אודטה: משלמים יותר מדי לספקי התקשורת?
וגם: גרסת הפרווה הטעימה של העוגה האישית במיקרו, ואיך מאריכים תפוחים, עושים טורטיות ובלינצ’עס מעלי חסה ומייצרים מכסה מודולרי נהדר
לפני כמה ימים, עופר אלוביץ (שהוא מורה סבלני ביותר לאינטרנט ומחשבים) היה אצל לקוחה בת כ־85 (שפרטיה המלאים שמורים, כמו שאומרים, במערכת), שביקשה ממנו לעזור לה עם אחד החשבונות. הוא פתח את החשבון ונדהם לגלות שבשנה וחצי האחרונות חברה מסוימת גבתה ממנה 190 ש"ח בכל חודש, רק כספקית אינטרנט! מובן שבשיחה אחת הוא הוריד לה את המחיר ל־35 שקל. החברה הגדולה סירבה בכל תוקף להחזיר לקשישה את הכסף, וטענה שנתנו לה "שירותים של גיבוי חומרים מהמחשב" (ענן), שזה יפה מאוד, רק שבחיים האישה הזו לא העלתה לשם שום קובץ, ואין לה הבנה מה מכרו לה.
היא גם קיבלה מהם "אנטי וירוס" ו"אנטי ספאם" לדוא"ל שלה, למרות שהיא לא משתמשת בדוא"ל שלהם וגם לא השתמשה בו אף פעם. הם פשוט מכרו לה מוצר שאין לה מושג מה הוא, וסתם גבו ממנה במשך שנה וחצי (בשקלול המחיר הריאלי), 2,790 שקל מיותרים. לטענתם יש להם הקלטה של השיחה שבה הלקוחה מאשרת את השירות. רק שאם רוצים לשמוע אותה, חייבים "להגיע לחיפה" ורק שם הם ישמיעו אותה ללקוח. הם לא היו מוכנים להשמיע את השיחה הזו בטלפון, או לשלוח אותה במייל. רק "להגיע למשרדים בחיפה". וגם אם השיחה אכן קיימת ומוקלטת, ברור שיש פה סוג של גזל מקשישים.
אין ספק שספקי מדיה ותוכן שונים מרמים הרבה מאוד בני גיל שלישי עם המחירים, רק כי הם טרף קל כל כך, והמוכרנים הרי מתפרנסים ממספר הגולגולות שהם משיגים לשולחיהם, אז יאללה, חאפלה, בים, ביבשה ובאוויר. בשיחה אחת עופר הוריד לה 155 ש"ח לחודש(!) וזה רק מספקית האינטרנט. וכמה ספקים כאלה עוד יש לאנשים!
אוקצור, אם אתם מתעצלים פשוט להרים טלפון לכל ספק תקשורת, ו/או שירותי מצוקה, ו/או ביטוח שיש לכם, כדי לברר אם זה הדיל הטוב ביותר שהם יכולים לתת לכם, עופר עושה לאזרחים (ובמיוחד לאלה הקשישים) בדיקת עלויות לשירותים השונים: טלפון, אינטרנט (ספק+תשתית), שח"ל, נטלי, וכו’. משלמים לו 15 אחוזים מהחיסכון השנתי (במקרה זה 279 שקל) רק אם הוא מצליח להוריד עלויות. פרטים ליצירת קשר: oferel@hotmail.com
הנה גרסת הפרווה לעוגה מהשבוע שעבר, שתיהן טעימות אש. רק יש להקפיד על כמויות וזמנים כחוט השערה אחרת נחרב. וזה הולך ככה:
מאג מקרמיקה בנפח 300 מ"ל (והגודל חשוב)
1 כף שמן רגיל
1 ביצה גדולה
2 כפות שטוחות (30 גרם) NESQUIK (אבקה פרווה שכבר ממותקת, להכנת משקה חלב בטעם שוקולד, שהחומר המחלב שבה הוא לא חלב, אלא לציטין סויה)
1 כף שטוחה (10 גרם) קמח תופח
1 שקית (10 גרם) סוכר וניל פלוס קינמון
1 כפית שטוחה קינמון טחון (כן!)
1 כפית ליקר קואנטרו או טריפל סק (תפוזים)
מערבבים הכל (במזלג!) רק עד שאין גושי קמח, לא יותר מדי, אחרת מתקבל מרקם גומי דחוס, ומכניסים את המאג למיקרו ל־50 שניות (במיקרו שלי) בול. אפילו לא לדקה שלמה.
ואיך יודעים מתי זה מוכן בכל מיקרו?
עוקבים בדריכות מחלון המיקרו, ואיך שזה תופח (מאוד) מעל שפת המאג, מכבים את המיקרו, מוציאים, וישר הופכים על צלחת. לא משאירים במאג, כי העוגה תמשיך להיאפות מהחום של עצמה ותתקשה מדי.
אם מוציאים בזמן - על ראש העוגה (עם הפיכתה על הצלחת) מתקבלת שכבת "קרם" (אבל ממש דקיקה, כי אם יש יותר מדי קרם, יש לחשב בפעם הבאה עוד 10 שניות מיקרו) שמקלה על החלקתה החוצה מהמאג, וזולגת על פני הערימה החומה, הריחנית, הטעייימה, ובכל זאת הפרווה הזו.
לוקחים תפוח עץ שלם עם הקליפה שלו (עדיף תפוח ירוק מזן גרנד חמצמץ, אבל כל תפוח עץ מוצק מאוד יצלח), ופורסים אותו לפרוסות שקופות במעבד מזון, בדסקית הפריסה הכי דקה.
הפרוסות הדקיקות האלה "מגדילות" את נפח הפרי, ואפשר ככה ליהנות ממנו יותר זמן.
זה יצא מוצלח במיוחד אם אפשר יהיה להכניס ללוע המעבד את כל התפוח, בשלמותו. הפרוסות מתקבלות ככה בצורת המתאר של התפוח, וזה כיף.
איך משתמשים? שומרים את כל הפרוסות הדקיקות במקרר, בכלי סגור הרמטי, ואוכלים בכל פעם (לאט!) רק כמה דקיקים כאלה. זה מאפשר ליהנות יותר זמן מאותו תפוח אחד...
לוקחים עלי חסה ערבית, ומלפפים איתם כל מיני מצרכי יסוד חלבוניים ל"טורטיות" רזות (בשריות או חלביות): בשר עוף, רוסט הודו, קוטג’.
לגרסת הירקות: מניחים בתוך כל עלה חסה כף סלט ירקות מתובל מאוד, ומקפלים את העלה למעטפה. יוצרים מכל עלי החסה מעטפות קטנות ממולאות, והופ! יצרנו "בלינצ’עס" ירוקים ודלי קלוריות.
עוד אפשרות משביעה, עם ירקות חורף מוצקים: צנון גדול, אדום (רחוץ, לא מקולף), קולרבי גדול (מקולף), שומר גדול, גזר גדול (מקולף). מגוררים את כל הירקות האלה על דסקית הגרור הגסה (כן, הגסה. זה לא מתקבל עבה מדי, והסלט המוכן מגיר פחות נוזלים ומיצים). מתבלים במלח, פלפל שחור ולימון (אין צורך בשמן). מקפלים ל"מעטפות" מעלי חסה ערבית, ומתפוצצים מרוב שובע בכלום קלוריות.
מבשלות מנוסות עושות את זה כל הזמן, והגיע הזמן לחלק את המידע הזה לכולם:
מחבת גדולה עם ידית ארוכה היא אחלה מכסה נוח למחבת אחרת או לסירים (באותו קוטר, פחות או יותר) עם בישולים שמצריכים כיסוי. זה פשוט מכסה אולטימטיבי. יש רק להקפיד שהידית אף פעם לא תצא מהקו האווירי של הכיריים, כלפי המטבח, כי אז כל מי שעובר שם הופך את המחבת הזו עליו. הידיות של כל מחבת, גם זו שמתחת וגם זו שמעל (המתפקדת על תקן ה"מכסה"), לעולם יימצאו רק מצד ימין או שמאל של הכיריים, לא כלפי המטבח.
אישה תבעה את בית חולים: "מאז שבעלי עבר את הניתוח, הוא לא מסוגל לקיים איתי יחסי מין".
בית החולים הגיש כתב הגנה בן שורה אחת: "המטופל עבר ניתוח לשיפור הראייה..."
תן לרווק ארוחה במסעדה - והוא יהיה שבע ליום אחד.
תן לו את האוכל בטייק אווי - והוא יחיה מזה שבוע...
הצעות, בקשות, טיפים? שלחו לאודטה פקס 03-5682892 או מייל odetta@maariv.co.il אנא ציינו את מספר הטלפון שלכם
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם