קרולין גליק מ'לאטמה' סוגרת חשבונות
קבוצת הסאטירה הימנית 'לאטמה' נמצאת על פרשת דרכים. קרולין גליק, המייסדת, העורכת והאמא הרוחנית, מסבירה מדוע חשוב לחבורה להגיע לטלוויזיה, ומנצלת את ההזדמנות לסגור חשבונות עם עולם התקשורת ו'שלום עכשיו'
התמונות הקשוחות-משהו מהשטח, כולל סיקור מפורט של תמרונים ומהלכים צבאיים, הם הישג שגם כתבים צבאיים גבריים למהדרין היו שמחים להוסיף לרזומה שלהם. אבל גליק לא חשה שהיא פרצה בכך איזו תקרת זכוכית משמעותית.
"אני בכלל לא חושבת על זה ברמה של הישג כאשה. אף פעם לא חשבתי כך. נשים הגיעו לפסגת התקשורת הישראלית. יש כאן מגישות בכירות ויש כתבות בכירות. בעיניי לומר שיש תקרת זכוכית לנשים, זו סתם יבבנות. אין תקרה לנשים, אבל יש בהחלט תקרה לימניים. בתקופה של הדיווחים מעיראק, הגיעו תלונות מאנשי שמאל איך נותנים לימנית כמו קרולין גליק במה. ובאמת אחרי שחזרתי לא הזמינו אותי יותר. נראה לי שלא מזמינים אותי לדווח לא מפני שאני אשה, אלא כיוון שאני ימנית בדעותיי", היא קובעת.
בימים אלו, מנהלים אנשי 'לאטמה' מו"מ לשידור תוכנית סאטירה שבועית של קבוצת 'לאטמה' בערוץ הראשון. "אנחנו חוגגים ארבע שנים לעליית 'מהדורת השבט', מהדורת החדשות הסאטירית של 'לאטמה', לאוויר האינטרנטי", מציינת גליק, ההוגה והעורכת הראשית של קבוצת הסאטירה. "אנחנו מסיימים עכשיו באופן מוצלח את המשא ומתן שלנו עם ערוץ 1 ואין סיבה שלא, נעלה בחודש אוקטובר לתוכנית סאטירה שבועית בזמן פריים-טיים למשך חצי שעה. זה בהחלט יהיה הישג מאוד גדול מבחינתנו".
ויש גם מי שלא מרוצהמלאטמה
היא בת 43, אם לשני בנים. גדלה בשיקגו ועלתה לארץ לבדה בגיל 21 "מציונות נטו". לאחר העלייה, התנדבה לשירות בצה"ל, שירתה בלשכת מתאם פעולות הממשלה ביהודה שומרון וחבל עזה, וכיהנה כחברה קבועה בצוות המשא ומתן עם הפלשתינים. לאחר שחרורה מהשירות הצבאי, שימשה כעוזרת היועץ המדיני לראש הממשלה נתניהו.
"אני לא חושבת שזה עניין של אמריקניות, זה יותר עניין של אופי. עד כמה אתה ספקן לגבי מוסכמות אינטלקטואליות. בישראל וגם בארצות הברית המוסכמות האינטלקטואליות מאוד ברורות. גם פה וגם שם אני נחשבת כמי שהולכת נגד הזרם".
ההליכה שלה נגד הזרם עלתה לכותרות כשהקימה את קבוצת הסאטירה 'לאטמה', ומבחינתה מדובר בהישג משמעותי ביותר. "השינוי שהצלחנו לעשות בעזרתה בתודעה היא שציונות זה 'קול'", היא מסבירה.
בשם הסאטירה, היא גם יצאה לגייס תרומות בכל העולם וכיום היא מדווחת שזה הופך למשימה קשה בעבורה. "בפעם האחרונה שנסעתי, שילמתי אלפי דולרים מכיסי למטפלות, ואני לא מרוויחה מ'לאטמה' גרוש. הכול אני עושה בהתנדבות".
גליק מתארת את אחת מנקודות השבר שלה, כאשר לפני כארבע שנים, "הייתי בהיריון עם הבכור שלי, והסתובבתי במשך שישה שבועות. סיימתי את המסע הזה מותשת לחלוטין, וכשישבתי בשדה התעופה וחיכיתי לטיסה ארצה, ראיתי בסלולרי שלי חדשות, ושם דיווחו על ערוץ 10 שמבקש מהכנסת הקלות, או בעצם שיממנו אותו. רציתי פשוט לצעוק מרוב כעס. אם הם לא מסוגלים לממן את עצמם, שייסגרו. למה אני צריכה לממן אותם מכספי המיסים? אני לא צופה בהם כבר שנים כי הם פשוט לא טובים. אני נודדת ופושטת יד כדי שאנשים יממנו את 'לאטמה', והם מקבלים מהקופה הציבורית. זה טירוף".
אז מה את מציעה לעשות?
"אני חושבת שזה נכון ומתבקש לבנות מודל חדש למימון. יש לנו עשרות אלפי לייקים בפייסבוק ואני רוצה לבקש מאנשים שצופים בנו תרומה של עשרה שקלים לחודש. אם עשרת אלפים איש יעשו את זה, זה יממן את כל הסיפור".
הכניסה המשמעותית ביותר של קבוצת 'לאטמה' לתודעה הישראלית, קרתה בעקבות פרשת המרמרה והקליפ שהם הפיקו בעקבותיה, 'We Con The World', 'אנחנו מרמים את העולם', על משקל שיר ההתרמה המיתולוגי, 'אנחנו העולם'. "אין לנו כסף ליחצנות, אז עד אז הכול היה מפה לאוזן. ופתאום, אחרי המרמרה, שידרו אותנו בכל מקום. דיברו עלינו בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונים. זה היה שווה ערך ליחסי ציבור במיליונים", היא אומרת. "גם אם תהיה לנו תוכנית טלוויזיה, אני חושבת שצריך להמשיך את המפעל באינטרנט. את מה שאנחנו עושים, אף אחד אחר לא יעשה. אם כל מה שנעשה יעלה אחרי שנתיים או שלוש לטלוויזיה, זו בדיוק המהפכה. מהפכה רעיונית שמשמעותה להחליף אליטה אינטלקטואלית אחת באחרת".
בערוץ 1? הרייטינג שם לא משהו.
"אם תהיה לנו שם תוכנית, אני חושבת שאנחנו נביא להם את הלהיט הראשון שלהם מאז הקמת הערוץ השני", היא מחייכת. "הם לא מצליחים עכשיו, כי אין להם את 'לאטמה'".
ובעתיד, תחליפו את 'ארץ נהדרת'?
"נהיה לצד 'ארץ נהדרת'. יש מקום להם וגם לנו".
ההצלחה שלהם, לדבריה, נובעת מהעובדה שהם מציגים סופסוף את העמדות שמרבית הציבור אוחז בהן. "הערכים של רוב תושבי מדינת ישראל הם ערכים יהודיים. מדובר באנשים שאוהבים את העם שלנו ואת הבית הלאומי שהקמנו כאן. ב-22 השנה שאני חיה בישראל, לא הכרתי הרבה אנשים שלא שמחים על כך שהם יהודים. אבל בתקשורת, באמנות, בקולנוע, זה משתקף אחרת לגמרי. הם נכשלים בשכנוע, אבל מצליחים בהפחדה.
"מדובר במרבית הציבור ובכל זאת אנשים מרגישים שהם נרמסים על ידי התקשורת הפופולרית. אנחנו נותנים לאנשים אישור שמה שהם חושבים ומרגישים הוא לא קיצוני ולא פסיכי. זה ציבור שרגיל לקבל מכה אחרי מכה, כל הזמן אומרים לו שהדעות שלו לא בסדר. אנחנו רואים הישג גדול בכך שמגרוננו יוצא קול העם בצורה לא מושפלת ולא מהוססת".
הימין בשלטון כבר לא מעט שנים. למרות זאת יש עדיין חשיבות כה מהותית לסאטירה מימין?
"הימין בשלטון כי הציבור הישראלי הוא ימני. השאלה היא האם הממשלה אכן תבצע את המטרות שלשמן נבחרה. אם נהיה מספיק חזקים בציבוריות הישראלית, אז ניתן לנציגינו בכנסת את הכוח לעשות מה שנבחרו לעשות. אם לא נעשה זאת, על ידי בניית מערכת תקשורתית, בידורית והשכלתית ראויה, הממשלה שנבחרה בידי אנשי ימין תמשיך לקדם את מדיניות השמאל. להצביע פעם בארבע שנים זה לא מספיק. צריך לתת לנציגי הציבור כל הזמן תמריצים. בינתיים השמאל נותן את מרבית התמריצים".
***
הכתבה המלאה התפרסמה במגזין 'נשים'
לעמוד הפייסבוק של 'נשים'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם