מגע זהב: חדוות העיצוב של פטריסיה גלמן
עבור פטריסיה גלמן חופש הוא עניין הכרחי, לכן היא עוברת דירה לעתים קרובות. מבחינתה, בתים הם יותר מקירות - הם סיפור אהבה, ולכן היא מרהטת אותם בחפצים שהיא מעצבת, יוצרת, משפצת ומשחזרת. "בעצם אני מולטי ארטיסט", היא מחייכת. צודקת
לישראל הגיעה גלמן מצרפת לפני 35 שנים. נערה בת 18, הסנונית הראשונה של משפחתה בארץ. מפריז נחתה בקיבוץ. "קמתי כל בוקר בחמש כדי לקטוף תפוזים. זו הייתה התקופה הכי טובה שלי בחיים. הרגשתי נורא עצמאית, חופשייה". תחושת החופש הכרחית לה עד היום. היא אולי אחת הסיבות לכך שגלמן מעדיפה לעבור דירה לעתים כל כך קרובות, יותר מאשר להתקבע במקום אחד. "אני אוהבת את האתגר של להתחיל מחדש. את ההתרגשות הזו של 'וואו, אני הולכת לחפש משהו מדהים'. בתים בשבילי זה סיפור אהבה. הם יותר מקירות. הם המראה שלי. הם משקפים אותי. אנשים יכולים לראות אותי דרך הבית, כי כל פרט מעוצב לטעמי".
מכל החפצים הרבים שגלמן מעצבת, יוצרת, משפצת ומשחזרת, עוברים איתה מדירה לדירה במשך השנים: מיטת ברזל שחורה שקנתה באיקאה, תיק "מרי פופינס" משנת 1900 בערך, שמצאה פעם בגרמניה, וצלחות לימוז' שהיו של סבתה. אחד הפריטים האהובים עליה במיוחד, שלא היה איתה בדירותיה הקודמות, הוא פסנתר הכנף הצרפתי של הוריה. "אבא שלי ניגן עליו. יש לי המון סנטימנטים אליו, ולכל הדירות שעברתי לא יכולתי לקחת אותו כי לא היה מקום. הוא היה במחסן. כשהגעתי לדירה הזו, שהיא רחבת ידיים, מאוד שמחתי להביא אותו. הוא בן מאה. אולי יותר".
הדירה של גלמן נמצאת בקומת קרקע בבית ערבי ישן ששופץ, והיא מקיפה חצר פנימית. חדריה ענקיים בקנה המידה של היום, גובה תקרתה כארבעה מטרים וחצי, וחלונות ארוכים פותחים אותה אל
במרכז החצר הפנימית שולחן עץ גדול. מסביבו כיסאות עץ מלא בסגנון כפרי. עציצים טבעיים ומלאכותיים מכניסים את תחושת הטבע פנימה, מנקדים את הגוון החם של טיח הקירות בירוק מרגיע. אהיל מוכר מאיקאה שהונח על קודקודו הפך לעציץ מקסים, המסתיר מיכל שתילה בנאלי. כמו בבתים של פעם, כדי להגיע לשירותים צריך לחצות את הפאטיו. חדר הרחצה, לעומת זאת, צמוד לחדר השינה ונפתח אליו בדלת. מעבר לקיר - המטבח. גם כדי להיכנס אליו צריך לחצות את הפאטיו.
פה ושם עדיין נמצאים איתה רהיטים מתקופת ה"בארוק" שלה, אבל עכשיו התשוקה של גלמן מתרכזת בשיק האתני. מסיכות שהביאה מטיול באפריקה מרוכזות על אחד הקירות. בהשראת עבודות אמנות אבוריג'יניות ציירה על בדי המושב של שני "כיסאות פרפר" - הכיסאות שתכנן המעצב הארגנטינאי חורחה פרארי הרדוי ב-938 והפכו עד מהרה לאייקוני עיצוב לאורך הדורות שעברו מאז. את בסיס הכיסאות קנתה ב"קו", אחת מחנויות העיצוב הראשונות בארץ, שנפתחה בשנות ה-80 בדיזנגוף סנטר.
מעל הפסנתר קולאז' שעיבדה מתמונות מארמון פונטנבלו והדפיסה על קנבס. אל שולחן האוכל השקוף עם רגלי המתכת (עיצוב שלה, כמובן), חיברה את כיסאות לואי גוסט השקופים, שעיצב סטארק ל"קרטל". מכיוון ששקיפותם הפשוטה של כיסאות הפלסטיק, שעוצבו בהשראת כיסאות לואי ה-16, נראתה לה סטנדרטית מדי, עיטרה את ארבע כיסאותיו של סטארק באיורי דמויות נשיות. "רציתי לתת לזה עוד טוויסט. שום דבר לא נכנס הביתה אם אני לא נוגעת בו".
את החלל המרכזי והגדול חוצה ספרייה שעיצבה גלמן משלד מתכת ומדפי זכוכית, כשהיא יוצרת הפרדה בין החלק הקדמי, ובו פינת האוכל, לחלק האחורי ובו פינת הישיבה של הסלון. את הנברשת שבמרכזה, עיצבה גלמן בהשראת ZETTELZ, גוף התאורה האייקוני של אינגו מאורר. מנורה אחרת הרכיבה מפסל שיש בדמות עמוד רומי ואהיל מטאלי מאיקאה, והיא עומדת על ערימת ספרים. מחשב בקופסת פרספקס שקופה, שקנתה בשוק הפשפשים, מוסיף עניין ("הוא מקסים, אבל לא עובד"), וליד הקיר קונסולה שגימורה מושך תשומת הלב מתגלה במבט מקרוב כהדפס על עץ, שדוגמתו היא עיבוד לתמונותיהם של מלכי צרפת.
על הקירות עבודות של גלמן, ביניהן ציורים על משטחי פרספקס. חלק מעבודות הפרספקס תלויות בחדר הסמוך, שם גם נמצאים הכיסאות החדשים שעיצבה - כיסאות עץ א-לה לואי, מצופים עלי זהב, ועל ריפודם הדפס יפני מסורתי. בחדר שממול משתמשת גלמן כבסטודיו, ובו היא יוצרת חלקים מעבודותיה. "בעצם אני מולטי ארטיסט", היא מחייכת. "אני באמת יודעת די הרבה דברים. המון יצירתיות". בעבר פתחה סטודיו שניקז את כל היצירתיות השופעת ושילב חלל עבודה, חלל מכירה וסדנה. היום היא חושבת על כיוונים אחרים, אבל בינתיים התחילה להעביר בסדנה שבאולם התצוגה של "נירלט", בדיזיין סנטר, קורס לשיפוץ רהיטים. "ביחד, אני והמשתתפים, נחפש את הרהיטים, וביחד נשפץ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם