החסיר פעימה: איך חוזרים למסלול אחרי אירוע לב
אירוע לב גורם למשבר גופני ונפשי. תוכנית השיקום מסייעת לחזור למסלול, ובכל זאת, רבים מהחולים לא משתלבים בה. למה?
"אי אפשר להגזים בחשיבות שיקום הלב לאחר אירוע לב", אומר ד"ר ולדימיר וקסלר, קרדיולוג ממרכז שיקום הלב במכללה האקדמית בווינגייט. "יעילותו של שיקום הלב במניעת התקף חוזר דומה ליעילותו של טיפול תרופתי, ומורידה כ-30 אחוז מאירועי לב חוזרים הגורמים לתמותה, לאוטם לב חוזר, לצנתור חוזר ולאירוע מוחי כביטוי נוסף משמעותי של מחלת כלי דם. עיקר השיקום, בנוסף לטיפול תרופתי, הוא אורח חיים בריא הכולל תזונה נכונה ופעילות גופנית".
אילו טיפולים תומכים מממנת המדינה לחולה לב?
"מטופלים לאחר התקף לב, מטופלים שאובחנו כלוקים באי ספיקת לב, מטופלים לאחר צנתור התערבותי של השתלת תומך (סטנט) או בלון, מטופלים לאחר השתלת קוצב לב דפיברילטור ומטופלים לאחר ניתוח לב זכאים לשיקום לב במימון קופות החולים", מציין ד"ר וקסלר. "לאחר התקף לב, משך האשפוז בבית החולים הוא בדרך כלל חמישה ימים, ולאחריו אנו ממליצים על מלונית החלמה, הנמצאת בסל הבריאות, למשך כחמישה ימים עד שבוע, תלוי בקופת החולים ובביטוח המשלים. במלונית מתחילים בפעילות גופנית קלה תחת הדרכה. לאחר החזרה הביתה מומלץ להתחיל מיד בפעילות גופנית במסגרת תוכנית שיקום הלב".
מה כוללת תוכנית השיקום?
"מדובר בתוכנית רב תחומית בהתאמה אישית, הכוללת פעילות גופנית בהדרכת פיזיולוג מאמץ ובהשגחת רופא, ואיזון תרופתי. הפעילות במרכזי השיקום מתקיימת בין פעמיים-לשלוש פעמים בשבוע למשך כשעה וחצי. בחלק ממרכזי השיקום אפשר לקבל גם ייעוץ תזונתי, או לפנות למרכז במסגרת קופות החולים".
וינשלבוים מסביר כי התוכנית מותאמת אישית לכל מטופל בהתחשב בסוג האירוע הלבבי שעבר עליו, בהיסטוריה הרפואית שלו, במצבו הגופני, בכושרו הגופני, במידת הנזק לשריר הלב אם יש, במגבלות הפיזיות שלו, בתרופות שהוא לוקח, וכן בתעסוקה ובמצב הסוציו־אקונומי שלו. "על כל מטופל לאחר אירוע לבבי לקבל הפניה לשיקום הלב מהקרדיולוג בבית החולים עם שחרורו מאשפוז, או לאחר מכן מקרדיולוג קופת החולים. רוב המרכזים עובדים עם קופות החולים במסגרת הסכמים. שלושת חודשי השיקום הראשונים הם ללא תשלום, במסגרת סל הבריאות", מציין וינשלבוים.
מתי אפשר לחזור לעבודה?
"אדם העוסק בעבודה פיזית, שעבר התקף לב בלי נזק נרחב לשריר הלב, יכול לחזור לעבודה תוך כשבועיים. הרופאים התעסוקתיים שמרנים לרוב יותר מהקרדיולוגים, והם דורשים לראות בדיקת מאמץ, ולעיתים ממליצים על עבודה חלקית", מציין ד"ר וקסלר.
מה לגבי נהיגה?
"על פי רוב, אין הגבלה, אלא במקרים נדירים".
לשיקום הגוף אכן אחראים מרכזי השיקום, אך גם הנפש זקוקה לסיוע. לדברי הפסיכולוג יונה לוריא, "אחד מכל ארבעה פונה לחדר מיון במהלך השנה הראשונה אחרי התקף לב, עם סימפטומים של התקף לב חוזר. בדרך כלל מדובר בהתקף חרדה שהסימפטומים שלו דומים לאלה של התקף לב: תעוקת חזה, דופק מהיר, הזעה, סחרחורת, פחד ממוות. הסיבה לכך היא כי אירוע לב נתפס פעמים רבות כאירוע טראומתי, המהווה איום ממשי על החיים. תפקיד הפסיכולוג הרפואי הנמצא בבתי החולים הוא לטפל בהיבטים הפסיכולוגיים של המחלה אצל החולה ובני משפחתו, בקשיי התמודדות, חרדה, שינוי התנהגותי והיענות לטיפול.
"בשילוב הטיפול הרפואי, מטרת הטיפול הפסיכולוגי הרפואי היא העצמת דרכי ההתמודדות של המאושפזים, הכנה לניתוחים ופרוצדורות רפואיות, עיבוד הטראומה, הבניה מחודשת של המצב שהשתנה, עידוד התנהגויות בריאות וסיוע בהחזרת המטופלים לאיכות חיים נפשית, יחד עם הקניית כלים להתמודדות כניהול סטרס והגברת ההיענות להמלצות הרפואיות כולל שיפור התקשורת בין החולים לצוות הרפואי.
"הטיפול נערך בשיטות טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טכניקות הרפיה ודמיון מודרך, היפנוזה רפואית, ביופידבק, ופסיכותרפיה ממוקדת. הטיפולים קצרי מועד וניתנים על פי הצורך במפגשים אישיים, זוגיים ומשפחתיים במשך זמן האשפוז, ולאחריהם במרפאה לפסיכולוגיה רפואית", מסביר לוריא. גם כאן, הטיפול קיים, ומומלץ ביותר לנדרשים לו לבוא ולהיעזר בו, למען בריאותם ומשפחתם.
***
הכתבה התפרסמה במגזין 'נשים'
לעמוד הפייסבוק של 'נשים'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם