ובלי שום דאווין: ממוזיקה לאוכל
איילת ציוני וגילי ליבר, בני הזוג מאחורי להקת גאיה, פתחו מסעדה בזיכרון יעקב. כלי הנגינה על קירות המקום רומזים שלצד מנות נטולות גינונים מוגש גם מזון לנשמה
איילת וגילי. אוכל שנותן לאנרגיה ולא לוקח אותה ראובן קסטרו
"המסר שלנו הוא פשטות, תוך כדי מתן תשומת לב לכל הפרטים. זה מה שאנחנו משדרים וזאת כל ההוויה שלנו, גם בלהקה וגם במסעדה שלנו", מסבירה איילת ציוני, שהקימה עם בן זוגה גילי ליבר את להקת גאיה, ועכשיו גם את המסעדה "איילת וגילי" בזיכרון יעקב. "המוזיקה של גילי היא פשוטה אבל קסומה, והאוכל שלי פשוט אבל משובח וטעים. יחד אנחנו מספקים את הקסם של הפשטות".
את גאיה הקימו בני הזוג כחלק מגל הניו אייג' ששטף את ישראל בשלהי שנות התשעים. ציוני, שעסקה לפני כן בתכנות מחשבים ולאחר מכן בשיווק בהיי טק, פגשה את ליבר במפגש חברים בשפיה. "הכרתי את גילי כשהייתי חזק בעולם השיווק", היא מספרת. "שמעתי את המוזיקה שלו ואמרתי 'מה פתאום לשווק מולטימדיה אם אפשר לשווק מוזיקה ואותו'. עשיתי הסבה והתחלתי לעבוד עם להקות מוזיקת עולם כמו שבע ועם פסטיבלים כמו שנטיפי ובוםבמלה. ואז הקמנו את גאיה וטסנו לירח", היא צוחקת.
תוך כדי ניהול יחסי הציבור של ההרכב ושל אירועי העידן החדש שנפוצו אז בישראל הספיקה ציוני גם לכתוב שירים לגאיה, שאותם הלחין ליבר. האלבום הראשון זכה להצלחה, בעיקר בזכות הלהיט "שיר לאהבה", שביצעה הזמרת דין דין אביב, ובני הזוג אף יצאו להופעות בעולם. "בחודש אחד עברנו חצי עולם", הם מספרים.
מנה במסעדת איילת. הקסם שבפשטות ראובן קסטרו
ציוני זוכרת לחיוב את תקופת הפעילות המוזיקלית, אבל מבקשת להביט קדימה. "אני לא מתרפקת על העבר, אני חושבת שהוא מדהים ושעשינו את המקסימום", היא אומרת. "אני גאה מאוד, אבל גם מודעת לכך שיש שלב בחיים שבו צריך להמשיך הלאה. לא עזבנו את גאיה או את המוזיקה, אבל הרגשתי שחסר לי אדרנלין. שקלתי כמה דברים שאני טובה בהם ושאני אוהבת, ואז עמדתי מול המראה ושאלתי 'מה את הכי אוהבת לעשות?'. מיד עניתי לבשל".
"איילת וגילי" היא מסעדה ביתית וחמימה ברחוב הנדיב, בקרבת המדרחוב היפהפה של זיכרון יעקב. השלווה שמשרה המיקום הפסטורלי והעיצוב של המסעדה מזכירים גסט האוס הודי. גם ליבר תורם לאווירת השאנטי, כשהוא יושב במקום ומנגן במשך שעות רבות מדי ביום ביומו בעודו מארח את הלקוחות - שילוב של אוכל ומוזיקה.
"אני מנגן כל היום", הוא אומר בעודו פורט על עוד, "מתאמן וחוקר את הצליל. ברגע שמישהו נכנס ורואה בן אדם מנגן ומחייך, זה באופן טבעי יוצר פתיחות. גם כשכל אחד מתעסק באוכל שלו, ברגע שאני מנגן אנשים מרימים מבטים ופתאום כולם חברים וכולם מכירים את כולם וצוחקים עם כולם והלב נפתח. נוצרת אווירת חברות, ויש פתאום משהו משותף בין כל האנשים ולא רק כל אחד בשולחן שבו הוא אוכל. זאת תחושה קסומה".
מנה במסעדת איילת בזיכרון יעקב ראובן קסטרו
"המסעדה נותנת לי ספייס חשוב מאוד", הוא מסביר, "זה נותן לי מקום להתאמן. אני מנגן ויוצר פה בכל רגע אפשרי. המסעדה נותנת לי גם את הקהל לנסות עליו חומרים חדשים. אני לומד כאן איך אני יכול להביא את המנגינה עמוק יותר, מרגש יותר ומרתק יותר ממה שעשיתי בעבר. ברגע שארגיש שזה מוכן, הפרויקט הבא ייצא החוצה".
לציוני מספקת המסעדה את הבמה שחיפשה במשך שנים עבור האוכל שלה. "המחמאה הכי גדולה שקיבלתי מלקוחות זה שהאוכל שלי נותן אנרגיה ולא לוקח אותה", היא מספרת בחיוך, "שהאוכל מזין ומשרת את הגוף". בין התבשילים שמוגשים במסעדה ניתן למצוא מרק קובה, מרק רגל, מרק בשר תימני, סינייה, מוסקה, תבשילי בשר, מאכלים צמחוניים רבים ועוד. "אני מבשלת מה שאני אוהבת לאכול, מה שמגרה אותי ומה שעושה טוב לגוף שלי. יש דברים שהגוף שלי לא אוהב, כמו טיגון עמוק, ואני לא עושה את זה", אומרת ציוני. "אני מכינה דברים מוכרים לצד המצאות משלי, וגם במאכלים המסורתיים אני פורצת גבולות בהתאם להרגשה שלי".
מהי שיטת העבודה שלך במטבח?
"אין לי מתכונים או מידות או כמויות. אני עובדת נטו מהרגש, אין לי שום דבר מדוד, ואני פשוט עושה את הכל בהמון אהבה. חשוב לי שהלקוח יחווה חוויה מסוג אחר. האוכל שלי עדין מאוד ואני מנסה לשמור על קלילות. נורא קריטי לי מה מרגישים שעה אחרי שאוכלים פה. אני לא רוצה שבן אדם ישבע וגמרנו. אנחנו לא מסעדה כזאת. חשוב לי מה אני מכניסה לגוף שלי ומה אני נותנת ללקוחות שלי". ליבר רואה בשילוב בין האוכל למוזיקה מתכון מנצח. "אני מתרגש מהאוכל שאיילת עושה כל יום מחדש", הוא אומר. "לכן אני מרגיש פתוח ושלם לקבל אנשים כאן ולענג אותם במטעמים הקולינריים של איילת ובמטעמים הרוחניים של המוזיקה. אני חושב שזאת קומבינציה חזקה מאוד".
אחרי כמעט 15 שנים של עבודה משותפת, אין קשיים?
"כל השנים של גאיה אנחנו עובדים יחד, ויש תקופות של מתיחות וויכוחים. אבל האהבה שלנו חזקה כל כך שהיא פשוט תעבור את הכל", אומר ליבר ומחייך בלי קורטוב של סרקזם. "איילת מאוד אדמה ואני מאוד מעופף באוויר. יחד זה חזק ומשלים זה את זה. אלה קטבים שנפגשים באמצע ומצליחים להכיל את הכל".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מתכונים -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם