מה אפשר לעשות כדי לא לחלות באלצהיימר
כבר בגיל 50, חשוב לשים לב לגורמי סיכון לאלצהיימר ולטפל בהם
לדברי פרופ' יאיר למפל, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים וולפסון, "שכיחות האלצהיימר עולה בצורה מגפתית שסיבתה אינה ידועה. מעל גיל 80 לוקים במחלה כ-15 עד 18 אחוז מהאוכלוסייה. מדי 25 שנה כמות החולים מכפילה את עצמה. אם מדברים היום על כ-30 מיליון מקרים בעולם, מצפים בעוד 25 שנה ליותר מכ-60 מיליון מקרים".
ד"ר אלי ורטמן, מנהל מרפאות מרחב לשינויי זיכרון התנהגות ותפקוד, ומרצה בבית הספר לרפואה ופסיכיאטריה באוניברסיטה העברית, מסביר מה גורם לאלצהיימר. "כתוצאה מפעילותם האינטנסיבית של תאי המוח, נוצר במוח העמילואיד, חלבון שמבנהו מאפשר פינוי מסודר מהמוח אצל אנשים בריאים. אצל חולי אלצהיימר מבנה המולקולה משתנה והעמילואיד שוקע בתוך תאי העצב וביניהם, בעיקר כתוצאה מירידה באספקת הדם לאזורי מוח רגישים".
אם חשבתם שבשל גילכם הצעיר אתם יכולים לפלוט אנחת רווחה, חשבו שוב. "במהלך השנים התגלה סוג נוסף של אלצהיימר אצל צעירים, שיש לו רקע תורשתי. הוא מהווה אחוז אחד מכל סוגי המחלה, וגם במקרים אלה נוצר במוח עמילואיד פגוע", אומר ד"ר ורטמן.
נוכח הצפוי לחולים באלצהיימר חשוכת המרפא, לא ממש מפתיע שמתחשק לשכוח מקיומה. עם זאת, בזמן האחרון נשמעת יותר ויותר האפשרות להקדים תרופה למכה ולמנוע או לעכב את המחלה.
"אי לכך, מומלץ לשים לב לגורמי סיכון למחלות כלי הדם ושינוי אורחות החיים וביניהם פעילות גופנית מותאמת, תזונה נכונה, מניעת עישון, שתייה מוגבלת של אלכוהול. באלצהיימר נפגעים כלי הדם הקטנים במוח, וגורמי הסיכון לפגיעה הם אותם גורמי סיכון למחלות כלי הדם הגדולים במחלות לב. אם אפשר בטיפול קונבנציונלי למנוע אוטם שריר הלב ושבץ מוחי, כנראה אפשר גם להשפיע על גורמי הסיכון למחלות כלי הדם הקטנים במוח.
"חשוב אפוא לברר את מצבם של כלי הדם הקטנים, ולטפל בהם באופן מיידי ומדויק; למשל יש לבדוק את לחץ דם לאורך כל שעות היממה, ולברר אם שינויים בתנוחת הגוף גורמים לשינויים בלחץ הדם. אם יש סוכרת חשוב לאזן אותה, וכן יש לאזן את רמות השומנים בדם. פעילות גופנית משפיעה לטובה על כלי הדם הקטנים וכן על תאי העצב; היא מגבירה את זרימת הדם ופותחת כלי דם.
"יש לזהות שינויים בסביבת האדם ובבריאותו הפוגעים ביכולת התפקוד שלו. החלמה ממחלות חום כדלקת ריאות, למשל, מובילה לפגיעה בתפקוד, וזו מובילה לפגיעה ביכולת המוחית. פעילויות פנאי וחברה תורמות לשיפור בפגיעה המוחית.
"יש לשים לב אם האדם חווה דיכאון, סטרס, אפתיה, הפרעת שינה. באלה אפשר לטפל גם באמצעות טיפול תרופתי שבשילוב עם התאמה סביבתית עשוי להביא לעיכוב בהידרדרות המחלה. חשוב לברר מה גורם לאדם לרצות להגביר את התפקוד שלו ומה גורם לו סיפוק והנאה, ולבנות לאדם תוכנית אישית שיכולה לתרום להרגשתו הטובה.
"אימון קוגניטיבי הוא חשוב ביותר, ולכל אדם מומלץ לבנות תוכנית עבודה והפעלה אינטלקטואלית המותאמת לו. מבחינת תזונה, מומלצת הדיאטה הים-תיכונית שהוכחה כבריאה לכלי הדם".
"מומחה מוביל בארצות הברית אמר כבר לפני שנים, שככל שנפעיל יותר את המוח כך נדחה את האלצהיימר" אומר פרופ' למפל. "על התרגילים לשיפור קוגניטיבי להיות מובנים בדרך מסוימת כדי להפעיל פונקציות מסוימות במוח. למשל: פונקציות להפעלת זיכרון מילולי, מרחבי, מספרי. אחד הדברים שהמחקרים טרם הוכיחו זה שגם אם אכן יש שיפור, לא ברור אם השיפור נשאר. על פי המחקרים, התרגול אכן מפעיל אזורים מסוימים במוח, אבל צריך כל הזמן לתרגל. אם משתתפים בקורס הכולל מספר מפגשים והתרגול לא יימשך מעבר לקורס תהיה רגרסיה.
לדברי פרופ' למפל, "בחמש השנים האחרונות הושקעו בארצות הברית סכומים גדולים מאוד לחקר הנושא. למרות שאין בקרה מסודרת בעניין ושוק התוכנות הטוענות לשיפור קוגניטיבי פרוץ, הבסיס שלהן הוא נכון, כנראה".
מה צריך לעשות האדם הסביר כשמתגלים אצלו סימנים מתגברים להפרעה קוגניטיבית?
פרופ' למפל: "יש ללכת לרופא המשפחה שצריך לבדוק, בין השאר, אם יש חסר בוויטמין בי 12, בעיה בבלוטת התריס, הפרעות שינה. יש גורמים העלולים ליצור מצג מטעה של הפרעה דמנטית. אם תוצאות הבדיקות תקינות יש לפנות לפסיכוגריאטר, או נוירולוג המתמחים בתחום הדמנציה, או לאחת ממרפאות הדמנציה".
***
הכתבה התפרסמה במגזין 'נשים'
לעמוד הפייסבוק של 'נשים'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם