איך לרסן את האשמה: טיפים להורים
וגם: ריפוי מהיר של פצעי לחץ ומותגים מקוריים בזיל הזול. לגזור ולשמור
לעניין האשמה וההלקאה העצמית, ההורה הזה לוקח לעצמו את תפקיד האלוהים הכל יכול הקובע גורלות, כי בעיני עצמו - הוא שקבע לחלוטין את הגורל של ילדו. קצת יומרני, שלא לומר אידיוטי, לא? כי התפקיד הראשוני והיחיד שיש לכל הורה (וכל השאר בא רק אחרי זה) הוא לאהוב את הילד שלו הכי חזק ונקי. כולנו מחוברים אנרגטית בחוטים שקופים ומופלאים - קל וחומר הורים וילדים. והאהבה הנקייה הזו מזינה ומחזקת את הילד יותר מקניית מותגים. אבל כשההורה מרגיש "אשמה" האהבה שהוא חש לילדו לא תגיע לתעודתה, כי פילטר האשמה מסתיר אותה, כפי שהעננים מסתירים את השמש.
והנה, ככה, מרוב "צדיקות" - ההורה הזה פשוט עושה לילדו עוול, ומונע ממנו משאב חיים ענקי. האשמה הזו גם גורמת להורה הזה בתרשים זרימה פשוט לפתח על ילדו מורסות (גלויות או סמויות, מודעות לו, או לא) של טינה, אי נחת, ביקורת, שיפוטיות ותוקפנות. כי מי אוהב את מי ש"גורם" לו להרגיש רע? ויש שתי דרכים לצאת מדפוס האשמה - ואז האשמה ו/או תקיפה: הארוכה, היא לטפל באופן יסודי במנגנונים והדפוסים שמייצרים אותה, כדי שאפשר יהיה להיפטר ממנה לתמיד. זו "עקירת השורשים" שלה.
הבנאדם לא יעשה ככה פעולות שליליות בלי שיהיה אכפת לו. הוא רק לא יתבוסס באשמה ויפעל לתיקון המצב. ויש את העזרה הראשונה, שהיא אמנם רק "קצירת הדשא", אבל מביאה להקלה מיידית. והפעולה הראשונה היא לאבחן שמדובר בכלל באשמה. כי לעניין האשמה - אשמים, או לא - רובנו הוא הכלב של פבלוב: מיד, באוטומט, היא מהדהדת לנו, אבל מתחבאת מתחת לרגש תוקפנות גדול. כלפי עצמנו או כלפי הזולת. אז יש לקחת צעד אחד אחורה, ולהתבונן בה כמו צופה מהצד, מבלי להזדהות איתה: "זה אני - וזו, לחוד, במבודד ממני - היא האשמה, וזה הטעם והרגש שלה".
וככה , כשהיא קטנה וטרייה ורק מרימה את ראשה, אנחנו עדיין יכולים להחליט שברגע זה אנחנו סולחים לעצמנו על שטעינו, ולא מתחילים בענישה האוטומטית הזו שמתבטאת בתוקפנות כלפינו או כלפי הצד השני, כי "אשמה דורשת עונש", ולעולם זו תהיה המשוואה. פשוט מקבלים את הנוכחות שלה ברגע זה בברכה, כי היא חלק לגיטימי מכל קשת הרגשות. לא מתנגדים לה, לא אומרים לה "שלום, אבל עכשיו לכי מפה" (כי מה שאנחנו מתנגדים לו, ממשיך להתקיים), ולא כלום. אנחנו רק אומרים לה: "ראיתי אותך" או "אני רואה אותך" ומקבלים את עובדת קיומה. אם המחשבות שלנו נודדות, מחזירים אותן אליה, וממשיכים לראות אותה, עד שהיא מתפוגגת, שזה עניין של דקות ספורות.
ואגב, זו הטכנולוגיה הכי מהירה להפיג, למסמס ולאדות לעצמנו כל רגש שלילי. ותודה על המידע הזה ליוחאי ישראלי, ממציא שיטת "דה גייט" המהירה והיעילה לטיפול בבאגים שלנו (שעיקרה עבודה מנטלית דרך הגוף שלנו "המדבר" אלינו). ומי שרוצה ללמוד כלי מעולה ומהיר לטיפול בעצמו - מ-18 עד 20 במאי מתקיימת בתל אביב "סדנת מאפשרים" שהוא מעביר. פשוט גגלו "יוחאי ישראלי", ותגיעו לפרטים.
כל מי שמטפל ב"פצעי לחץ" יודע להעריך את גודל הבשורה. ואכן, רופאי עור ומנהלי בתי אבות מזמינים בהמוניהם את התכשיר הזה ("אנטיסור") למטופליהם. מדובר בתכשיר טבעי להקלה מהירה בכאבי פצעי הלחץ ולזירוז הגלדתם. המציא אותו הודי צרפתי משוגע לדבר בשם ד"ר ראבי מחברת VITROBIO, שיש לו עוד המון המצאות נהדרות וטבעיות לכל מיני מחושים.
מתברר שהפטנט הזה פועל כי הוא "מעכב פרוטאזות". ברגע שיש לנו פצע כלשהו, הגוף שלנו שולח לשם אנזימים בשם "פרוטאזות", כדי להילחם בנגע. אבל בדרך אנזימי הפרוטאזות האלה פוגעים במידת מה ב"מטריקס", שזו השכבה החוץ תאית, שעליה מתחלקים ונבנים תאים חדשים, שזה, בעצם, תהליך ההגלדה. כאשר יש פצעים שמתקשים להגליד כמו פצעי לחץ וכיבים סוכרתיים, פירושו של דבר הוא ששכבת המטריקס לא מתפקדת, וישנה חשיבות גדולה לנטרל את האנזימים האלה הפוגעים במטריקס, כדי לאפשר את פעולת ההחלמה.
וכאן גדולתו של התכשיר הזה, בהיותו מעכב את הפרוטאזות מצד אחד, ועושה את פעולתן, מצד שני. הממציא ההודי בודד מעצים ומצמחים שהוא מצא בברזיל, "טנינים" (חלקים זעירים של הצמח)שמעכבים את פעולת הפרוטאזות של הגוף, ובאים, בעצם, במקומם. הדבש והגליצרול שבתכשיר עושים פעולה אוסמוטית של ניקוי הפצע, שזה מה שהיו אמורים לעשות האנזימים. הם מנקזים החוצה מהפצע את כל הזיהום והתאים המתים, בלי לפגוע במטריקס. ואז מתקיימת פעולת ההגלדה, כי המטריקס מתחיל לתפקד כי הפרוטאזות נוטרלו.
למרות הדבש שהתכשיר מכיל, הוא מותר לשימוש גם על עור של חולי סוכרת, כי כמותו זניחה והוא לא חודר לתאים. הפצע גם מיד מפסיק לכאוב, כי התכשיר הזה שומר על הלחלוחית שלו. אופן השימוש: מינימום פעמיים ביום (אפשר יותר) מנקים את המקום במים פיזיולוגיים, מורחים שכבה דקה, וחובשים לא הדוק, אלא באופן כזה שהפצע יוכל לנשום. הוא מעולה לאיחוי פצעים פתוחים (ומותר לשימוש לילדים מגיל שלוש, למיניקות ולנשים בהריון), וגם לפצעי לחץ, לכיבים סוכרתיים ולריפוי מהיר של צלקות טריות מניתוחים למיניהם. משיגים אותו בפארמים השונים, בבתי המרקחת, או אצל היבואן. וחשוב לזכור: זה לא תחליף לייעוץ רפואי. אביי געזונט.
קבלו נס: מותגים מקוריים ועכשוויים במיוחד לגברים - כמו "ראלף לורן", "טומי הילפיגר", "אברקרומבי" או "ליווי'ס" במחירים מצחיקים (250 שקל לחולצה של אברקרומבי, משובחת שבמשובחות), בחנות צפופה, צבעונית ושמחה בשם "מחסן היבואן".
גגלו לאתר שלהם כדי לראות באיזו טיסה מגיע המשלוח האווירי עם הדגם הנחשק שמצאתם באתר של המעצב. רחוב הירקון 61, בני ברק. תחנו בחניון של קניון איילון, תחצו בזהירות את הרחוב, ואתם שם. מעשר בבוקר עד עשר בלילה, סמבטיון כייפי וכדאי לאללה.
הצעות, בקשות, טיפים? שלחו לאודטה פקס 03-5682892 או מייל odetta@maariv.co.il אנא ציינו את מספר הטלפון שלכם
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם