בובה של מקום: טיול שלו בין אגמים ועצים
טיול לשבת עם דובי זכאי, והפעם: מסלול הליכה פסטורלי בדרך לקברה של "בובה", הפרדה המיתולוגית של קבוצת כנרת
שכחנו לציין, בובה הייתה פרדה שבשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת שימשה בלילות אוזן קשבת לצעירים מיואשים, פסיכולוגית על ארבע. ביום עבדה בובה קשה, סחבה וחרשה תלמים, ובלילה הפכה לכותל הווידויים של החלוצים העצובים. כעבור שנים יצאה הפרדה האהובה לפנסיה מכובדת, וכשהסתלקה מהעולם קברו אותה החברים בטקס מרשים בין בריכות הדגים של קבוצת כנרת.
בכניסה, סמוך לכביש, מבנה משופץ ומשוחזר: בית המוטור שהוקם בשנת 1910. כאן שאבו מים מהירדן להשקיית השדות. לצד המבנה, באר עמוקה. מכאן מתחיל שביל הליכה בין בריכות הדגים, בצלם של האיקליפטוסים, בין אגמי המים סמוך לקבוצת כנרת. בהמשך - שילוט המוליך לקברה של בובה, חצי אי מוקף בספסלים. במקום הפסטורלי גידלו פעם בריכות דגים, הבריכות ננטשו ונותרו האגמים היפים מרושתים בשבילים. המקום טופח בידי אנשי קבוצת כנרת, ונולד מסלול הליכה שלו בין עצי איקליפטוסים ענקיים.

בין בריכות הדגים בצילם של האיקליפטוסים
דובי זכאי
איך מגיעים: כביש 90 מקיף את הכנרת ממערב. בצומת צמח פונים צפונה (לעבר טבריה),אחרי הקיבוצים דגניה א' ו-ב', משמאל, כניסה לכנרת (הקבוצה). מימין, חורשת איקליפטוסים
גדולה וכבר ניתן לראות את בית המוטור. עוצרים ליד המחסום ומתחילים בהליכה לאגמים ולקברה של בובה. (אפשר להיעזר בסימון שביל ישראל).
בסביבה 1: בית הקברות של כנרת, בית העלמין היפה בארץ, על שפת הכנרת בצל עצים גבוהים ומצלים. כאן קבורים מנהיגי היישוב בני העלייה הראשונה והשנייה, המשוררת רחל, נעמי שמר ליד קבר הוריה ועוד ועוד. מקום שקט ויפה למחשבה.
בסביבה 2: מעבר לכביש - ירדנית, אתר לצליינים שמגיעים לטבול במי הירדן. קבוצות הצליינים נאספות למיסות, והכומר מטביל אותם לצלילי שירה מרגשת (ללא תשלום).
בסביבה 3: גן רחל - מטע דקלים שניטע לזכרה של המשוררת רחל. סלע אבן בצפון הבריכות מציין את הכניסה לגן.
טיפ מתוק: בכניסה לדגניה ב' - "גליתא", גן עדן לחובבי השוקולד והגלידה, כולל סרט יפה על הדרך של גרגרי הקקאו מהמטעים עד השוקולד הבלגי.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טיולים וידיעת הארץ -
