ראשי » סגנון » אופנה ועיצוב » אופנה

30 זה הסקסי החדש

אם פעם גיל 30 נתפס כסוף הדרך בעולם הדוגמנות, היום הוא השלב של שיא ההצלחה. ארבע דוגמניות שכבר החלו את העשור הרביעי לחייהן (או קרובות לשם) מספרות איך הקריירה משתנה כשאת הופכת מנערה לאשה

לינדה בונה מתכוונת להמשיך לדגמן "כל עוד אוכל לצעוד בעקבים"

שם: לינדה בונה.
גיל: 30.
מצב משפחתי: נשואה. לינדה היא אמריקאית שהכירה את בעלה הישראלי בעיר מגוריה, ניו יורק, התאהבה ועלתה לישראל בעקבותיו.
סוכנות: "יולי".
מגורים: גבעתיים.
 
תיק עבודות: בניו יורק הצטלמה לקרולינה הררה, רלף לורן, מוסקינו, דיזל וניקול מילר, פתחה תצוגות של ג'י סטאר, ודגמנה לשואו רום של דולצ'ה וגבאנה ופנדי. בחצי השנה שבה היא מתגוררת בישראל, הספיקה כבר להצטלם לדלתא ולהדס בכל התצוגות, כולל אלו של גולברי, תמנון ורונן חן.

כך התחלתי: "בגיל 15 גילה אותי סקאוטר של דוגמניות ברחוב ליד הבית, ביוסטון, טקסס. חודש אחרי כן כבר נסעתי בכל רחבי ארצות-הברית לגמרי לבד. זה היה קשה מאוד והייתי צריכה להתבגר במהירות, אבל נעשיתי עצמאית לגמרי והצלחתי לחסוך הרבה מאוד כסף".

דוגמנות בגיל 30: " אני מרגישה היום כמו מיליון דולר. אני סוף-סוף אשה, ובטוחה בעצמי הרבה יותר מפעם. כשהייתי צעירה התביישתי מאוד בגוף שלי, הייתי ילדה שטוחה ורזה, והיום אני אשה עם ציצים חמודים וחמוקיים. כשהייתי דוגמנית מתחילה דימוי הגוף שלי הטריד אותי, והייתי בוכה מזה. היום אני מרוצה ממה שאלוהים נתן לי, ואני יכולה לצעוד בביטחון חצי עירומה. סטייליסטים וצלמים מתייחסים אלי אחרת היום. הם מאוד מתלהבים מאיך שאני נראית, ובגלל שאני גם מאוד מנוסה כדוגמנית, זה הופך את העבודה שלהם לקלה יותר. אני רואה סביבי עוד ועוד דוגמניות בוגרות, ועבורי זו סביבת עבודה נעימה יותר מאשר דוגמניות שעדיין לומדות בתיכון. יש לי על מה לדבר איתן.

"אנשים נוטים להיות בהלם כשאני מספרת בת כמה אני, ותמיד שואלים אותי באילו מוצרים אני משתמשת. העצה שלי היא להתחיל לדאוג לעצמך בגיל צעיר, כי זה משתלם כשאת מתבגרת. היום אני גם נשואה, ולמרות שזו סביבת עבודה שיכולה לייצר קנאה, ביני לבין בעלי יש אמון מלא. שנינו אנשים מאוד בטוחים בעצמנו, ואני גם לא לוקחת את העבודה הביתה. אם מתחילים איתי, אני פשוט אומרת שאני נשואה באושר ומעבירה את זה".

עד מתי: "אני אמשיך כל עוד אני אוכל לצעוד בעקבים גבוהים, אבל בכל מקרה יש לי כבר תוכנית מגירה. יש לי תואר של אסיסטנטית לרופא שיניים שעשיתי בניו יורק, ויום יגיע ואני אשתמש בו".

בשורה התחתונה: "תקשיבו לג' יי זי, שאומר באחד מהשירים שלו:'30 זה ה-20 החדש'. ביטחון הוא מה שמניע את העולם להצלחה, ותאמינו בעצמכם בלי שום קשר לגיל".

שם: גליה מלטסטה.
גיל: 28.
מצב משפחתי: גרושה מהזמר גלעד שגב, בזוגיות.
סוכנות: ADD.
 

תיק עבודות: בעולם - הצטלמה למגזיני אופנה מובילים כמו ווג פריז, ווג גרמניה, אל, מארי קלייר ועוד, עבדה עם צלמים נחשבים כמו פאולו רוברסי, פטריק דה מרשלייה וסטיבן קליין. בארץ - קמפיינים לנעמה בצלאל, דורין פרנקפורט, קסטרו ודן קסידי, ותצוגות רבות.

כך התחלתי: "מגיל 12 בערך פנו אלי צלמים וסוכנים ברחוב. זה החמיא לי ורציתי, אבל אמא שלי לא הסכימה, מתוך רצון לגונן עלי, והיום אני שמחה על כך. בגיל 17, אחרי הרבה שכנועים, היא הסכימה שאשתתף בתחרות ?תגלית השנה.? לא זכיתי, אבל הכרתי שם את רמי פרשוב, שהפך לסוכן שלי וליווה אותי במשך שנים. בגלל שהמראה שלי לא נחשב למסחרי בשוק הישראלי, די מהר נסעתי לפריז. גרתי ועבדתי כמה שנים בפריז ואז בניו יורק, ומשם נסעתי ברחבי העולם.

הבדידות של מגורים בארץ זרה לא הייתה פשוטה, העבודה הפיזית בדוגמנות היא מאוד תובענית, ויותר מכל היה לי קשה להיות כל הזמן במבחן על משהו חיצוני, שולי ולא נשלט כמו המראה שלי, בעיקר בגיל כל כך צעיר, כשהביטחון והזהות שלי עוד לא היו מעוצבים וחזקים. בגיל 21 החלטתי שאני בתחום הלא נכון, עזבתי את כל מה שבניתי שם וחזרתי בפתאומיות לארץ. חזרתי לדגמן שוב רק לאחרונה".

דוגמנות בגיל 30: " היום הביטחון האישי והכלכלי שלי לא תלויים בדוגמנות, ולכן אני מגיעה ממקום שונה לחלוטין, ויכולה יותר ליהנות ולקחת הכל בפרופורציה. צלמים וסטייליסטים מכבדים אותי יותר, ויש בינינו שפה משותפת. היום אני לא אקח על עצמי שום עבודה שתגרום לי להרגיש לא בנוח, ואני פחות מתרגשת ממחמאות ופחות נעלבת מביקורות".

עד מתי: "עד שיפסיקו להציע לי עבודה. היום אני מתייחסת לזה כהכנסה נוספת. מהרגע שעזבתי התחלתי לשחק ואחר כך גם לצלם. חיפשתי את עצמי הרבה זמן, מתוך רצון לעסוק בתחום שייתן לי ביטוי וסיפוק.

"היום אני בתחילת דרכי כתסריטאית ובמאית וסיימתי עכשיו את סרט הגמר שלי, עם שחקנים מדהימים כמו שי אביבי, יחזקאל לזרוב ואייל שכטר. הסרט כבר הוקרן בפסטיבל תל-אביב, ויוקרן גם בפסטיבל ניו יורק במהלך נובמבר".

בשורה התחתונה: "ממליצה לכל אחת להתרכז ולחשוב מה היא מאמינה שיביא לה אושר וסיפוק, וללכת על זה".

שם: אולה פילנוביץ
גיל : 30.
מצב משפחתי: נשואה. את בעלה, איש עסקים ישראלי, פגשה בעת ששהה במינסק בפגישת עבודה. האהבה פרחה, ולפני שנתיים הם התחתנו ואולה עלתה ארצה.
סוכנות: יולי.
 

 
תיק עבודות: בעולם - צילומים לג'ורג'יו ארמאני ולחברת הקוסמטיקה אייבון, קמפיינים לאוויאן ולבנטון, ולמותגים מקומיים בבלרוס, עיר מולדתה. מאז שעלתה לארץ השתתפה בתצוגות של תמנון וגולברי, מובילה את קמפיין החורף של שלומית אופיר, הצטלמה לחברת הקוסמטיקה כריסטינה, לקמפיין שמלות הכלה של חני טביב, למעצבת ליאת הר נוף ולפרסומות של ישרוטל ושל תלמה.

כך התחלתי: "התגליתי בגיל 19 בעיר מולדתי, בלרוס, על ידי סקאוטר שחיפש דוגמניות לעבודה בפריז וביפן. בגלל שכבר הייתי בוגרת יחסית לא חששתי, וזה מאוד ריגש אותי. עברתי למוסקבה, חסכתי כסף וקניתי מכונית, אבל את כל השאר - והרווחתי יפה מאוד - בזבזתי על בגדים, נסיעות לראות את המשפחה וניהול שוטף של החיים".

דוגמנות בגיל 30: "אני לא מרגישה בת 30 על הסט, אבל אני כן מרגישה הרבה יותר מקצוענית. יש לי ידע רב על התעשייה ועל איך דברים עובדים, וזה עובד לטובתי בקריירה שלי. היום, בניגוד לדוגמנית הצעירה שהייתי, אני עושה מה שהעבודה דורשת ולא נכנסת לעימותים. לא לוקח יותר זמן לאפר אותי ולהכין אותי בגלל הגיל, אלא ההפך, זה בדרך כלל לוקח פחות זמן.

אני לא חושבת שנכון יהיה להגיד שמעדיפים היום דוגמניות בוגרות, לא צריך להגזים, אבל אני חושבת שמתוך ניסיון הבינו שכיף לעבוד עם דוגמניות מקצועניות. אין לי רגשי נחיתות מול דוגמניות צעירות, אני נראית מעולה לגילי, תמיד הרגשתי טוב מאוד עם הגוף שלי ושום דבר לא השתנה. מתחילים איתי הרבה בעבודה, אבל אני אפילו לא שמה לב כי אני עיוורת מרוב אהבה לבעלי. אני לא נותנת לו סיבה לקנא, אבל אם הוא לפעמים מקנא פתאום, זה דווקא ממש מוצא חן בעיני".

עד מתי: "כל עוד זה ימשיך לאתגר ולעניין אותי, אבל אני מתכננת להיכנס להריון בקרוב, אז אני מניחה שאני אצטרך לעשות הפסקה".

בשורה התחתונה: "דוגמנות זה מקצוע נהדר, אבל לא שווה לנקוט צעדים קיצוניים בשביל להיכנס אליו, כמו שכל כך הרבה בנות צעירות עושות. דוגמנות בגיל 30 זה אפילו עוד יותר טוב, והיום זה אפשרי".

שם: תמי טסקר.
גיל: 30.
מצב משפחתי: נשואה.
סוכנות: יולי.
 

תיק עבודות: צילומים ל-H&O, דיסקרט , גולף אנד קו, הגרה ושדרת המעצבים, פרסומות למקדונלד'ס, מי עדן, סיאט, ישרוטל וכללית שירותי בריאות, ותצוגות בארץ ובחו"ל, כולל שני שבועות האופנה האחרונים.

כך התחלתי: "בגיל 14 זכיתי בתחרות הסופר מודל של סוכנות אימג' והתחלתי לעבוד. בחופשות מבית הספר טסתי לגיחות קצרות לחו"ל. במשך תקופת הצבא לא דגמנתי, וביום השחרור טסתי לתחרות יופי של ערוץ האופנה וזכיתי במקום הראשון.

"במשך שלוש השנים שאחרי כן חייתי ועבדתי בחו"ל - במילאנו, פריז, טוקיו, בלגיה, גרמניה, ספרד, יוון ולונדון. היו לי שנים מדהימות. בארץ הייתי על השערים של כל המגזינים והשתתפתי בכל התצוגות. באיטליה הצטלמתי לג'ורג'יו ארמאני ופגשתי אותו באופן אישי על הסט, הצטלמתי לגוצ'י בפירנצה, הצטלמתי לשער של "אל" היווני ועוד. לעבוד בחו"ל זו עבודה לא קלה, את רוב הימים שלך את מעבירה באודישנים, ולרוב היום נגמר אחרי התרוצצות כזו בכל העיר.

"זו הייתה הזדמנות לראות עולם, אבל הרבה פעמים הרגשתי בודדה. את הכסף שחסכתי לא הוצאתי על בגדים ומותרות, אלא על תואר אקדמי בבינתחומי".

דוגמנות בגיל 30: "היום אני נהנית מזה, עושה מזה כיף. אם פעם הייתי ביישנית וסגורה על הסט, היום אני נפתחת לאנשים ונהנית מהאינטראקציה. למרות כל השנים שבהן אני מדגמנת, מעולם לא הגדרתי את עצמי כדוגמנית בלבד. אני חושבת שאפילו התביישתי בזה הרבה פעמים, ורק כיום באמת השלמתי עם המקצוע ואני מתגאה בדברים שאני עושה.

"היום גם עברתי לצד השני ואני מפיקה של מגזינים, ובזכות העבודה כדוגמנית אני מכירה את העולם הזה טוב יותר. אני מרגישה היום נוח יותר בגוף שלי, בגלל שאני מתעסקת בו פחות. המראה החיצוני הוא כבר לא הדבר היחיד שמגדיר אותי. יש לי עוד מקצוע, כמפיקה, והוא נותן לי ביטחון שלא יכולתי להשיג מעבודה בדוגמנות".

עד מתי: "אני לא חושבת שיש טעם להצהיר על פרישה. אני יכולה לראות את עצמי עוברת מדוגמנות להנחיה".

בשורה התחתונה: "בדיעבד אני יכולה להגיד שהתחלתי בגיל צעיר מדי, ואני לא ממליצה לנערות להתחיל לדגמן כבר בגיל הזה. עכשיו, כשאפשר לדגמן גם בגיל 30, אין מה להזדרז".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...