ראשי » סגנון » יחסים

אשתי בגדה בי: "מה שיש בחוץ לא יותר טוב"

אל תגידו "לי זה לא יקרה". אל תחפשו דרמה. אל תתקרבו אפילו אל הגבול הדק המפריד בין התרגשות לרגע לבין בית מפורק. תשמרו על עצמכם ועל הזוגיות שלכם

בשבוע שעבר קיבלתי את המכתב הבא: "היי רויטל, אנחנו אמנם לא מכירים אישית, אבל את הראשונה שעפה לי לראש. אתמול נשברתי סופית מנושא שאני מסתובב איתו כבר מספר חודשים. רגע לפני, גילוי נאות. גם אני 'ניצול' הנושא וזה נוגע לי ללב ויותר מזה. מרסק אותו.

"אתמול ספרתי את מספר החברים הקרובים שהחליטו לשתף אותי לאורך השנה האחרונה ב'מה שקורה להם בחיים'. הגעתי לחמישה ופתאום נעמדה לי מול הפרצוף מעין 'חמסה', תמרור עצור ענקי שהרגשתי חובה לעשות איתו משהו. החלטתי לשתף אותך ואני מקווה שזה בסדר כי בא לי לצרוח ושכולם ישמעו: 'אנשים!! תפסיקו לפרק משפחות ותפסיקו לחשוב שמה שיש בחוץ יותר טוב!!!'.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
   
"חברים שלי, אנשים עם משפחות וילדים, פוזלים החוצה. זה כבר מעבר לפלירטוט, להודעות סמס אישיות ותמונות. זה קורה גם בין חברים, חברים טובים. לפעמים זה נשאר בגדר הודעות ודמיון, לפעמים הופך למציאות. בעיני אגב, לפלרטט, לשתף ולשלוח תמונות — זו בגידה לכל דבר ועניין.

"זה מחריד כי אנשים חושבים על פרידה וכבר לא נלחמים על הבית שלהם, מפרקים ככה בהינף יד משפחות שלמות. ואני לא יכול להבין. מה אתם בדיוק בונים אחרי מה שהרסתם? הרי מערכת יחסים שבנויה על שקר תמשיך להיות כזו. אדם בוגד מסתבר, תמיד נשאר בוגד. אני בגיל 25 תפסתי את אשתי עם קרוב משפחה, וככה, בהיותי 'ינוקא' עם פעוטה מתוקה, 'זכיתי' שעולמי יקרוס ואמצא עצמי עומד בין הריסות ביתי. חינכו אותי שנלחמים על הבית, וניסיתי. טיפולים, שיחות, רציתי לשקם, אבל לא הייתה לי פרטנרית אמיתית לתיקון, ואת הבור שנפער באמון לא ניתן היה למלא. אז התגרשנו.

מה קורה לחברה שלנו?! למה סתם ככה מפרקים והורסים, ויותר מהכול לא נלחמים ושמים סייג??? מישהו צריך לצלצל בפעמון חזק ולהעיר פה את האנשים כי הם לא מושפעים מכלום חוץ מהיצרים שלהם. הם לא מסתכלים על היום שאחרי, על הילדים המהממים שלהם, על עצמם. לא מסתכלים לעצמם בעיניים".

סיימתי לקרוא את המכתב, והמחשבה הראשונה שעלתה לי לראש הייתה: "לא יכול להיות". אצל אף אחד מהחברים שלנו, אצל אף אחד מהמכרים שלנו. פשוט לא יכול להיות, סתם סיפורים. מוגזמים. אבל אז נזכרתי בהודעה שקיבלתי בפייסבוק מהיוזר "פרפר נשוי". ואחר כך חשבתי על הבחור שלמרות שידעתי בוודאות שהוא מחזיק דמות פייסבוק בדויה, הרשיתי לעצמי להתחבר איתו, לצחוק ולנהל שיחות ארוכות.
 

 
נזכרתי במקרה שקרה לבחורה מתוקה שאני אוהבת. מישהו ביקש ממנה פגישה מחוץ למשרד, ושבוע לאחר מכן בעלה קיבל שיחה ממישהי שחייבת לעדכן אותו שאשתו בוגדת בו עם בעלה. היא שלחה אליו תמונות שלהם יושבים יחד, צוחקים בבית קפה, במשקפי שמש, באמצע יום עבודה. בעלה טרק את הטלפון ולא היה יכול להאמין, אבל משהו התחיל לנקר. הוא לא ידע את נפשו והחליט להתעמת איתה, והיא מצאה את עצמה פתאום מבוהלת, המומה, מתגוננת ולא מאמינה שבעלה בכלל מסוגל לחשוב שהיא מסוגלת לדבר כזה.

תוך שניות, שניות! החיים הרגילים והטובים שלהם נכנסו למערבולת משוגעת. היא לא הבינה מאיפה זה הגיע אליה, הוא לא ידע למה להאמין. לקח להם חודשיים להבין שעשו להם תרגיל למטרות סחיטה, אבל עוד למעלה משנה לשקם את הזוגיות שעברה תאונת דרכים של ממש.

איך עלה בדעתי שזה רחוק ממני, אם הפיתויים הם בכל מקום. בעבודה, בנסיעות לחו"ל (כל כך קל), בצבא, בפייסבוק, במיילים, בגן שעשועים, ביציאות בנות, בערבי פוקר. ויש רק מה להפסיד. רק להפסיד. אל תחיו בסרט.

אל תספרו לעצמכם שהכול בשליטה ושזה סתם וואטסאפים והתכתבויות לא מזיקות. שזה לא יגיע יותר רחוק מזה. מה אתם חושבים, שכדי להרוס את הכול צריך תמונה שלכם יוצאים מחדר בית מלון? ממש לא. היום כל מה שצריך זה צילום מסך. זה הכול. אימוג'י מפריח נשיקה, ומולו אימוג'י מסמיק.

תגידי יא סתומה, יושבת לך עם הנייד, מתכתבת ומצחקקת לתוכו, תרימי רגע את העיניים ותעיפי מבט על הבעל הזה שלך, שרק חושב על המשפחה הזאת והעתיד שלה כל היום. קורע את עצמו ומוטרד כל כך, אין לך מושג אפילו כמה.

תגיד יא דפוק, תוריד רגע את האצבעות מהמקלדת שאתה מנסה להסתיר שם. אתה רואה את הבחורה הזאת, שכרגע מפרפרת עם הילדים שלך? הכלה המתוקה שלך? זו שמתחת לחופה הבטחת לה את הכי טוב בעולם, שכל היום מתרוצצת, עובדת, דואגת ועושה רק בשביל הבית הזה שלכם. תגידו, אתם מוכנים לאהוב אותם? לכבד אותם? מה יש לכם?
 

 
בראש שלכם יש מערכת יחסים חדשה ושמחה שבה תרגישו יותר חיים. ומה בדיוק יהיה שונה בה? השגרה מגיעה הרבה יותר מהר ממה שאתם יכולים להעלות על דעתכם. אז תעזבו את הפלירטוטים. הדמעות שקרובות להגיע לא שוות כמה רגעים של לחיים סמוקות. אין! אפוטרופוס! לעריות! בסמיילי עם עיני לבבות הראשון שקיבלת, את חייבת להבין שהגבול נחצה. בפעם הראשונה שהיא שולחת אליך וואטסאפ מחוץ לקבוצה, אתה חייב להיות דרוך.

תשמרו על הזוגיות שלכם, תשמרו על הבתים שלכם. תחַיו את הזוגיות שלכם, תחדשו אותה, תקדשו אותה. תעשו לה ריסטארט. בכוונה אני לא אומרת בשביל הילדים. בשבילכם. איך? לא פשוט בכלל. תתחילו כמו שאמר רבינו אהוד בנאי, וזה מופנה לגברים ונשים כאחד, בהבנה שהכול תלוי רק במחשבות ובעיניים שלכם:

"דע לך זהב טהור זורח בביתך 
ואין בכל העיר טובה כאשתך 
אתה צריך כל יום לראות אותה אחרת 
כמו שמש חדשה ששוב ושוב זוהרת 
אתה צריך לראות אותה כל לילה מקודשת, כמו הלבנה המתחדשת".

כל מה שצריך זה צילום מסך. היו לנו בחירות השבוע, ואני יודעת שמאה אחוז מכם הלכו לבחור כי זה ישפיע ישירות על העתיד של החיים שלכם. תבחרו שוב, מאה אחוז מכם, בבקשה. תבחרו בבני הזוג שלכם. כי בזכותם, בזכות הדבר הזה שנקרא משפחה, יש בכלל משמעות לחיים שלכם.
אני אבחר בך.
ואת בי תבחרי.
וביחד, נהיה.

***
הכתבה התפרסמה במגזין מוצש

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...