ראשי » סגנון » אופנה ועיצוב » עיצוב ואדריכלות

מתנות כחול-לבן: מעצבים את ישראל

אז מה ישראלי בעיניכם? לרגל יום העצמאות, סטודנטים לעיצוב מהמכון הטכנולוגי בחולון מציעים רעיונות למזכרות ארצישראליות שיגעו לכם בנקודות רגישות בלב

מה המשותף לסוכרייה בצורת שיח צבר, נר נשמה הנראה כמנגל קטן ובונבוניירה עם פרלינים בדמות המקומות הקדושים לשלוש הדתות? ארץ ישראל. "קטנה אך מגוונת, יפה מאין כמוה - הבית שלנו", אומרת נעמה שטיינבוק מ"סטודיו רדיש", מרצה במכון האקדמי טכנולוגי חולון. "ומצד שני - מקור בלתי נדלה לבעיות וסכסוכים, דיונים ציבוריים ומחלוקות אינסופיות".

שטיינבוק מנחה מדי שנה קורס בשם "על הדבש ועל העוקץ", שבסופו מתקבל אוסף מזכרות מארץ ישראל שעיצבו הסטודנטים. "הפרויקט נולד מתוך הצורך שלי, כמעצבת וכמרצה, לדון וליצור בתוך התחום שבין זיכרון אישי לקולקטיבי, בין אסוציאציה לסמנטיקה, ובין נוסטלגיה לאמירה תרבותית ועכשווית", היא אומרת.

הסטודנטים מתבקשים ליצור אובייקט זיכרון, שמייצג את הבחנותיהם ודעתם בכל הקשור למציאות שלנו בארץ. הם בוחרים בנקודות מבט מגוונות: הומור, אידיאליזציה, ציניות, כאב, ביקורת, אהבה, דאגה. בתהליך העיצוב, אומרת שטיינבוק, הבחינה תחת זכוכית מגדלת של המציאות היומיומית - השגרתית, זו שאנחנו לא מספיקים לתת עליה את הדעת - מעוררת פתאום תהיות, מעלה שאלות: "המובן מאליו נהפך הפכפך, האידיאלים מתערערים והפרות הקדושות מאיימות להישחט". העבודות המגוונות מעוררות מחשבה, ומצליחות בקלות לגעת בנקודות מוכרות ורגישות בלב.

מה: מעצב לשמחה

מי: ליטל ריבלין

למה: המעבר החד מעצב לשמחה ומשכול להתהוללות, המאפיין את התרבות הישראלית, ובמיוחד את יום העצמאות, עמד במרכז עבודה זו. נר הנשמה הפך

בידי ריבלין למנגל, לזיקוק ולחצוצרה - שלושה אובייקטים שנעשו במרוצת השנים לביטוי הנפוץ ביותר של שמחת העצמאות הישראלית.

מה: בנות ישראל

מי: נועה אשל

למה: בהשראת בובת המטריושקה הרוסית, המוכרת כבבושקה, מציעה אשל מבט משועשע הבוחן את סטריאוטיפ הלבוש של בנות ישראל על מוצאיהן ותרבותן. מהגלבייה והרעלה של הנשים המוסלמיות, דרך הנזירות, החרדיות ועד לשמלה הקטנה השחורה - כולן זוכות להתייחסות ספק צינית ספק מחויכת.

מה: טעימות מארץ ישראל

מי: הדר קרוק

למה: לאלה המבקשים מתנה שתנצור זיכרון משמעותי מהביקור בארץ הקודש, מציעה קרוק בונבוניירה שהפרלינים שלה הם בדמות שלושה מקומות קדושים לשלוש הדתות: קבר רחל, כיפת הסלע ‏(כיפת הזהב‏) וכנסיית הקבר.

מה: תלתה

מי: כרם כמינסקי

למה: השילוב בין החמסה המסורתית, אותו קמע המבטיח לשמור מעין הרע, לבין הטמפרמנט הארצישראלי החם - המתבטא בין השאר בתנועה האייקונית של האצבע המשולשת - הוליד שרשרת זהב עדינה שתליונה הוא חמסה עם אצבע משולשת. ועכשיו תחשבו על זה.

מה: עזרת השם

מי: ליאור חרמוני

למה: הפלסטר שעיצבה חרמוני מציע יותר מעזרה ראשונה מיידית ופיזית. כדי לחזק את סגולותיו הוא מלווה בברכת הגומל, וכמו בחיים, יהיו מי שיאמינו בו בלב שלם, ואחרים ירימו גבה בחיוך ספקן.

מה: סוכריית צבר

מי: עינב צדוק

למה: את הדימוי המר-מתוק, העוקצני ומחוספס מבחוץ והרגיש מבפנים שלנו הישראלים, הפליאה צדוק לתרגם לסוכרייה שצורתה כצורת הצמח. קטן וקולע.

מה: חגורת החגים

מי: אפי סאבו

למה: חגורת העור בעבודת יד המשלבת חריטה בלייזר ואותיות צבועות בגוון כסף מציעה מדד אלטרנטיבי לחגי ישראל. מכיוון שכל אחד מחגינו מתאפיין במאכלים שרובם ככולם רבי קלוריות, כל אחד מחורי החגורה מסמל חג אחר, והם מסודרים לפי הערך הקלורי של מאכליהם. לא מפתיע שיום כיפור הוא הראשון, וחנוכה האחרון.

מה: מאפרה

מי: שירן שמעוני

למה: קופת הקק"ל, אחת המזכרות הנוסטלגיות שנחרתו בזיכרון הלאומי, הפכה בידי שמעוני לכלי להעברת ביקורת על הזלזול שלנו באחד מאוצרות הטבע של המדינה: היערות שנטעה הקרן הקיימת לישראל לאורך שנים. הקופה החגיגית שהפכה למאפרה שולחת מסר נוקב המזכיר שבדל סיגריה אחד שלא כובה עד תום יכול להצית יער שלם.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אופנה-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...