פרסומת בלי סקס ואלימות: משימה בלתי אפשרית?
כרמית ספיר ויץ שמעה על מחאת ההורים בגלל הפרסומת של 'שוש' והופתעה. יש פרסומות הרבה יותר גרועות
"אני רוצה לדעת בדיוק כמה הוצאנו, למה הוצאנו, ומה זה לכל הרוחות קונטרול פריק". בפרסומת אחרת, ענתי-קלאפטע מתוקה מזן ננסי - חולקת עם חברותיה את משבר הגיל של הוריה, שמסרבים להינתק ממסכים שונים. "מאז שעברנו חברת אינטרנט, ההורים שלי מסתגרים כל אחד וטאבלטו הוא", היא אומרת. "תיהני מהשקט. זה יכול להיות העשור הכי יפה של חייך", מנחמת חברתה, שגילה אולי שמונה. "אני עדיין לא מוכנה לשחרר", נאנחת ענתי, מנתקת את הכבל של הכבלים ומכריזה בארשת ניצחון:."I ' m back"

יש לך תואר אצולה? אבי הטחול מפחיד את הציבור צילום מסך
כל הפרסומות במקבץ שהובא כאן מציבות את הילד בעמדה של לקוח שחייב, אבל חייב להיות מרוצה. הילד הוא הבוס ואין בלתו. אבל דווקא הפרסומת לחטיף עוררה את חמת זעמם של הורים שהקימו דף פייסבוק בקריאה להחרים את החטיף. וזה, תסלחו לי, מעורר אצלי סימני שאלה בקשר ליכולת שלנו להפריד בין עיקר לטפל. בחייכם, זה מה שמפריע לכם?
המקבץ המפואר הזה, הרשו לי להזכיר, מגיע לצד פרסומת שנוצרה על בסיס סדרת הפשע "הבורר" עולם העבריינות תופס תאוצה בצורת סדרת טלוויזיה שמשודרת בשעות המאוחרות של הערב. נכון, זו אפילו סדרה טובה, ולמיטב ידיעתי יש לה גם רייטינג גבוה.
אבל מה קורה כשהמרדף אחרי הרייטינג זולג ומחלחל לפרסומות? ילדים נחשפים לראש שיוצא - כמה מבהיל - מעוגת יומולדת, לתיאורים כאילו ממזריים של כל מה שאבי הטחול מתמחה בו: פיצוצים, מכות, פרוטקשן.
העלאתו של אבי הטחול לדרגת מגהסלב לא באמת מפתיעה. "תגיד", שאלתי כתב משטרה, "איזו מין דפיקות זו, לקרוא לארכי-רוצח 'עבריין בכיר' יש להם גם תארי אצולה? הכתב החכם חשב רגע והשיב לי: "אלה ההגדרות של המשטרה'.
די עם מתיחת הקווים הזאת, די עם הטשטוש. זה חסר טעם, זה לא מצחיק, ולמנף את הסדרה הזו - מוצלחת ככל שתהיה - ולהפוך אותה לפרסומת עבריינית שמאיימת על מי שלא ירכוש את החבילה המהממת הזאת זה מאוס. רובנו מחנכים את הילדים לכך שהחוק מעל לכול, שיש סדר לדברים ושהטוב תמיד מנצח. ואז באה הפרסומת הזאת היישר לתוך התודעה של ילדים שנשארים ערים ורואים טלוויזיה בשעה הזאת, ולא מבינים את ההיפוך של הגבולות. אה, בעצם גם המבוגרים לא.
נכון, פרסומאים הם לא אנשי חינוך, ופרסומות נועדו לקדם מוצר או שירות מסוים. ידידיי הפרסומאים, הצלחתם לצוד את תשומת הלב שלי עם הפרסומות האלה, אבל זה עבד לכיוון השלילי. הנה אתגר: נראה אם תצליחו לשווק לנו משהו בלי סקס ואלימות, ומבלי להרוס בעשרים שניות של פרסומת שנים של חינוך. אנחנו ההורים, וכל מי שחינוך וערכים חשובים לו, יכולים להצביע ברגליים. איך? פשוט לא קונים.
carmit.weitz@maariv.co.il
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg