מירי בוהדנה: "חשוב לי לא לחיות בחוסר"
עם מראה של נערת זוהר ושלושה ילדים קטנים בבית, למירי בוהדנה אין שום כוונה להתנצל על הבית היפה ברשפון, החיים עם איש העסקים המצליח בבו קובו והקריירה המשגשגת. היא בעיקר עסוקה בהכנת קציצות ופסטה ובתכנון ההיריון הבא, טפו טפו
פעם עוד ניתן היה להתנחם קצת בתדמית הפרועה שלה, אבל כשאנחנו יושבות בסלון ביתה ברשפון, אין זכר לדוגמנית בגדי הים מפעם. עכשיו זו לגמרי מירי האמא שמנהלת בית ומשפחה. "זה נכון", מחייכת בוהדנה ולא מנסה להתנצל. "השנים עושות את שלהן. האימהות והמשפחה שינו אותי. בשנתיים האחרונות הייתי בהיריון שנה אחר שנה, ולמדתי להפסיק לרדוף אחרי הזמן. תמיד בערה בי אש וחששתי שלא יהיה לי מה לעשות בלי העבודה. אבל בהפוגה של ההריונות והלידות גיליתי שהשקט בגידול הילדים עשה לי רק טוב. אפשר לומר שהתבגרתי".
ההתבגרות הזו כוללת זוגיות עם איש העסקים בבו קובו, אימהות לבן בן השש, אסתר בת השלוש ורפאל בן השנתיים, הרבה קציצות וספגטי ("אני בשלנית אלופה. אם יש משהו שאני הכי אוהבת לעשות, זה לבשל"), תחזוקת המטבח ושטיפת כלים ("אני שוטפת בקבוקים מתוך שינה, ואני לא יכולה לראות צלחות בכיור, זה מביא לי עצבים") וכביסות ("אני אוהבת שהבית מריח מכביסה נקייה"). עקרת בית למופת, רק אל תבקשו ממנה לגהץ.
איזו מין אמא את?
"שלווה. הפעילות האינסופית והסזיפית של לקום בבוקר, לארגן את הילדים לגנים, להכין צהריים ושאר ענייני הבית, גורמים לי להיות עסוקה ואין לי זמן לחשוב על שטויות. כשלא היה לי את זה, לא היה לי טוב. הייתי מחפשת מה לעשות, צובעת את השיער או עושה עוד קעקוע. היום אני במקום אחר. אני בוררת עבודות, זנחתי את הצילומים הסו קולד פרובוקטיביים. כבר לא מצטלמת לבגדי ים או לדברים נועזים אחרים. במקום בו אני נמצאת כיום, כשהילד שלי עולה לכיתה א' ועוד שנייה הוא כותב בגוגל 'מירי בוהדנה', זה אחרת. אני רוצה שמהיום והלאה, כל תמונה שתצא לו עליי, תהיה עבורו מקור לגאווה".
בוהדנה גדלה בשדרות, בת לאחר שלושה בנים, להורים שעלו ארצה ממרוקו. "לא חיינו בעוני, אך גם לא במותרות. לא קיבלתי כל מה שרציתי, אבל גם לא החסירו ממני דבר", היא אומרת.
ובכל זאת, הרקע הכלכלי המורכב, גרם לה לרצות להשיג יותר. "חשוב לי לא לחיות בחוסר, זה לא טוב לנשמה. אם חלילה לא היה לי מה לתת לילדיי, הייתי בן אדם מאוד עצוב. גם בלי קשר לזוגיות שלי, אני מרוויחה בסדר גמור. אני לא עשירה, אבל אני מרוויחה סכומים שאנשים לא מרוויחים בכמה ימי עבודה. אז חסכתי וקניתי בית משלי ואני יודעת היכן להשקיע נכון את כספי".
בוהדנה היא מזן האנשים שכולם רוצים לראות ולשמוע, גם אם אין לה משהו חדש לומר. כך, הפפראצי רודפים אחריה ברחובות תל אביב, העיקר להביא תמונה שלה בכפכפים, וכשנתפסה בביתה עובדת זרה, לא היה גבול לסיקור ולדיווחים בעניין. השיא הגיע במערכון בלתי נשכח ב'ארץ נהדרת'. בוהדנה מדברת בכנות מפתיעה על האירוע ההוא. "זו הייתה תקרית לא נעימה וסיפור עצוב, שנבע מהלשנות של שכנים. יש מחשבה שהעובדים הזרים מנוצלים, אבל אצלי היא הרוויחה פי שניים ממה שהייתה מקבלת בכל מקום אחר. רציתי להפוך אותה ביום מן הימים לחוקית. מצאו אצל כל כך הרבה אנשים עובדים זרים, אך רק המקרה שלי הגיע לשער האחורי של העיתון וכנראה שיזכירו לי את זה כל חיי. השם שלי מושך אש, תמיד ידעתי".
למה בעצם?
"אני לא יודעת להסביר. מכל דבר שקשור בי עושים עניין, גם מההריונות. כל לידה היא שער אחורי, למה מי אני, הנסיכה מידלטון? אבל זה חלק מחיי ואני מקבלת את זה. אני רואה את זה ממקום של אהבה. העם אוהב אותי".
אבל גם את משתפת פעולה. מהר מאוד אחרי הלידות חזרת להצטלם, חששת שתישכחי?
"היה לי פחד של מה יהיה, שיחליפו אותי ושזה נורא מבאס ועצוב. למזלי, כל החששות האלו היו לגמרי בראש שלי. המציאות הייתה הפוכה. ברגע שיצאתי מחדר הלידה, קיבלתי טלפון מהסוכן שלי שבעוד חודש יש לי צילומים, שזה הכי כיף".
אז פצחת מיד בדיאטה.
"ממש לא. רק היום, שנתיים אחרי, חזרתי למשקל שלי מלפני הלידה. בזמנו היו עליי עוד חמישה-שישה קילוגרמים ולא ניסיתי להסתיר אותם. אני לא עושה הוקוס פוקוס וזה נעלם, זה שם, אני מיניקה ואני קודם כול אמא. אני לא מנסה לחנוט את עצמי בחגורת בטן ולהגיד 'תראו'. לא, יש עליי עוד כמה קילוגרמים והם יירדו, וגם אם לא, זה בסדר".
אומרים שאשה יפה מתה פעמיים. פעם אחת כשהיא הולכת לעולם שכולו טוב ובפעם השנייה כשיופייה נעלם. את חוששת מהיום בו היופי שלך ייעלם?
"אני נשענת על העובדה שהוריי יפים וצעירים במראם ובנשמתם. יש לי גנים מרוקאיים טובים. בנוסף, אני מקפידה על שגרת טיפוח והתעמלות. אני לא דואגת, צריך רק לשמור. אני לא אומרת שאם בגיל 55 ייכנס לי ג'וק לעשות הרמה או מתיחה, אז לא אעשה. להפך, אעשה כל מה שיגרום לי להרגיש טוב. אני נגד להיראות פתטית כמו הנשים המפוחלצות ונטולות ההבעה, שלא מסוגלות אפילו לחייך. אבל אם קיים משהו שדורש תיקון וייראה טוב, אני בעד".
לאחרונה מנסה בוהדנה להיכנס לתחומים חדשים. היא כיהנה כפרזנטורית של "חודש בריאות הפה", שכלל מסע הסברה על חשיבות צחצוח השיניים ושמירה על היגיינת הפה.
התגעגעת לבמה?
"בהחלט. לקחתי הפוגה גדולה מהמקצוע אבל כעת, שהילדים נכנסו למסגרות, אני מוכנה נפשית לעזוב את הקן ולחזור לעבודה".
רגע לפני שאנחנו נפרדות, אני שואלת אותה מה היא מאחלת לעצמה לשנה החדשה, והתשובה מפתיעה. "לקבל מלא אנרגיות מהעבודה, לנוח מעט ולהיכנס שוב להיריון. בעזרת השם זו תהיה בת ואהיה מבסוטה".
***
הכתבה המלאה התפרסמה במגזין 'נשים'
לעמוד הפייסבוק של 'נשים'
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם