אסתי גינזבורג: "לא נתנו לי צ'אנס. כמו זאבים"
נכון, אי אפשר לפספס את העובדה שהיא מתרגשת בטירוף, מתקשה לעקוב אחר הטלפרומפטר ועושה לעצמה פדיחות בשידור חי. אז מה. אסתי גינזבורג החמודה, הלוהטת והקולית בכל זאת מצליחה לגנוב לאסי עזר את ההצגה ב"הכוכב הבא"
כשהאחרונים שבו הביתה באותו שישי סוער, בשעת לילה מאוחרת, הם מצאו את ג'יי מתדפקת על השער החשמלי, בודדה ועצובה. "הכלבים האלה אף פעם לא נפרדים אחד מהשני", מסבירה גינזבורג, "היה ברור לנו שמשהו קרה לזי. היינו גמורים. פחדנו שמישהו גנב אותו. למחרת בבוקר ביקשנו מהמטפלת שלהם שתפרסם הודעה בפייסבוק (לעדי ולאסתי אין פייסבוק, ג.ז) ואחרי כמה שעות איזה ילד מתוק שראה את ההודעה חזר אלינו. מתברר שהוא ראה את זי בחוץ, לא ידע של מי הוא ואסף אותו אליו הביתה. את לא מבינה איזה לילה זה היה".
אנחת רווחה ארוכה הדהדה אז בבית משפחת קייזמן-גינזבורג, והכלבלב זי קיבל מאמא אסתי חיבוק גדול, ענק, מכל הלב, כזה שרק מי שהייתה שם לבד, בחוץ, יודעת לתת.
גינזבורג חוותה את התחושה הזאת על בשרה לפני כמה חודשים, כשמצאה את עצמה לראשונה בחייה, ללא כל ניסיון מוקדם, בפריים טיים של ערוץ 2, בימים ראשון ושלישי ב-21:00 בקשת , בתור הסייד-קיק הלוהטת של אסי עזר בתוכנית הריאליטי-כישרונות "הכוכב הבא".
"כשפנו אלי מקשת, מיד אמרתי כן", היא מספרת, "זה משהו חדש עבורי, זה מגניב אותי וחשבתי שאהיה טובה בזה, אז למה לא לנסות? רק בתוכנית הראשונה הבנתי לאן נכנסתי - וזה ממש לא קל כמו שחושבים. את צריכה להיות מרוכזת, מפוקסת לגמרי, כדי לעבוד עם האוזנייה, לקרוא מהפרומפטר ולנטרל את המחשבה הטורדנית שמסתובבת לך בראש, שמדובר בשידור חי בפריים טיים וכל עם ישראל רואה אותך".
איך התכוננת לזה?
"עשינו המון חזרות, עבדו איתי על הטקסטים ועל הטכניקה. אני בעיקר לומדת מאסי (עזר). אני מסתכלת עליו המון גם בחזרות וגם בשידור. הוא יודע בדיוק איך לשחק עם המצלמות. אני מהופנטת ממנו".
מה הכי מלחיץ אותך?
"שיגידו שאני רק פנים יפות. אם אחרי שידור אומרים לי שנראיתי מהמם, זה לא מעניין אותי. אני לא רוצה לדעת איך נראיתי על המסך. עדיף לי שיגידו לי שלא נראיתי טוב אבל שהייתי מעולה. לפני כמה תוכניות הייתה לי פדיחה נוראית: היה בלגן בשידור, התבלבלתי בטקסט, והייתי מופתעת שבכלל הצלחתי להעביר את השאלה שאמרו לי באוזן, רק חבל שזה היה לאדם הלא נכון. רציתי למות כשזה קרה. אם עדי (קייזמן) לא היה לידי, הייתי נכנסת לדאון. זה ביאס אותי. מאז עוד יותר חשוב לי להראות לכולם שאני יכולה לעשות את זה טוב. אני מרגישה שאנשים רק חיכו למשהו כזה שיקרה, כמו להקת זאבים שמחכה לטרף".
למען האמת, הביקורות הלא ממש רחמניות על כישוריה הטלוויזיוניים של גינזבורג החלו עוד קודם לכן, מיד אחרי התוכנית הראשונה. "קראתי משהו שמישהו כתב על איזו שחקנית גרועה שמשחקת, לטענתו, כמו יכולות ההנחיה שלי", היא נזכרת בזעם, "זה עצבן אותי. פשוט לא נתנו לי צ'אנס. דברו איתי אחרי חמש תוכניות, לא אחרי תוכנית אחת. אל תשכחי שכולם שם ב'כוכב' חוץ ממני, הגיעו סופר משופשפים לתוכנית. ייקח לי זמן להדביק את הפערים. אני בונה את עצמי מההתחלה".
ועכשיו , אחרי שצברת ניסיון וביטחון, את מצליחה גם ליהנות מזה?
"כן, עכשיו אני כבר נהנית. גם התגובות שאני מקבלת מהרחוב מאוד מחזקות אותי. בעקבות התוכנית אני כבר לא יכולה להסתובב בלי שיעצרו אותי כל שנייה".
טוב , זה בטח היה ככה אצלך עוד קודם.
"אין מה להשוות בכלל. בעקבות התוכנית זה שילש את עצמו. זה נהיה הרבה יותר גרוע".
האמת היא שכבר יש לך ניסיון מסוים בתחום הזימרה, אבל מאז "נשימה", הדואט שעשית עם חן אהרוני לפני שלוש שנים, לא הוצאת משהו חדש. עכשיו התוכנית מגבירה אצלך את החשק לזה?
"תמיד היה לי חשק לשיר וזה עדיין נשאר, אבל אני גם מודעת לכך שזמרת גדולה אני לא. יש לי קול סבבה, אבל אני עדיין לא מרינה מקסימיליאן בלומין".
אם היית אנונימית היית הולכת ל'כוכב'?
" לא. לא הייתי מסוגלת לעמוד מול אנשים שיגידו לי אם אני טובה או לא. יש לי פחד קהל נוראי. לפני כמה שבועות הייתי צריכה לספר ל-30 מנהלי חנויות של רשת 'אפריל' על עמותת 'חיים' שאני מתנדבת בה, ופשוט לא הצלחתי לדבר. ראיתי את עצמי מבחוץ, סוג של חוויה חוץ גופית שכזאת. זה היה ממש קשה".
ובשידור זה לא קורה לך?
"לא זה משהו אחר. אני לא מול אנשים, אני מול מצלמה".
אז מה עכשיו? חיידק הטלוויזיה תקף אותך? מצלמות סטילס כבר פחות עושות לך את זה?
"זה מאוד שונה. בדוגמנות את באה בבוקר, הולכת בערב ובזה זה נגמר. את לא חלק מתהליך העשייה. את בובה. אני, באופן אישי, לא בנויה להיות בובה בשום צורה. בדוגמנות הייתי מרגישה שאין לי סיי, שהדיעה שלי לא רלוונטית".
וואלה . אבל את לא סתם דוגמנית. את מותג.
"ועדיין, כשאת מנסה להגיד את מה שאת חושבת פעם או פעמיים ולא מתייחסים אלייך, אז את לא אומרת יותר. באיזשהו שלב ממש הרגשתי שהמוח שלי מתנוון, והתחלתי לקרוא הרבה ספרים כדי לאזן את זה, כדי להרגיש שאני לא קמלה".
וב'כוכב' כן מקשיבים לך?
"כן, אני הרבה יותר מעורבת שם. אפילו לגבי הלוק שלי אני זאת שמחליטה. אומנם יש לי מאפר, סטייליסטית ומעצב שיער, אבל הסיי שלי חשוב. טוב, בעצם הוא חשוב רק עד שמגיע אבי ניר (מנכ"ל קשת, ג.ז) ואומר "תורידו לה את כל האיפור", כי הוא אוהב אותי בלי איפור, ובזה נגמר הסיפור".
את סימנת לעצמך את הטלוויזיה כמטרה?
"לא כיוונתי לזה, אבל זה עבר לי בראש. בואי נגיד שלא עשיתי מהלכים מתוכננים כדי לגרום לזה לקרות. גם עכשיו אני לא ממש חושבת על מה שיהיה הלאה. אני מרגישה שזה עוד נורא רחוק. אני רוצה בית, משפחה. מבחינת קריירה, אין לי שום מושג. כל הדברים שעשיתי עד היום לא היו אף פעם בגדר מטרות שהצבתי. לא היה לי חלום להיות דוגמנית. זה פשוט קרה. רוב הדברים בחיים פשוט קורים לי".
יש משהו אניגמטי בחיוך המונה ליזה השקט ובחזית הקולית הזאת של גינזבורג. תשע שנים היא עובדת בתעשיית האופנה, ועדיין מצליחה לשמור על ארשת לא מושגת, נוגעת-לא נוגעת. היא מגיעה רק לאירועים מאוד מסוימים, תמיד לבושה במותגים הכי שווים, בסגנון מוקפד ומאופק שלא תואם את גילה אבל בהחלט מסמל את מעמדה.
אסתי גינזבורג היא סיפור הצלחה של מותג יציב. היא מה שנקרא באנגלית Sure thing, והמפרסמים שמזהים את הדי.אן.איי הזה ממהרים להחתים אותה על חוזים ארוכי טווח, והולכים לישון רגועים מאוד בלילה.
מבחינתה האישית, אחד הדברים המשמעותיים ביותר שקרו לה בחיים הוא סיפור האהבה שלה ושל עדי קייזמן, שהבשיל לכדי נישואים מרגשים. כיום אסתי מארחת בביתם המשותף את ראשי המשק של ישראל ונחשפת שם לדיונים מעמיקים על כלכלה, פוליטיקה, משפטים, ושאר עניינים שברומו של עולם. לדבריה, גם בתחילת הקשר שלה עם עדי היא לא חששה מהאפשרות שתהפוך, בעקבות הנישואים האלה, לאשתו הקטנה, היפה והתמה של עדי הבוגר, הרציני והחשוב.
"אני לא חושבת שזה היה מתקדם עם עדי לשום מקום אם לא היה לי את מה שצריך, כי כמה כבר את יכולה להחזיק פסאדה?", היא אומרת, "מתישהו זה היה מתפוצץ. מעבר לזה, בגלל שאני לא אוהבת להרגיש שאני לא יודעת על מה מדברים, וחשוב לי להיות חלק בשיחה, אז כן, אני תמיד אתעדכן בהכל, אבל האמת היא שגם הרבה לפני שהכרתי את עדי הקפדתי לראות את מהדורות החדשות. זה תמיד עניין אותי. אני אוהבת את זה. אתמול היו אצלנו כמה זוגות חברים, בלי להזכיר שמות, והיה פשוט מרתק. ישבתי ורק רציתי להקשיב להם. אני נפעמת מכל אחד מהם. לשמוע אותם זה מרתק אותי. מבחינתי זה הבילוי האולטימטיבי".
ובמקביל את עדיין שומרת על קשר הדוק עם החברות שלך, בנות השכבה שלך?
"כן. אנחנו חברות מכיתה ה', זה כבר לא חברות, זה אחיות. אליהן אני פונה כשאני באמת צריכה לדבר. אם אני רוצה באמת לפרוק דברים, אז זה אצלן או אצל אחותי. זה חיבור שמעבר".
ויש , כמובן, גם את דניאל, הבת של עדי. אתן בקשר טוב?
"דניאל היא כמו חברה. אתמול אחותי ואני ישבנו איתה בארוחת ערב והיא סיפרה לנו כל מיני סיפורי בנות כאלה של טינאייג'ריות, למרות שהיא רק בת 8. ממש נהנינו. הרגשנו שאנחנו שלוש חברות שיושבות ומדברות".
ואפרופו דניאל, מה עם בייביז משלך?
"אני רוצה הרבה. עדר. אולי חמישה ילדים, לא יודעת. זה יגיע בזמן שזה צריך להגיע".
בינתיים , לפי מה ששמעתי עלייך, את אם גאה לעדר של נעליים.
"ברור. אני חולמת בלילה על קומת הנעליים בבארני'ז בניו יורק. אין, אם ראיתי זוג נעליים שמוצא חן בעיני, אני לא אירגע עד שהוא יהיה שלי".
על כמה זוגות מדובר, בעצם?
"לא ספרתי. משהו בין 70 ל-100. לובוטן , סן לורן, סנדלים של ג'וזפה-אבל בסופו של דבר רוב הקיץ אני עם כפכפי הווייאנס. אגב, בברלין פתחו לא מזמן חנות חדשה של סן לורן בדיוק מול החנות של שאנל. שווה ביקור. אפשר למצוא שם מגפיים מדהימים".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם