שמרית פפר: "גברים מחפשים אישה תלותית"
בגיל 36 החליטה אשת חיי הלילה שמרית פפר להמציא את עצמה מחדש. אז היא השיקה את מותג הנעליים המצוירות "לוליטוט". הגרוש ערן פפר, בן זוגה ואבי בתה של מיה דגן, הכי מפרגן
כמו שקורה להרבה נשים צעירות אחרי גירושים, פפר החליטה להמציא את עצמה מחדש. במשך רוב חייה היא ניהלה עסקי מזון ולילה בבעלות שלה ושל בעלה - בין היתר הברים "ארבינקא" ו"בלאומילך" והמסעדה היפנית "בנטו" בתל אביב. בנקודה הזו היא הבינה שהגיע הזמן לשינוי. אחרי שלוש שנים שבהן עברה כמה עבודות מזדמנות, החליטה פפר למצוא משהו שיעניין ויאתגר אותה. זה היה "לוליטוט" - עסק לנעליים מצוירות שהשיקה לפני חצי שנה, והולך ותופס תאוצה כאחד ממיזמי האופנה המעניינים בשטח.
הרעיון הבזיק במוחה של פפר במהלך שיטוט קניות שגרתי ברשת, שבו נתקלה בנעליים מצוירות. הן היו במחיר שערורייתי של 600 דולר", היא מספרת. "הזמנתי כמה זוגות. הציור היה מדהים והנעליים היו מדהימות, אבל נעל הבסיס לא הייתה טובה. חשבתי לעצמי שאם כבר אתם מוכרים נעליים מגניבות, אבל לא באיכות משהו, לפחות שזה יהיה במחיר שפוי, ואז גם אם הנעליים ייהרסו אחרי חודש, אני אגיד "יאללה, אז הייתה לי נעל עם בלון".
פפר האמינה שהיא מסוגלת להוציא את הקונספט הזה לפועל בגרסה שלה. היא הרימה טלפון לאח של אחת מחברותיה הטובות, הצייר עפרי פרסטאי (היום המעצב הראשי של המותג), ושאלה אותו אם בא לו לצייר איתה על נעליים. "הסברתי לו את הכיוון, ובצורה מאוד מפתיעה הוא אמר לי "יאללה, בואי נלך על זה". ראינו שזה לא קל. התחלנו בלקנות צבעים ב"ארטה" והיינו מבסוטים, אבל אז הכל התקלף. אז פיתחנו צבע מיוחד שכן נתפס על הנעל, וסוג של תהליך עבודה על מנת שהצבע לא יישבר או יתקלף מכל מגע קטן. הגענו למה שחיפשנו אחרי חצי שנה ולא מעט כסף".
היום מייצרים ב?לוליטוט? כמה קולקציות, כשכל נעל נמכרת ב-50 יחידות , מצוירת בעבודת יד על ידי צוות ציירים ונמכרת במחיר של 500 עד אלף שקל. רק לאחרונה השיקה פפר שיתוף פעולה עם רשת הנעליים "קליגולה".
"בראש שלי החסמים להקמת העסק היו די קטנים", היא מספרת, "אבל ככל שהתקדמנו בעבודה הבנו עד כמה זה לא פשוט. היום אני יכולה להגיד שזה בדיוק כמו לידה. אם הייתי יודעת כמה זה כואב, כנראה לא הייתי נכנסת לזה".
את מאמינה שהקהל המקומי ילך על נעליים מצוירות?
"אני יודעת שלא לכל אחת יהיה "לוליטוט", כי הקטע העיצובי הוא סוג של אמירה שלא כולן רוצות. כשהלכתי לגן של הילדים עם נעלי הגלידה (אחד העיצובים הראשונים של "לוליטוט") הבנתי שהנעליים מושכות המון תשומת לב. אנשים מגיבים לזה. אני חושבת שנשים שרוצות להגיד משהו יוניקי על עצמן בלי לצעוק את זה, כן יקנו נעליים שלנו. היום אנחנו עובדים יותר חזק עם חו"ל, כי שם יותר פתוחים לנעליים מצוירות ולקניית נעליים אונליין".
פפר, 36, גדלה בירושלים. היזמות היא עניין משפחתי עבורה - הוריה היו הבעלים של חברת הדיאטה "מרזי מורית". "זה היה בית של יזמים", היא אומרת. "וראיתי סביבי כל הזמן את העשייה, כי ההורים שלי הביאו אותה הביתה. כשאת רואה את ההורים שלך עושים אימפריה מכלום, זה משהו שאת לוקחת איתך לדרך. את מבינה שהכל אפשרי".
כבר כנערה היא ניהלה חיי לילה קלאסיים ובילתה רבים מלילותיה במועדון "האומן 17" בעיר . "מגיל 16 הייתי יוצאת הרבה. ירושלים הייתה כמו קיבוץ פעם.
באומן פגשה פפר לראשונה את בעלה לעתיד, איש העסקים וחיי הלילה ערן פפר, אחיו של השחקן אורי פפר והיום בן זוגה ואב בתה של השחקנית מיה דגן. "ערן ואני התחלנו לצאת רק כשהייתי בת 20, אבל הכרנו הרבה לפני ותמיד היינו ידידים", פפר נזכרת. "הערצתי אותו. אני זוכרת שהייתי מסתכלת עליו מהתור באומן, אני הייתי בכיתה ח' והוא היה בצבא, ומבקשת ממנו שיכניס אותי. הוא היה אומר לי, "אני לא יכול כי אני יודע בת כמה את". הכניסה הייתה אז מגיל 18, ואני הייתי בשוק שלמרות שהוא מכיר אותי הוא לא מכניס אותי. איכשהו, תמיד היינו מצליחים להיכנס. כשהייתי בת 23, התחתנו".
איך זה קרה?
"אם את רוצה את האמת, הצקתי לו והוא לא היה יכול להגיד לי לא. עברנו לגור ביחד בתל אביב, התחתנו. הייתי ילדה כזו שנותנים לה ועושים לה".
פפר סיימה תואר במנהל עסקים וניהול, ("בגלל שבבית ההורים דיברו על עסקים וכלכלה, אמרתי לעצמי, בואי נבין מה זה אומר"), ובגיל 26 היא ילדה את בנה הבכור. "חטפתי את זה כשוק מטורף", היא אומרת. "זו הייתה התקופה שהלה לה לנד שלי נגמר והבנתי מה זה דאגות, מה זו אהבה בלי תנאים. בגיל 26 לא ידעתי לאכול את זה. היו לנו חיים תל-אביביים לגמרי של יציאות לאלנבי ול-TLV, ופתאום הילד בוכה וערן עובד ואת לא יודעת מה לעשות".
היה לך קשה לראות את כל החברים ממשיכים להתבליין מסביב?
"תראי, את היציאות את ממצה, אבל כשכל החברות שלך יוצאות ומסתובבות ועושות קריירה ואת בבית עם התינוק שאת לא משחררת, אז זה קשה. אבל אני זוכרת גם מתי התחושה הזו נגמרה. זה היה יום אחד שבניתי עם יונתן מגדל מקוביות על השטיח, ופתאום הוא התחיל למלמל משהו, ובדיוק אז ערן התקשר. הוא היה בפגישת עבודה בבר "שלוותה" עם כל החברים מהמועדונים והיה נשמע שהכי כיף להם, אבל פתאום קלטתי שאני יושבת עם הילד המהמם שלי ורואה איך הוא מתפתח והבנתי שאני חיה את החיים המדהימים שלי. פתאום שאלתי את עצמי איזו זכות יש לי להתמרמר על הסיטואציה, ובאותו רגע הפכתי להיות אמא אחרת ויצאתי מהדיכאון. כבר לא חשבתי מה אני מפסידה בחוץ והתחלתי להתחבר לילדה שאני, התחלתי לכתוב ספרים לילדים. אמרתי לעצמי: "זה המצב, יש לך ילד מדהים, את מתחברת למקום הזה ולכי על זה", הייתי כותבת בזמן שהוא ישן. כבר הייתי בהריון השני ולקחתי הכל הרבה יותר בקלות".
יונתן היום כבר בן עשר, ודניאלה, בתה של פפר, בת שבע. אותם טקסטים לילדים שנכתבו אז רואים אור בימים אלו בספר הילדים הראשון של פפר, "יונתן רוצה סיפור אחר" (אחוזת בית).
למה זה לקח כל כך הרבה זמן?
"הכל היה אצלי אז נורא ליד. אומנם מאוד התחברתי לצד היצירתי שלי, אבל לא היה לי אומץ ללכת עד הסוף ולהוציא את זה".
כשיונתן היה בן שנתיים נסעה המשפחה הצעירה לטיול באוסטרליה, שם במקרה נתקלה פפר במסעדה שמוכרת "בנטו" - מגש יפני המכיל את כל אבות המזון. כשחזרה לארץ החליטה שזה קונספט שצריך לייבא גם לפה, לקחה שתי חברות, ושלושתן יחד הקימו את מסעדת "בנטו" ברחוב לילינבלום בתל-אביב.
"חזרתי מאוסטרליה עם המון אמביציות ועשינו הכל מההתחלה. ממש עיצבנו יחד את הקופסאות האלה", היא נזכרת. "האמת היא שהיה לנו יותר מזל משכל וזה תפס לא רע בכלל, בעיקר כי אז לא היה פה כמעט סושי זול. אחרי שנתיים מכרתי את החלק שלי לשותפות ועזבתי".
הפרידה מבן זוגה הגיעה בנסיעה נוספת, כשהשניים ארזו את הילדים והחליטו לעבור לגור באוסטרליה. "היינו יחד 12 שנה, מאז שהייתי בת 20", היא אומרת. "ועם השנים שנינו התפתחנו. התחתנתי עם אהבת חיי והערצתי אותו, אבל מצד שני זה קרה בגיל מאוד צעיר. היינו החברים הכי טובים והייתה בינינו אהבה אמיתית, אבל כל אחד עבר דברים עם עצמו. אני חושבת גם שהאמהות שינתה אותי. פשוט הגענו להבנה הסופית שדרכינו נפרדות. כשאת יוצאת מהסביבה הטבעית שלך, את רואה דברים אחרת. הגענו למסקנה שיותר טוב לבד".
מה שלא הקל על פפר את הפרידה הייתה העובדה שהגרוש שלה החל לצאת עם השחקנית מיה דגן, מה שקיבל מן הסתם חשיפה נרחבת בתקשורת. "בהתחלה זה היה קצת קשה ומוזר לראות את הגרוש שלך עם מישהי אחרת בעיתונים, אבל כשלמדתי להכיר אותה זה היה הכי סבבה, והבנתי שיש עוד דרך לעשות את הדברים. היום אני מאוד מפרגנת להם. נולדה להם עכשיו תינוקת, ואני מופתעת מכמה אני אוהבת אותה. אחרי הכל היא האחות של הילדים שלי, והם מתים עליה. אני כאמא לא צריכה לראות יותר מזה. ערן הוא אבא מושלם, ולמדתי ממנו הרבה על עסקים. עד היום אני פותחת בפניו את המספרים, והוא מסביר לי ומייעץ לי. תפסנו את זה בזמן, ובגלל זה אנחנו יכולים להישאר חברים טובים".
היום פפר הפכה, לדבריה, למומחית לגברים תל-אביבים. "בתיאוריה הם רוצים שתהיי עסוקה ושיהיו לך חיים משלך, אבל בפועל הם מחפשים את הבחורה התלותית", היא חורצת. "אני עצמאית וחזקה, וזה מפחיד גברים. אני גם בעלת עסק, אז יש גברים שיכולים להיעלב מזה שאני מעדיפה לפעמים לעבוד בסופשבוע, למשל. אני לא יכולה לבטל את עצמי כדי לתת להם להרגיש גברים. היום אני כבר לא מוכנה להשתנות כדי שזה יקרה, בעיקר כי זה מחזק להקים עסק מצליח. זה גורם לך להבין שהכל קורה, גם אם לאט-לאט".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם