
"מצחיק שאת אומרת, כי רויטל כן חשבה על זה ואני פסלתי את הרעיון בגלל העניין של התחככות עם הלכלוך. למרות שאת לא נאיבית, אבל לא נעים לך להיות שם. יש בך משהו שמבקש לשמור על הניקיון".

גם דורית סבורה שייעוץ ארגוני הוא צעד נכון עבורי. "היכולת שלך לתקשר עם אנשים בצורה לא מבקרת ולא מטיפה מאוד עוזרת לאנשים להיפתח בפנייך ולבטוח בך, שזה מאוד חשוב בתחום הייעוץ".

אז הייתי יכולה להיות פסיכולוגית טובה?
"לא. אני לא מדברת על טיפול פסיכולוגי או אימון חווייתי. לא דברים שמצריכים קרבה, פתיחות והתבכיינות. כשלא מדובר באנשים שקרובים אלייך, אין לך סבלנות לזה. לכן מתאים לך לעסוק בייעוץ כלכלי או ארגוני".

אגב, מה לגבי עקרת בית? יש לי מין חלום מודחק שכזה.
"בשום פנים ואופן לא. את חייבת לאתגר את השכל שלך, אחרת את קמלה. לא תשרדי בבית".

בימינו אנשים כבר כמעט לא כותבים על נייר. יש לזה השלכות על יכולת הניתוח?
"כן. לצערי השימוש בגרפולוגיה ילך וייעלם עם הזמן. לרוב האנשים עדיין יש קשר עם הנייר והם אוחזים עט מדי פעם, אבל יש כאלו שבאים אליי ואני רואה שהם כבר כל כך התרחקו שאין לי אפשרות לאבחן אותם, ואני מפנה אותם לשיטות אחרות".

יש עוד מקרים שלא ניתנים לאבחון?
"אנשים עם הפרעות קשב וריכוז מאוד חריפות, או אנשים שעלו לארץ בגיל שבו עדיין לא רכשו את הבגרות הגרפית בשפת האם, ואילו בשפה החדשה הכתיבה היא מאבק עבורם".

קורה שבנית פרופיל פסיכולוגי שלם על בן אדם ואז פגשת מישהו שונה בתכלית?
"לא, אין הפתעות. אולי לגרפולוג מתחיל, אבל מישהו מנוסה לרוב קולע בצורה מאוד מדויקת".
מצוידת בתובנות החדשות ואחרי שכיסיתי את תחום האבחונים הרציונליים, העורכת מציעה שאלך
לנומרולוג. אני מהססת, אבל בסוף מחליטה לזרום.

ניר גוטליב
מומחה בנומרולוגיה קבלית,
350 ₪

***

אני טיפוס רציונלי, באמת. תשאלו אפילו את חנה סלע ממכון הדס. אבל הדברים שאמר לי ניר הנומרולוג השאירו אותי עם פה פעור. אחרי שרשם את שמי ואת תאריך הלידה העברי והלועזי, הוא הצליח לזהות את כל התחנות המשמעותיות בחיי האישיים והמקצועיים ולנתח את חיי ואת חיי הסובבים אותי בדיוק כה רב, עד שלא נותר לי אלא לחשוד בו  שהציץ בחשבון הפייסבוק שלי לפני הפגישה.
 

"אפילו לא ידעתי מה שם המשפחה שלך עד שנכנסת", הוא משיב וצוחק. "הכול נמצא במספרים". גוטליב פועל על פי שיטת "הנומרולוגיה הרבנית הפרקטית", כפי שהוא מכנה אותה. "אני מזהה את הדפוס בהווה, מבין מה נכון או לא נכון בו, ומייעץ כיצד לתקן על פי הצורך כדי לבנות את העתיד שלך", הוא מסביר, ומיד מאבחן. "למשל אצלך, רואים שאת אדם עם רגישות יתר. כלומר, לפני שבכלל נחשוב מה מתאים לך או לא, את חייבת לטפל ברגישות הזו כדי שלא תפריע לך בכל עבודה שלא תעסקי בה, כי היא מעכבת אותך". גוטליב לא רק מאבחן, אלא גם מנסה לתת לי כלים להתמודד עם הבעיה. "כשמישהו פוגע בך או מסיח את דעתך, את צריכה לקחת דף ולכתוב למשל: 'ניר אמר שאני טיפשה, זכותו לחשוב כך'. כך לא תסחבי את זה".

גוטליב ממשיך לירות מתובנותיו: "את יודעת לתת עצות לסובבים אותך. יש לך אינטואיציה חזקה מאוד ואינטראקציה מעולה עם אנשים. את משדרת אמינות, והם מתחברים אלייך ונפתחים בפנייך מהר. אני בטוח שהרבה חברות שלך באות להתייעץ איתך".

נו אז?
"הגיע הזמן לעשות מזה כסף".

כן, גם גוטליב מסכים עם קודמותיו. "לא הייתי הולך על ייעוץ אישי, זה פחות מתאים לך מול אנשים זרים, אלא יותר ברמה העסקית. לעמוד מול קהל, להנחות קבוצות אבל קטנות. בפורמט אינטימי, משפחתי. את חייבת את החיבוק. לא הפיזי, האנרגטי".

מה לגבי המקום שבו אני נמצאת כיום, עיתונות?
"עיתונות זה תחום סביר בשבילך, אבל כמו שאמרתי, את חייבת פידבק. הרבה יותר טוב יהיה לך לעמוד מול קהל. אגב, את מצחיקה מאוד, ברמת הסטנדאפ, אבל את מדי בשליטה בשביל לעשות עם זה משהו. גם דוברות או יחצ"נות הם תחומים שיכולים להתאים לך בשלב יותר מתקדם בחיים, אבל את תצטרכי ללמוד להיות מרפקנית בשביל זה".

ואת כל זה אתה יודע רק מהמספרים?
"לכל מספר יש משמעות ואנרגיה. זה כמו תבלינים, ברגע שמתחילים לערבב אותם יוצא טעם מסוים ואני יכול להבין איך האדם שמולי עובד".
 

אתה מבין שזה נשמע הזוי.
"נכון, אבל על כל דבר אפשר להגיד שהוא הזוי, גם על הדת, ועובדה שרבים מאמינים בה. קל להגיד 'אני לא מאמין בנומרולוגיה' אבל את יכולה להסביר לי למה, מעבר ל'אוי, זה שטויות'?"

למה שיהיה קשר בין התאריך שבו נולדתי להתנהלות שלי?
"אבל כבר הוכחתי לך בתחילת המפגש על עצמך. ידעתי מתי אירעו משברים בחייך, מתי קרו שינויים דרמטיים. ראית שזה עובד".

כדי להוסיף ולשכנע הוא מספר לי על עצמו ועל הרקע שקדם למקצוע הנוכחי שלו. "בהכשרתי אני בכלל מהנדס אלקטרוניקה. במשך שנים עבדתי בהיי–טק ולא היה חסר לי כלום חוץ מאושר. למדתי הוראה, נחשפתי לעולם של הנומרולוגיה ונשביתי".

כמה מהלקוחות פונים אליך לייעוץ תעסוקתי?
"בערך שלושים אחוז. הרוב מגיעים לייעוץ אישי או זוגי. אבל אני עושה הרבה אבחונים עבור חברות שונות שמתייעצות לגבי מועמדים בעת קבלה לעבודה. בניגוד לגרפולוגיה, הם יכולים לאבחן אותם בלי שידעו זאת בכלל".

אנשים עשו שינוי בעקבות דברים שאמרת להם?
"בהחלט. יש אנשים שאומרים לי שזה מה שהם רצו לעבוד בו לפני הרבה שנים וחבל שוויתרו. אחרים מסרבים לקבל את דבריי, ורק בדיעבד הם מבינים שצדקתי. גם אם היו אומרים לי לפני עשר שנים שאהיה נומרולוג, הייתי צוחק.

"בעידן המודרני אנשים עובדים כמו עדר. עושים תואר ראשון, תואר שני ואז נתקעים בעבודה לא מתגמלת שמתסכלת אותם. באה אליי מישהי שהלכה להיות רואת חשבון כי יש בזה המון כסף אבל זה לא התאים לה. בפועל היא סבלה, וכדי לפצות את עצמה היא הוציאה עוד ועוד כספים על שופינג וחו"ל, והגיעה לאותו מצב כלכלי שבו הייתה נמצאת אם מלכתחילה הייתה בוחרת במקצוע הפחות מכניס שבאמת התאים לה".

יכולותיו המרשימות של הנומרולוג גרמו לי לרצות ללכת רחוק יותר ולבחון מה יש לכוחותיו המיסטיים של היקום לומר על המקצוע שלי. החלטתי לבקר את סנא, מגדת העתידות המפורסמת מיפו.

סנא קומא
פותחת בקלפים וקוראת בקפה,
200 ש"ח

***

מצלמות האבטחה הרבות שמרשתות את הכניסה לביתה של סנא גרמו לי לתהות בנוגע ליכולות הניבוי שלה, אבל גמרתי אומר להשאיר את הציניות בבית ולהגיע לפגישה בראש פתוח. הדבר הראשון שרואים כשנכנסים לחדר הוא את קירותיו העמוסים בתמונותיה עם שלל ידועני ארצנו, משל היתה שווארמיה בשכונת התקווה. אין ספק, סנא היא ידוענית הידוענים. היא עצמה מופת של כל הקלישאות שאתם יכולים לחשוב עליהן בהקשר של מגדת עתידות. ציפורניים ארוכות משוחות בלק צבעוני, איפור דרמטי ומוגזם למרות שהשעה היא עשר בבוקר, תווי פנים חזקים וחזות יודעת כול, שלא מתרגשת מהמבט הסקפטי שלי.
 

כבר במשפט הראשון היא מנסה לחזות את פני העתיד ואומרת "עוד מעט ייוולד לך ילד" (דה, אני מסתובבת עם בטן של חודש שביעי), "וזו תהיה בת!" היא קובעת בנחרצות. "האמת שדווקא מדובר בבן", אני נאלצת לאכזב אותה. "אז יש לך כבר בנות בבית", היא מנסה בשנית. "שלושה בנים", אני משיבה. "אז הבאה בתור אחרי זה כבר תהיה בת", היא פוסקת ומנסה להציל את כבודה האבוד.

היא מספרת על אמה היהודייה ואביה הבדואי שהיו מיועדים להינשא לאחרים, וברחו יחדיו כדי להתחתן בדרמה קורעת לב שלא הייתה מביישת אף סרט ערבי ("אמא היתה בת למשפחת כוהנים, סבא עשה עליה קריעה"). סנא גדלה בשכונת עג'מי ביפו, וכבר כשהייתה בת 14 אנשים שמעו על כוחותיה המיסטיים ונהרו אליה כדי שתפתח להם בקלפים. סיפורי האלף לילה ולילה לא פסחו גם על השידוך שלה עצמה, כאשר מי שלימים יהפוך לבעלה הגיע אליה לפתיחה יחד עם ארוסתו וחברו הטוב. "ארוסתך בוגדת בך עם החבר, ואתה תהיה בעלי", היא קבעה מול פניהם ההמומות, והשאר היסטוריה.
 

אבל אנחנו בכלל התכנסנו בענייני עבודה. דודתה של סנא מגישה לי כוס קפה שחור חמוץ–מתוק, אני גומעת אותו בלגימה אחת ומושיטה לה לאבחון. במקביל, היא פורשת את קלפי הטארוט. "את בן אדם אמן", היא אומרת. "עבדת בחייך הרבה באמנות, יותר מדי".

אממ, במשך רוב חיי המקצועיים עסקתי בחישובים.
"את צריכה לדעת מה את רוצה חוץ מהאמנות", היא מתעלמת מדבריי. "מה את רוצה לעשות?"

לא יודעת, בשביל זה באתי לפה.
"ומה אם אני אגיד לך שאת מוכרחה לעבוד בנדל"ן. עזבי את העיתונים, זה התחביב שלך. בנדל"ן תעשי מיליונים".

מה זאת אומרת נדל"ן? תיווך, יזמות?
"לייבא דברים מחו"ל או לעסוק בהפקות, להביא אנשים מחו"ל".

אבל זה לא נדל"ן.
"את כמו ניקול ראידמן. ככה אמרתי לה, ותראי איך היא נהייתה מפורסמת. אבל למה את כל כך רוצה לעבור דירה?"

אני לא, דווקא סוף סוף הגעתי לבית שהוא שלי, אחרי שנים של דירות שכורות.
"כן, לזה התכוונתי. אל תעזי לעבור ממנו, הבית הזה הוא המזל שלך. אבל יהיו אחריו עוד. את תמכרי ותקני הרבה. אמרתי לך כבר, נדל"ן. בארצות ערב, מרוקו, תוניס, מצרים, וגם לונדון ופריז. את תגיעי לדברים מאוד יפים. את אישה טובה".

תגידי סנא, איך זה בכלל עובד כל הקלפים האלו?
"אני נולדתי עם זה. אי אפשר ללמוד. כל הבתי ספר לטארוט זה חרטה ברטה. כשאני פותחת קלפים, הכול זה אני. למשל, ידעתי שביבי נתניהו יהיה ראש ממשלה. רק אני ידעתי. את יכולה לראות אפילו בטלוויזיה בערוץ 10 שאמרתי לפני הבחירות".

אני נפרדת ממנה לשלום, ומבטיחה לשקול להוציא ויזה לתוניס.
בדרך הביתה אני מהרהרת בשבוע המפרך שעברתי. יועצת ארגונית ומשפטנית, דוברת ונדל"ניסטית — כל כך הרבה אפשרויות העלו בפניי אנשי המקצוע השונים, ואני מתחילה להבין שכנראה אין עבודה שהיא "האחת" בשבילנו. היא משתנה עם הגיל, הניסיון והתקופה שאנו נמצאים בה בחיים. אבל בדבר אחד אני בטוחה: אני לא מסוגלת יותר לשמוע על עצמי עוד מילה אחת נוספת.

***
הכתבה התפרסמה במגזין מוצש

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...