עם או בלי ים: מסעדת האנדיב לא פחות ממבריקה
תפריט מגוון ומרשים, מלצרים כנים ומטבח ים תיכוני מצוין, גרמו למבקר לשכוח את טראומת המנגלים שממנה התקשה להתאושש
שף גיא פרץ אוהב את המסעדות שלו כשהן קשורות לים. כך ב"גספאצ'ו" שבאשקלון, כך גם ב"קונפי" שממנה ניתן לראות את מפרץ חיפה. אנדיב נמצאת גם היא כמה עשרות מטרים מקו הים של אשדוד ושוכנת במלון הבוטיק "ווסט". את הים לא בדיוק תראו מתוכה, אבל חובבי הדגים בוודאי ירגישו אותו רק מעלעול מהיר בתפריט. אנדיב כבר זכתה לביקור מפרגן של המדור בגלגולו הקודם, אך ידוע כי משנה חך משנה דעה, וכך שמנו פעמינו לאשדוד לבחון הכצעקתה.
התפריט שקיבלנו היה אחד מהמרשימים והמגוונים שבהם נתקלנו. העמוד הראשון כלל את הכותרת "נגיעות קטנות לחימום החך", ולכן אני והצמחונית־לייט אכן בחרנו ממנו שתי מנות שיהוו נגיעות קטנות כדי לחמם את החך.
בתחילה הגיעה מנת נתחי הקוד בטמפורה עם קרם איולי ולימונים כבושים, ומיד אחריה נחתו נתחי הארטישוק בויניגרט לימון חם, שום קלוי וכוסברה. דג הקוד — הידוע במטבח הישראלי בתור המרלוזה — הוא דג שבישול לא זהיר שלו מעלים ומפרק אותו כמעט לגמרי, ולא מעט מסעדות מעדיפות להימנע מהסיכון שכרוך בהכנתו ולהשאיר אותו מחוץ לרשימה. באנדיב בחרו להתעלם מהטרנד בבוז, והגישו מנות קריספיות למראה, על פלטת עץ עם לימון ומלח גס. כל ביס גילה לנו מחדש את הדג כשהוא במצב עדין להדהים, רך בצורה כמעט בלתי מוכרת ומשתלט בעדינות על הפה. פשטות עם עדינות מהממת. הארטישוק היה יפה למראה, אלא שהמליחות שלו הייתה יותר מדי דומיננטית, וכך גם הלימון. חיש מהר חזרנו לקוד, והתקדמנו למנות הראשונות.
פרץ כבר הצהיר בעבר שהוא מאוד גאה בפסטייה המרוקאית שלו, ויש משהו די מרשים בשפים שמתפארים דווקא במנות שעל הנייר נחשבות לפשוטות. מצד שני, רק על הנייר אפשר לחשוב על הפסטייה בתור אחת ממנות הפסטלים שמהדוכן שלהן היינו מתרחקים בחתונות, משאירים אותו להיבזז על ידי דודות.
הפסטייה של פרץ (שהופקדה בידיו של ירון בן חמו המצוין) היא בדיוק מה שהממציא שלה — או אם להיות כנים עם עצמנו — הממציאה שלה אי שם לפני שנים במרוקו התכוונה אליה: סיגר קריספי שמנמן ומתקתק במילוי מדויק של פרגיות, אגוזים ושקדים, ובליווי שתי ריבות שונות. מנה כל כך פשוטה למראה ועם זאת פשוט מושלמת, שגם קיבלה שני טוויסטים ריבתיים על צלחת אחת.
מנת הקרפצ'יו סינטה, כמו רוב מנות הקרפצ'יו הקטנות מעצם היותן, נגמרה לפני שהתחילה וכללה שילוב של טעם נכון: טיפונת בלסמי שמן זית, והסינטה עצמה שהומלחה טוב טוב. שלושה ביסים, המון כיף בפה, והופ: היו שלום 48 שקלים. נתראה בחשבוניות המס. אם נזכור.
אם כן, יום העצמאות על בשריו הגסים נשכח עבר לו בסיום הוריקן המנות הראשונות, ולאחר חשיבה מאומצת החליטה בשבילנו המלצרית בנוגע לעיקריות: רוסיני דה שף בשבילי, דניס בפיסטוק בשביל הצמחונית־לייט. מנת הדניס הייתה בעייתית. "מצע ירקות השורש הארומטיים"
הדניס, יש לציין, דווקא היה מצוין. לא פחות ממשובח ויפה למראה היה הרוסיני דה שף: שני נתחי פילה עשויים באופן מושלם ואדמדם, ועליהם שני נתחי כבד אווז צלויים בעדינות עם בטטות. ניגוד מינימלי נהדר. הכבד אוורירי ונעים, וביס שכולל את שלושת המרכיבים ישיר לכם בפה. אולי אפשר היה לגרוס טיפה יותר את הפלפל, אבל זאת באמת הערה קטנונית. מדובר במנה נפלאה שנותנת המון כבוד לבשר. נכון, אמנם די קשה לפשל עם כבד אווז, אבל עם פילה אפשר גם אפשר, ובאנדיב צלחו את המשוכה הזו בהצטיינות יתרה.
גם במנת הקינוח התערבה המלצרית לבקשתנו, פסלה אפשרויות בלי בושה (בהחלט עניין ראוי לציון) והמליצה על אחרות. בסופו של דבר נבחר הקדאיף חלבה, וכסיומת לערב כל כך מגוון, קיבלנו קינוח מושחת להבהיל: שתי סלסלות קדאיף שבהן מעורסלת גלידת וניל, חלבה מוקצפת, פיסטוק גרוס, טחינה גולמית וסילאן. בתור חובב קדאיף קטן למדי שמעדיף את החלבה שלו בעיקר במילואים, מצאתי את עצמי מגרד עם הכפית שאריות משל הייתי אוליבר טוויסט מרוקני הנובר בפחים ברחובות מרקש. הצמחונית־לייט, חובבת חלבה מימים ימימה וטיפוס עדין ומאופק קצת יותר באופן כללי, הצליחה אך בקושי להחזיק את עצמה מלחקות אותי. הסופלה הבלגי היה פשוט לא טוב, יבש למדי, ונשאר בצד רבע אכול וחבל.
בסופו של ערב, יכול להיות שהקפדה רצינית קצת יותר על הגשתן של מספר מנות הייתה הופכת את הביקור באנדיב לכמעט מושלם. בינתיים סתם מדובר באחת מהמסעדות המבריקות והמעולות שבהן יצא לנו לאכול, עם או בלי ים ברקע.
נתחי קוד בטמפורה- 42 ₪
נתחי ארטישוק בויניגרט- 32 ₪
קרפצ'יו סינטה- 48 ₪
פסטייה מרוקאית- 46 ₪
רוסיני דה שף- 149 ₪
דניס בפיסטוק- 110 ₪
קדאיף חלבה- 38 ₪
סופלה בלגי- 10 ₪
קדירה עשירה של אסאדו עם עצמות, פטריות, בצלים וכרישה
מרכיבים (4-6 מנות):
1 ק"ג בשר אסאדו חתוך לקוביות בגודל 3 על 3 ס"מ עם העצמות
3 כפות שמן זית
1 בצל סגול גדול
1 בצל לבן גדול
2 יחידות כרישה
צרור בצל ירוק
2 ענפי טימין
2 ענפי זעתר טרי
12 פטריות שמפניון
6 פטריות פורטבלו
6 פטריות יער
6 פטריות שיטאקי מיובשות
כוס יין לבן
4 עלי דפנה
2 כוסות ציר בקר
קורט מלח ופלפל שחור טחון טרי
אופן ההכנה:
מחממים בסיר יציקה כבד מחצית משמן הזית. מוסיפים את הבשר ומטגנים כ־12 דקות על להבה בינונית לסגירת הבשר. מוסיפים את התבלינים, מטגנים יחד כ־3 דקות, מוסיפים את היין ומצמצמים יחד עוד כ־3 דקות, מוסיפים את ציר הבקר ומרתיחים. חותכים את הבצלים והכרישה לחתיכות גסות בעובי 2 ס"מ. מחממים מחבת עם מה שנותר משמן הזית, מטגנים את הבצלים והכרישה יחד כ־5 דקות עד להזהבה. מוסיפים את הפטריות ומטגנים יחד עוד כ־5 דקות. מוסיפים את תוכן המחבת לסיר וממלאים מים עד לכיסוי התבשיל. מבשלים על להבה בינונית כשעתיים עד שהבשר מתרכך והתבשיל מתחבר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם