אכלו אותה: מה מאכילים את הילדים בצהרון?
חשבתם שמישהו מפקח על איכות המזון של הילדים שלנו בבתי הספר והגנים? תחשבו שוב. נדמה לכם שהם אוכלים שם בעיקר מזון נחות? אתם כנראה צודקים. מבט לא נעים על חמגשיות הצהריים של הילדים, כולל כמה צדיקים בלבד
מ' יודעת על מה היא מדברת, והיא מודאגת מסיבה טובה. עם התפתחות הקריירה המשפחתית, יותר ויותר ילדים נשארים בצהרונים או בתוכניות הזנה מיוחדות של המדינה ומקבלים אוכל מוכן לארוחת צהריים. איכות ההזנה המוסדית הזאת היא עניין מדאיג עבור מחנכים והורים רבים, לאו דווקא כאלה שמקפידים להנביט זרעי אספסת ועדשים ירוקות. גם הורים מהשורה שמבשלים אורז לבן וקונים לחם רגיל, החלו להעלות בשנים האחרונות שאלות בנוגע למה בדיוק מקבלים ילדינו בתוך מגשית הפלסטיק, המהווה כאמור את אחת הארוחות המרכזיות שלהם.
רחל עזריה, כיום סגנית ראש עיריית ירושלים, מספרת שקיבלה לפני כמה חודשים פנייה ממנהלת צהרון שסיפרה לה על מצב הקייטרינג הרעוע אצלה. עזריה בדקה, והממצאים היו קשים. כמות הנתרן במנת המזון של ארוחת הצהריים הייתה כזו המוגדרת ככמות לצריכה יומית, המנה שנחשבה 'מנת ירק' כללה תירס או גזר גמדי מבושל שמבחינה תזונתית אינם נחשבים ירק, בדיקות לימדו כי במנת הבשר יש כמות בשר מזערית בלבד והיא מכילה מעט חלבון והרבה פחמימות.
כשניסתה עזריה לברר מי הגוף האחראי על פיקוח המזון בצהרונים היא גילתה לדבריה שאין חיה כזאת. "לא ברור כלל שיש מפקח. משרד הבריאות כתב נהלים והמלצות, אבל בהיעדר אכיפה, חוברת הנהלים מעלה אבק על המדף. משרד הבריאות לא מפקח וגם משרד החינוך אינו לוקח אחריות". עזריה בדקה את המצב בירושלים, אך הבעיה, כך גילתה, משותפת לרשויות מקומיות רבות.
עינב גוטרמן, מנהלת ארגון 'כולנו משפחה', שפועל בין היתר לשיפור התנאים במסגרות גילאי שלוש עד ארבע, אומרת שהמצב החמיר מאז החלת רפורמת 'אופק חדש' בגנים. "בעקבות הרפורמה, הילדים מסיימים את יום הלימודים בגן בשעה שתיים", אומרת גוטרמן. "כך יוצא, שילדים החל מגיל שנתיים ועשרה חודשים מקבלים את ארוחת הצהריים שלהם אחרי השעה שלוש. כשהגן מסתיים נכנס צוות הצהרון ואז מתחילים להתארגן לארוחה. הילדים כבר מורעבים ואוכלים הרבה יותר ממה שהם צריכים, או שהם עייפים מדי ונרדמים בלי לאכול".
אם את בעיית זמן ההגשה ניתן לפתור בקלות יחסית, הרי שלבעיית איכות המזון אין פתרון קל ומהיר. "אין פיקוח על האוכל", מסבירה גוטרמן. "הילדים אוכלים בצהרונים אוכל מעובד, רווי בשומנים ובפחמימות. מדובר באוכל שגורם בטווח הארוך להשמנה, מחלות כלי דם, סוכרת וסרטן. המדינה מתעלמת מהבעיה הנוכחית, 'מחכה' שתיווצר בעיית השמנה ובמקום לטפל עכשיו, היא משקיעה מיליונים בשלבים מאוחרים יותר".
ואכן, מהנתונים החדשים שפרסם משרד הבריאות בתחילת החודש עולה תמונה מדאיגה: הערכות הגדילה שבוצעו בשנת תשע"ג עבור 256,398 תלמידים מלמדות כי אחד מכל חמישה ילדים בכיתה א' בישראל סובל מעודף משקל. בכיתה ז' מדובר כבר באחד מכל שלושה. הבעיה כמובן אינה מאפיינת את מדינת ישראל בלבד. ארגון הבריאות העולמי הגדיר את השמנת היתר כמגפה הגדולה של המאה ה.21-
"לזה צריך להוסיף שבדרך כלל האוכל מוגש בחמגשיות עשויות פלסטיק, קלקר או אלומיניום שגם בהן יש חומרים לא בריאים והן גם אסון לסביבה", אומרת גוטרמן. גם הדרך שעושה המזון לגן או לבית הספר מעוררת בעיניה דאגה: "יש נוהל לפיו אסור להביא את המזון למוסד יותר משעתיים לפני הזמן. בפועל אני מקבלת דיווחים על מקומות שהאוכל מגיע אליהם גם ארבע שעות לפני הארוחה והוא עומד בחוץ, בחום, ללא תנאי אחסון מינימאליים, ומשמש ככר פורה להתפתחות חיידקים".
300 אלף ילדים במערכת החינוך מקבלים ארוחה חמישה ימים בשבוע, 44 מיליון מנות חמות מוגשות מדי שנה. ד"ר אולגה רז, ראש המחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת אריאל ומנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במרכז הרפואי איכילוב, התבקשה לפני מספר שנים על ידי אחת הרשויות במרכז הארץ לבדוק את איכות המזון בצהרונים. לדבריה, נראה כי מאז אותה תקופה לא חלו שינויים מהותיים בהרכב התזונתי של המזון המוגש במסגרות החינוך. "יש ניגוד אינטרסים בין הרצון לספק אוכל זול שהרווח עליו יהיה גדול יותר, לבין הרצון שלנו, התזונאים, לספק אוכל איכותי יותר. הרבה פעמים המנה מורכבת ממוצרים זולים או מוצרים מבשר טחון עם אחוזי שומן גבוהים, תירס ושאר מרכיבים שאינם מכילים די חלבון, B12 וברזל. גם הירקות שבמנה לא נאכלים על ידי הילדים, כי הם לא אוהבים אותם. הרבה פעמים במקום פרי טוב מוסיפים למנה משקה קל או ממתק. מדובר בקלוריות ריקות והילדים מוזנים בסוכר שאפשר היה לוותר עליו".
את חושבת שהמצב בר שינוי?
"אני חושבת שאם כל הגורמים יתאחדו ותוקדש מחשבה לתפריט שהוא גם נכון תזונתית, אבל הוא גם יהיה מורכב מאוכל שהילדים אוהבים, אפשר יהיה לעשות שינוי".
בעמותות המטפלות בנושא ובוועדה לזכויות הילד בכנסת הקודמת ובנוכחית ניסו לקבל מידע על איכות המזון, אך נתקלו לדבריהם בכאוס מוחלט. בעזרת מכון המחקר של הכנסת, התברר כי מספר גופים ממשלתיים ואחרים מעורבים בשרשרת הפיקוח על ההזנה במוסדות החינוך. שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות אחראים על רישוי יצרני מזון ופיקוח עליהם, השירותים הווטרינריים ברשויות המקומיות מטפלים בתחום הייצור, השיווק וההובלה של מזון מן החי, ומשרד החינוך הממונה על מפעל ההזנה, העביר את הטיפול לקרן סקט"א-רש"י כדי שתנהל עבורו את העניין. במוסדות חינוך שבהם מוגשת ארוחה חמה שלא במסגרת מפעל ההזנה, כלל אין פיקוח על המזון.
כל אחד מהגורמים הללו מגלגל אחריות לאחר ובהיעדר גורם אחראי, אין באמת מי שמפקח. "בשנת 2011 וב-2012 התקיימו ישיבות של הוועדה לזכויות הילד בכנסת ובהן התבקש משרד החינוך לפקח על המזון", אומר ח"כ חיליק בר, מ"מ ראש הוועדה שיזם לאחרונה דיון בנושא. "אני חושב שזה לא נכון. משרד החינוך לא מבין את הנושא. קרן רש"י מנהלת את מערכת ההזנה עבור משרד החינוך ומכיוון שגם בקרן לא מכירים את נושא הפיקוח, שכרו חברה נוספת כדי לפקח וכך הנושא מתגלגל. לכן, הנכון ביותר הוא שמשרד הבריאות שהוא האחראי על המזון יספק גם את הפיקוח. במשרד החינוך טוענים שאין לכך תקציב, אבל ישנם מיליון שקלים המתוקצבים לפיקוח ובקרה על האוכל. לאן הולך הכסף? יש הרבה מאוד שאלות".
"אני לא מבין למה המידע לא פתוח לציבור?", שואל בר. "אם אימא רוצה לקבל מידע על פיקוח המזון של תזונת ילדיה, למה היא לא יכולה להיכנס לאתר משרד החינוך ולקבל שם מידע? המלצנו שהפיקוח יעבור למשרד הבריאות ושיוקם צוות בין-משרדי שיגבש קריטריונים למזון איכותי שיפוקח על ידי הוועדה. אוכל גרוע יוצר הרגלי אכילה לא טובים בהווה ומשבש את הבריאות בגילאים מאוחרים יותר. זה יעלה לקופת המדינה הרבה יותר כסף מאשר אם נשקיע במזון עכשיו".
ומתברר שאפשר להתנהל גם אחרת, אם רק רוצים. ברשת צהרוני 'נחלת שי' במודיעין, למשל, תפריט ארוחת הצהריים נבנה במשותף עם דיאטנית מקומית ועם ועד ההורים. התגובות בשטח מגלות הורים וילדים מרוצים. "אנחנו גאים במזון שהילדים מקבלים", אומר הוד רייכרט, מנהל הצהרון בבית הספר 'דרכי יהודה' בעיר. "אנחנו מקבלים אוכל מקייטרינג 'מכביס' שפועל בעיר ומבשל עבורנו בכל יום אוכל חם וטרי. האוכל מגיע בקופסאות גדולות, ישר מהמחבת, ואנחנו מחלקים אותו בעצמנו לילדים בצלחות. לא מחממים חמגשיות ולא נותנים אוכל מעובד".
איך אתם מוודאים שהילדים אוכלים אוכל בריא ולא מסתפקים רק בפסטה?
"בעת יצירת התפריט עמדו מולנו שלושה עקרונות בסיסיים: בריאות הילדים, שובע והנאה. אנחנו מנסים לשווק מדי יום, למשל, את מנת הבשר ודוחפים אותה לילדים, כי הדיאטנית ביקשה שנקפיד שהם יאכלו יותר חלבונים ופחות פחמימות. יש מודעות לעניין הבריאותי ואנחנו בהחלט מקפידים על הנושא. הוא חשוב לנו וחשוב להורים שעוקבים אחרינו. לשמחתנו, התגובות שאנחנו מקבלים מההורים והילדים מוכיחות שאנחנו פועלים נכון".
גם מ' מספרת שהמצב אצלה בבית הספר אינו רע. "הילדים מקבלים מנת ירק בזמן הארוחה ומנת פרי בסופה", היא מסבירה. "הם אוכלים באחת ועשר דקות, והאוכל מגיע לכל היותר שעה ורבע לפני הארוחה, חם, נקי ובצורה מסודרת".
להורים רבים יש בעיה עם העובדה שהאוכל אצלכם מוגש בחמגשיות.
"אני יודעת שיש צהרונים בהם האוכל מגיע בסירים גדולים, אבל אצלנו זה בלתי אפשרי. ההסעדה מתבצעת באמצע יום הלימודים, בכיתות הלימוד".
איך האוכל?
"חלק מהאוכל הילדים אוהבים יותר וחלק פחות. הם מאוד אוהבים קוסקוס, פסטה, אורז ושניצלים. הם לא אוהבים קציצות ופחות נוגעים בירקות המבושלים. צריך לזכור שאף אחד לא כופה על ההורים להשתתף ומי שהארוחה לא נראית לו מזינה מספיק, יכול לשלוח עם הילד אוכל מהבית. אני מרגישה שלספק האוכל שלנו אכפת. הוא שואל ומברר אם האוכל הגיע נקי ובזמן, והוא תמיד משתפר בהתאם להערות שעולות מהשטח. ואגב, צריך לבדוק עד כמה ההורים שמתלוננים נותנים לילדיהם לאכול ג'אנק פוד או לשבת במזללות והמבורגריות ולאכול פלאפל. כשאוכלים ג'אנק פוד ליד הטלוויזיה זה יותר בריא?"
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד החינוך מפעיל תוכנית הזנה בקרב כ-300 אלף תלמידים בגני הילדים ובבתי הספר, בהם מתקיים יום חינוך ארוך. במסגרת התוכנית, מספק המשרד הזנה בריאה הבנויה בהתאם לתפריטים המומלצים של משרד הבריאות. כמו כן, גיבש המשרד קריטריונים ברורים ובקרה קפדנית, לצורך אספקת מזון טרי, חם ובריא.
"'העמותה לתפנית בחינוך', אשר זכתה במכרז להפעלת התוכנית, מבצעת בקרות יומיומיות אצל הספקים ובמוסדות החינוך. הבקרות כוללות בדיקות פתע של מפקחים במטבחי הספק ובמוסדות החינוך עצמם. בנוסף, עורך המשרד בדיקות מעבדה לאיכות המזון. במקרים בהם נמצא כי ספק פעל בניגוד לקריטריונים ולנהלים המתבקשים באספקת מזון, הרי שהוא מוצא ממעגל הספקים של המשרד. כמו כן, במקרים בהם מוצרים נמצאו לא עומדים בסטנדרטים שקבע המשרד, מוצא המוצר מחוץ לתפריט (לדוגמה: קציצות בשר המכילות אחוז שומן מעל הנדרש ושניצל שאינו מכיל מספיק בשר).
"בנוסף, על פי דרישת המשרד, מבצעת מעבדה חיצונית (ביו-לב) בדיקה בקטריאלית של המזון פעם או פעמיים בחודש אצל כל ספק. ביקור נציג המעבדה נעשה תמיד ללא תיאום מראש".
***
הכתבה התפרסמה במגזין 'נשים'
לעמוד הפייסבוק של 'נשים'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם