בחזרה לעתיד: "בלייד ראנר" ממשיך להיות רלוונטי, אפילו באופנה
החזון העתידני של "בלייד ראנר", אחד מסרטי המדע הבדיוני החשובים של כל הזמנים שחוגג כעת 30, רלוונטי מאי פעם. תשאלו את מיוצ'ה פראדה ו"בלנסיאגה"
- עשו לייק לעמוד הפייסבוק של סגנון
הסרט הוצג לראשונה על מסך הקולנוע בארצות הברית ב-25 ביוני 1982. התאריך אינו מקרי: ה-25 נחשב ליום ממוזל, מאחר שבו עלו לאקרנים (אמנם בחודשים אחרים, אבל ב-25) שוברי הקופות "מלחמת הכוכבים" ו"הנוסע השמיני". אבל גורלו של "בלייד ראנר" היה שונה: בסוף השבוע הראשון להקרנתו הוא גרף 6.15 מיליון דולר בלבד, מה שנחשב לפתיחה לא ממש מוצלחת. ואם זה לא מספיק, בהתחלה המבקרים לא ממש ידעו איך לאכול את הסרט, אבל לאחר שברבות השנים הוא הפך לצפיית חובה לחובבי מדע בדיוני וסייבר פאנק, חלקם אף הודו בכתב בטעותם.
"בלייד ראנר" ("אצן הלהב", בתרגום מילולי) בוים על ידי רידלי סקוט, והוא מבוסס בחלקו על ספרו המיתולוגי של פיליפ קיי דיק משנת 1968, "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות". הסרט מביא חזון דיסטופי של לוס אנג'לס בשנת 2019. לפני 30 שנה, 2019 נראתה רחוקה מאוד. כיום אנחנו מתקרבים לשעת השי"ן, ונראה שהסרט הזה לא רק הקדים את זמנו מבחינת חזונו הוויזואלי, אלא צפה כבר אז איך החיים שלנו עומדים להיראות בעתיד הקרוב, מינוס המכוניות המרחפות בחלל.
בעולם של "בלייד ראנר" חיים לצד בני האדם רובוטים מתוחכמים ומהונדסים גנטית, המכונים רפליקנטים. אלו רובוטים שנראים כמו בני אדם ומיוצרים על ידי קרטל בשם טיירל. בשלב מסוים נאסרת עבודתם של הרפליקנטים בכדור הארץ, והם מועסקים בעבודות מסוכנות וקשות או ככלי עינוגים ושעשוע בקולוניות אחרות, מחוץ לכדור הארץ. לפי ההנחיות בלוס אנג'לס, יש לתפוס
הסרט מתמקד בקבוצה חזקה ומתוחכמת של רפליקנטים מסוג נקסוס 6, שהם רובוטים דמויי אדם שמתמרדים בשלב מסוים נגד האנושות (שתכנתה אותם) והופכים לסכנה ממשית לבני האדם, ובעקבות כך מיועדים להשמדה. ריק דקארד (האריסון פורד) הוא סוכן מיוחד מיחידת "בלייד ראנר", שחוזר מחופשת הפרישה שלו על מנת לתופסם. בין הרפליקנטים הסוררים, רוי באטי (רוטגר האוור), מנהיג בלונדיני רב עוצמה, פריס (דריל האנה בתפקידה הקולנועי הראשון), רפליקנטית לצורכי שעשוע שהיא מעין גרסה בלונדינית ואתלטית לסוזי סו (סולנית להקת סוזי אנד דה באנשיז), ורייצ'ל (שון יאנג), רפליקנטית ניסיונית מתוחכמת ביותר, שמאמינה שהיא אנושית, משום שבמוחה הושתלו זיכרונות מלאכותיים, וקשה מאוד לדעת אם היא אמיתית או לא.
לוס אנג'לס בשנת 2019 היא עיר לוטה בערפל, תרתי משמע. היא נראית כשרויה בתוך אסון אקולוגי או מלחמה גרעינית, והצופה כמעט יכול לחוש את צחנתה מבעד למסך. העיר המלוכלכת מהווה קונטרסט למגדלי טיירל הנוצצים והמתוחכמים, שבהם מייצרים חיילים בדמותם של בני אדם. בעולם הזה בעלי החיים הולכים ונעלמים מכדור הארץ, ולכן חיות הבית הן משובטות.
"בלייד ראנר" הוא בעל דמיון רב ל"מטרופוליס", יצירת המופת של פריץ לאנג מ-1927, ואף מושפע ממנה. רידלי סקוט סיפר שההשראות שלו לעיצוב האמנותי של הסרט היו מגוונות, וכללו בין היתר את The Nighthawks, ציורו של אדוארד הופר משנת 1942, שבו נראים אנשים ישובים בדיינר אמריקאי בשעת לילה מאוחרת, והצופה מתבונן עליהם מרחוק וחש תחושת בדידות וניכור. סקוט ציין כמקורות השראה גם את מגזין הקומיקס הצרפתי הבי מטאל, את קו הרקיע של הונג קונג ביום רע ומזוהם במיוחד ואת קו הרקיע התעשייתי בצפון אנגליה.
אינספור פרשנויות ניתנו לסרט, והשאלה הכי מדוסקסת בעניינו היא האם גם דקארד הוא רפליקנט. בגרסת הבמאי משנת 1992 הודגשה הנקודה הזו, בסצנה שבה הסוכן המשטרתי גאף מותיר אחריו לדקרד חד קרן עשוי בקיפולי אוריגמי מנייר אלומיניום, כרמז לכך שהוא יודע על מה הוא חולם, היות שהוא מכיר את הרפליקנטים ואת החלומות שהושתלו בהם. סקוט אישר את הטענה הזו בספר שפורסם על אודות הסרט, אך בגרסה הראשונית, עקב התערבות האולפנים, הסוף נותר פתוח ועמום למדי. שאלת האנושיות של דקארד מעוררת אי נוחות אצל הצופה, וגורמת לו לבחון את האנושיות שלו, לנסות ולהבין מהי אותה אמת מוחלטת.
בכלל, ליבתו של הסרט היא בחינת האנושיות. במציאות המוצגת בסרט, דווקא הרפליקנטים הם אלה שדואגים זה לזה ומסכנים את חייהם בשביל חבריהם, בעוד בני האנוש קרים וחסרי לב. הניגוד בין בני האדם שאיבדו צלם אנוש לרובוטים שהונדסו כך שיוכלו להרגיש ולדמוע, פותח דיון פילוסופי עמוק בנוגע למהות האנושיות, ומה זה אומר להיות אנושי.
כמו כל סרטי הקאלט, גם סביב "בלייד ראנר" התפתחה תרבות שלמה. חלק בלתי נפרד ממנו הוא אותן ססמאות מרצדות של חברות ענק שתופסות את המרקע. מעריצי הסרט טוענים - ובצדק - שרובצת עליו קללה, משום שכל החברות המובילות שהופיעו בו כחלק מפרסום סמוי (שהיה גלוי במיוחד) המכונה בשפה מקצועית product placenent, קרסו לאחר מכן. חלק משלטי הפרסומת בסרט שייכים לחברות כמו אטארי, שהפסיקה את פעילותה בניינטיז; חברת התעופה פאן אם, שפשטה את הרגל בשנת 1991, חברת המיקסרים המקצועיים Cuisinart, שפשטה את הרגל בשנת 1989, וחברת הטלפונים האמריקאית בל סיסטם, שהתרסקה בשנת יציאתו של הסרט. קוקה קולה, שאף היא נתנה פרסום סמוי-גלוי בסרט, נכשלה מיד לאחר מכן עם הקולה החדשה שניסתה להציג ב-1985, אבל היא היחידה שחזרה לעצמה לאחר מכן במכירות.
גם מבחינת האופנה, ל"בלייד ראנר" יש בשורה ייחודית. סגנונו האופנתי של הסרט הוא שעטנז של מדים צבאיים, חולצות פייאטים סטייל "בלמן", בגדים בהשראת המזרח הרחוק, קסקטים מקושטים, כובעי גנרלים, טייטס עם חותלות, בגדי עור, מעילי פרווה ועוד. הכוכבת האופנתית של הסרט הייתה פריס, דמות משנה שגנבה את ההצגה בהיותה חמושה בפאת קארה בלונדינית, איפור לבן שמרוח כמו סיד על הפנים, ואיפור עיניים כבד שהותז בספריי, וחיבר את העיניים לקו אחד. הלוק האייקוני של פריס מתאפיין בסגנון פאנק-אייטיז עם נגיעות עתידניות, וכולל בין היתר שמלת סטרפלס באורך מיני, גרביים עם ביריות, מעיל חברבורות, גורמטים על הצוואר, ניטים ומגפוני זמש בנוסח האייטיז, החביבים על מעצבות לוהטות נוסח איזבל מארה.
בתצוגת הקוטור שלו לחורף 2009, העניק המעצב ז'אן פול גוטייה את הפרשנות שלו ל"בלייד ראנר" ולפריס. על המסלול כיכבו חולצת פייאטים, מעיל פרווה, בגדים אוריינטליים נוסח צ'יינה טאון וכריות כתפיים מהונדסות תוך מתן תשומת לב לשיק העתידני. ברגע השיא של התצוגה פסעה על הבמה הדוגמנית היידי מאונט ונראתה כמו העתק של פריס, בקארה בלונדיני, איפור שחור מרוח סביב העיניים וחולצה מנצנצת שמעליה מונח ווסט.
בכלל, הסרט היווה במהלך השנים קרקע פורייה להשראה לעולם האופנה. הצלם סטיבן מייזל צילם ב-1998 שער והפקת אופנה בלתי נשכחת לווג האיטלקי, שהתמקדה דווקא בדמותה של רייצ'ל והסטייל החד פעמי שלה, שמאזכר את סרטי הפילם נואר וכולל קוטור משנות הארבעים, שמלות עור עם כריות כתפיים אימתניות נוסח האייטיז, חצאיות עיפרון צמודות ושיער מגולגל קדימה לכדי פוני. ההפקה כללה ציטוטים מהסרט, כמו הציטוט האלמותי של רוי: I have seen things you people wouldn't believe.
גם הצלם ויקטור דמרשלייה (בנו של הצלם הנודע פטריק דמרשלייה) צילם למהדורת אוגוסט 2011 של ווג הספרדי הפקת אופנה בשם "בלייד ראנר", בהשתתפות הדוגמניות אלין וובר וסובי קופנן. ההפקה התאפיינה באווירה עתידנית, והביגוד הפוטוריסטי ועיצוב השיער של וובר התייחסו לסרט.
וכעת, במלאת לו 30 שנה, נדמה שרוח "בלייד ראנר" מנשבת כרגע באוויר האופנתי, מה גם שהמשמעויות הרבות שלו רלוונטיות יותר מתמיד. כמו בסרט, החזון המרכזי של המעצבים לעונת חורף 2013-2012 עוסק אף הוא בדיסטופיה ובאופל על גווניו השונים. מעצבים רבים הושפעו באופן עקיף מהסרט, אבל רק שני בתי אופנה דיברו במישרין בשפה הקונספטואלית עמוקת הרבדים שלו.
ב"בלנסיאגה" הציג ניקולא גסקייה את חזונו שנשא את הכותרת Balenciaga inc, כלומר קרטל בלנסיאגה. לדבריו, הוא דמיין איך זה היה לעבוד בשנות ה-80 בחברה תאגידית שהוא משמש כמנכ"ל שלה, כשלדוגמניות על המסלול יש תפקיד ספציפי בחברה.
גסקייה הציג את תצוגת ה"בחזרה לעתיד" שלו בקומה ה-27 של גורד שחקים בפריז, וקשה היה שלא לראות את הדמיון הרעיוני לקרטל של טיירל מן הסרט. אם לא די בכך, הקולקציה הייתה משופעת בטראש מהאייטיז וערבוב של טעם טוב ורע. השיא היה כריות כתפיים, אוברול מבדי מצנחים וחולצות חלל בהדפסים נוסח "מלחמת הכוכבים" משנות השמונים, ועליהן ססמאות שחוקות במתכוון נוסח "אאוט אוף דה בלו". אם מישהו קיבל כאן השראה מהריסון פורד, לא נתפלא.
וכרגיל, בחוד החנית של עולם האופנה ניצבת גברת מיוצ'ה פראדה, שטענה אמנם שהקולקציה שלה עוסקת ב"הנאה שבאופנה", אבל בפועל הדוגמניות על המסלול שלה נראו לא אנושיות, אלא כמו רפליקנטיות מודרניות. אם רידלי סקוט היה יוצר את "בלייד ראנר" היום, כך בדיוק היו נראות השחקניות שלו - עם איפור כהה, שיער מוחלק לאחור עם תוספות שיער אדמדמות ומבט קפוא על הפנים. על המסלול נצפו אומנם חליפות מכנסיים בנוסח סוף שנות השישים ותחילת השבעים, אבל הדוגמניות של "פראדה" נכנסו לדמות של נסיכות וירטואליות ורפליקנטיות מתוחכמות.
קמפיין החורף של החברה מאשש את הטענה שמדובר כאן ב"בלייד ראנר" של ימינו, ו"פראדה" עצמה מודה שמדובר אכן בנסיכות וירטואליות מן העתיד. הזוויות המוזרות של המצלמה, שחושפת את דמויותיהן של הרובוטיות הסקסיות בחלל קר ומנוכר על רקע צבעוניות כתומה וסגולה, מוכיחות ש"פראדה" היא תמיד עם יד על הדופק לפני כולם בנוגע לצו השעה, ותמיד מיטיבה לשאוב השראה ולעשות בה כבשלה.
על פי פרסומים שונים, רידלי סקוט מפתח בימים אלה את סרט ההמשך ל"בלייד ראנר", שאמור לצאת ב-2014. אם זה נכון, מוטב לו לסקוט שישכור את שירותיה של "פראדה" כיועצת. היא זו שתוכל לתת לסרט את הטאץ' העדכני, ולא תשכח לערבב טעם רע עם טעם טוב, כמו שהיא אוהבת וכמו שהסרט הזה עשה בצורה מופלאה במקור.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם