פיית השידוכים: אודטה במצב רוח רומנטי
אודטה סוגרת מעגל עם קוראת נאמנה וגם: פטנט נגד קוצי סברס וסרט מקסים. לגזור ולשמור
"ובכל זאת - אני מחפשת אותך. כשאני הולכת לאופרה או לקונצרט. כשאני משתובבת בים עם הנכד שלי. כשאני שרה עם חברים בערבי זמר ישראלי, או נמצאת בחברה נעימה ומעניינת של אנשים נבונים, יודעי עולם וספר. כשאני מתלבשת יפה (ונראית לא רע), ורוקדת במסיבות. או שומעת קול גברי נעים אומר משהו כן, חם, פתוח, אמיתי או חכם. אני מרימה עיניים - האם זה אתה?
"ואני יודעת שאתה די דומה לי: בשנות החמישים שלך, כשמאחוריך מערכת נישואין אחת שתמה מסיבה כלשהי. יחסיך עם ילדיך, שבוודאי בגרו כבר, טובים דיים כדי שהם ישמחו בטוב לך. אתה כמוני - אוהב חיים, ואת חייך שלך בפרט. מצליח ושלם עם עצמך, אוהב חברה ולא חושש לחיות לבד או בשניים. אתה אחראי, אמין, רציני, אבל יודע גם לצחוק. אתה משכיל, חילוני, גלוי לב, אסתטי, וכמובן - לא מעשן (חכם, הרי אמרנו. . .). ואני יודעת שהמגע הגופני בינינו יהיה נהדר ומשלים. כן. גם זה חשוב לי.
"ואם אתה האיש האמיתי שלי - הרי שאתה מאמין בחברות, וגם באהבה ובזוגיות. אינך חושש ממרחקים או מקריירה, ואתה מוכן להשקיע בקשר - אם הוא טוב. אני יודעת שתכבד את העצמאות שלי, ותיתן ליחד שלנו לצמוח לאט, בוגר, בשל ובטוח. והכי אני יודעת, שגם אתה, כמוני, יודע שיום אחד אני אגיע. וכשאתה תשמע קול נשי אומר משהו שנון, כן, אמיתי או חכם - אתה תישא עיניים סביב, וכשהמבטים שלנו יצטלבו - נדע שמצאנו אחד את השני.
"אז מה עושים עכשיו עם כל מה שאני יודעת וכעת גם אתה יודע? אם אתה הטיפוס של 'מנצח' שאני חושבת שאתה - אני בטוחה שעכשיו, כשאתה מבין שאני קיימת, תצליח להגיע אלי. אני מחכה לך, חברתך האפשרית לחיים. א"ג".
פרסמתי את הטקסט הזה (עם מספר תיבת הדואר של הכותבת) מפני שבעיני (למעט הדתי/חילוני/מעשן/או לא, המודולריים) זה היה, ועודנו, מורה נבוכים נהדר לבנות - מה חשוב לחפש בבן זוג. פרס החשיפה הגיע לה ביושר וסיכמתי את הכתוב בהערה מבודחת משלי: "ולך א"ג יקרה, יש לי להגיד רק את זה: את כזו משגעת, שאם הוא לא מגיע - אני מציעה לך נישואין. . .".
וזהו . מעולם לא שמעתי עוד מהאישה הזו, או מה קרה בעקבות המכתב הזה שלה. ואז, לפני שבוע, מצאתי בתיבת הדואר שלי ספר ובתוכו מכתב: "יקרה", היה כתוב שם, "אני מרשה לעצמי לקרוא לך כך ובהמשך גם תביני מדוע. אינני מבקשת ממך דבר - לא לקדם או לפרסם, אלא רק לשלוח לך מתנה קטנה ויקרה ללבי. פשוט מתנה מכל הלב ממני אלייך. כי דברים רבים כתבתי בימי חיי אחרי שהייתי שנים רבות עיתונאית ועורכת (ואינני פרגית), אבל שניים מהם ממש שינו את חיי. השני, הוא הספר הזה שאני שולחת לך ('מעטפות ריקות', שכתוב נהדר. הרי אני לא חייבת להקשיב לה, נכון? - א"ש). הראשון הוא המכתב ששלחתי לך אז.
"קיבלתי עשרות מכתבים מגברים בכל הארץ. חלקם לא היו ראויים להתייחסות, חלקם פגשתי וזה לא היה זה, ורק אחד היה מרגש ומיוחד. כתבתי לך על כך אז, לפני 18 שנים, בתקווה לשמח אותך, שבזכותך נוצרו יחסים יפים כאלה. משלא השבת לי, חשבתי שאולי אינך מתעניינת בלחמך אשר שלחת על פני המים, ולא הטרדתי אותך יותר (למותר לציין שהמכתב הזה תעה כנראה בדואר, והוא מעולם לא הגיע לידי. לתשומת לב שולחי המיילים, שפשוט לא מגיעים אל הזולת - א"ש).
"האחד המיוחד היה אלמן, שאשתו נהרגה בתאונה בהודו. בתחילה נוצרה בינינו ידידות כנה עם שיחות נפש בטלפון ובמכתבים, כי גרנו רחוק זה מזה ועדיין לא עבדנו עם מיילים. אחרי חודשים רבים של ידידות הפכנו לזוג, ומאז אנחנו יחד, בחברות טובה ובוגרת. אנחנו תמיד אומרים שאת היית השדכנית שלנו. היום, בשובי לארץ לחגיגות ולתגובות שהספר שלי מקבל, נראה לי נכון וטבעי להביע בפנייך את התודה הגדולה שלי על הבמה הרחבה והמפרגנת שנתת אז למכתבי. אז תודה על מה שעשית למעני, ולמען בן זוגי, אמציה. אני מקווה כי תאהבי את הספר, וכי שימחתי אותך במשהו. כל טוב, אלונה גולן סדן". גדול!
לכל מי שנתקע לו באצבע קוץ אחד שקוף ומעצבן מהסברס (העלק "קירחים"), או מהבמיה, או מהציצית הירוקה והקוצנית של החציל: רוחצים את הידיים היטב בסבון (נגד שומניות) ומייבשים אותן היטב. כשהן כבר יבשות לחלוטין, שמים על האזור המשוער של הקוציץ פיסת נייר דבק חזק (סלוטייפ). משפשפים את הנייר הזה כדי להדק אותו לעור, ואז, בתנועה חדה, כמו שתולשים שיער בשעווה, מושכים אותו חזק מהעור. הקוציץ ייתלש ויישאר על נייר הדבק. טדאאאם!
רוצו לסרט החדש של וודי אלן, "לרומא באהבה", כי הוא קסם טהור. הבנאדם הזה קולט להפליא את הטבע האנושי, ומצייר אותו דרך סיפורים מצחיקים הנשזרים זה בזה. החופש הזה שהוא לוקח לעצמו לזוז בתוך אזורי זמן שונים בו זמנית, ולדבר מתוך ומחוץ לדמויות, מקסים ומצחיק כאחד.
ובעודנו צוחקים, אנחנו מקבלים מסר פילוסופי שנון על תרבות הריאליטי, הפרסום והמוסר של החברה בת ימינו. עם המון שנינויות ו"בדיחות פרטיות". לכו לזה, כי רומא שלו באמת יפהפייה ופוטוגנית, והמוזיקה גורמת לך לרצות להגיע לשם על כנפי נשרים. סרט אופטימי שהוא עונג צרוף.
הצעות, בקשות, טיפים? שלחו לאודטה פקס 03-5682892 או מייל odetta@maariv.co.il אנא ציינו את מספר הטלפון שלכם
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם