בלב שקט: לקחת משכנתה ולצאת ווינרים
וגם: מולטיפוקל ידידותיות למשתמש, ספר חדש וסוחט מיצים מצוין. לגזור ולשמור
אהלן חברים, עומר דורון הוא בחור צעיר שלפני כחמש שנים עלה על רעיון מבריק, איך לשפר לאנשים את מסלולי המשכנתה שלהם בחישובים מימוניים מתוחכמים. יענו לשלם לבנק עבור אותה הלוואה את אותו החזר כספי חודשי, אבל בפחות שנים ובפחות כסף. "משכנתה רווחית", הוא קרא לשיטה הזו שלו. צמד מילים שנשמע כמו דבר והיפוכו - אבל פועל, ביג טיים.
אז איך גם משכנתה, וגם רווחית? הבנקים, אלמנטרי, ווטסון, מעודדים אנשים לקחת משכנתה בתנאים ובמסלולים שהם טובים לבנק. עומר דורון לוקח את אותו סכום הלוואה, ומחלק אותו לתת סכומים, כלומר לתת הלוואות. ומה שיוצא מזה הוא מסלולים שהם רווחיים ללקוח. חלק מההלוואה הוא פורס לתקופה ארוכה, חלק לתקופה קצרה, ובסופו של דבר הלקוח משלם לבנק הרבה פחות כסף. ולמה? כי עומר כל הזמן מקטין לו ככה את סכום הקרן, ואז זה גם פחות ריביות והצמדות.
כל ההבדל הוא בתמהיל ההלוואה. אם ניקח, לדוגמה, שתי משפחות, ששתיהן לקחו משכנתה של חצי מיליון שקל ל-25 שנה, המשפחה שלקחה את ההלוואה לפי הצעת ההגשה של הבנק, תשלם בסוף התקופה 1.3 מיליון שקל סך הכל. המשפחה השנייה, שתעבוד לפי השיטה של עומר, עם אותו החזר חודשי - תסיים את המשכנתה כבר אחרי 19 שנה, ותחזיר לבנק רק 950 אלף שקל, כולל ריביות והצמדות. כלומר חיסכון של 350 אלף שקל ושש שנים חופשיות מעול.
הדבר המפתיע הוא שאחוז הריבית הנמוך, שזה הדבר הראשון שהלקוח מחפש, הוא לא הדבר החשוב ביותר. כי גם בטבלת החזרים של אפס אחוז ריבית (שאין כזו חיה), במסלולים מסוימים הלקוח יתחיל לשלם לבנק בעין יפה, בעודו ישן בשקט על ה"ריבית אפס" הזו. ללמדכם, שהכל טמון בבנייה נכונה של מגוון המסלולים, לא רק בריבית.
וכדאי לדעת שאם ידוע לכם שלא תעמדו בתשלום המשכנתה הקרוב, גשו לבנק, וידעו אותם על כך מראש. ישנן המון אפשרויות פעולה למצב כזה - אבל אם לא תתקשרו לבנק והמשכנתה לא תשולם - לא יהיה לכם אחר כך עם מי לדבר. למרות המודעות הרבה לייעוץ החוץ בנקאי, הרבה אנשים עדיין לא יודעים שהם יכולים לשנות בכל יום נתון את תנאי ההלוואה הקיימת שלהם (באותו בנק או בבנק אחר) ולהרוויח הרבה מאוד כסף, גם אם יהיו עלויות להעברה. אבל כל מקרה לגופו. המקרה הכי קיצוני שלו קרה למשפחה מיהוד (הפרטים המלאים שמורים במערכת), שהוא הקטין להם את ההחזר החודשי מ-12,700 שקל ל-5,000 שקל. ועל זה כבר נאמר, מה לעשות שגם עובדה היא לפעמים פאקט. לפרטים נוספים: nfo@simplemortgage.co.il.
אחרי גיל 40, לרוב האנשים נוצרת בעיה אורתופדית: היד שלהם לא מספיק ארוכה כדי להחזיק את העיתון. האותיות שלו, ינעל רב-ראבקום, פתאום מתחרבשות, אחרי תקופה ארוכה שהן דווקא היו בסדר. בסוף, אחרי הכחשה מוחלטת וריב עם עצמם, אנשים מרכיבים משקפיים. ובגלל מרחקי ראייה שונים, חלקם זקוקים לכמה זוגות - לקריאה, לטלוויזיה ולמחשב.
עדשות המולטיפוקל ("רב-מיקודיות", שקיימות כבר 25 שנה), מאחדות את כל הצרכים האלה לזוג משקפיים אחד, אלא שרבים התקשו להסתגל אליהן. מכיוון שעדשות המולטיפוקל מחולקות ומלוטשות לפי אזורי קירוב וריחוק, ולא היה סנכרון מוחלט בין אזורים אלה, הן לא היו נוחות. והנה עוד פרט מעניין: כשבדיקת העיניים נעשית בתאורה מסוימת, המשקפיים מתאימים לקוטר הקרנית הספציפי שהיה בזמן התאורה הזו. בלילה האישון מתרחב, וכך ניתן לראות מקרים של אנשים שרואים פחות טוב בלילה עם אותם המשקפיים, וזאת משום שבדיקת העיניים שלהם הסתמכה על תאורה מסוימת.
או, מאותה סיבה, אנשים היו סובלים מסנוורים בלילה, מכיוון שכדי להגיע לראייה טבעית, על המשקפיים להיות מותאמים למצב הטבעי של העיניים שלנו. ככל שיהיו בידינו יותר נתונים על פיזיולוגיית העין ותנוחת המבט, וככל שיצרן העדשות יקבל נתונים יותר מדויקים, כך העדשה תהיה יותר נוחה ואופטימלית. פתרון מעולה מציע האופטומטריסט עזרא ורובל, (ezra@werubel.co.il), שמספר על חידוש בעולם המשקפיים - עדשות מולטיפוקליות ב"הוט קוטור" - יענו תפירה עילית אישית. והחידוש הוא בצורת ההתאמה. עד היום לא ניתן היה לעשות בדיקה כה מדויקת ו"תפירת" עדשות כה מדויקת למצב העין, מכיוון שלא היה מכשיר מדידה כל כך משוכלל כמו ה"איי-פרופיילר".
המכשיר החדיש הזה מצלם את עיני הלקוח בזוויות שונות ומודד אותן בכ-2,500 נקודות (!). הוא ממפה את עיוותי וקימורי הקרנית, ובודק נתוני התאמה כמו גודל האישון, תנוחת המבט ועוד. את הנתונים האלה עזרא מעביר ליצרן העדשות בגרמניה, שם מייצרים את העדשות האינדיבידואליות, שמרגישים בהן כאילו שהיו להן תכונות של עיניים (בתנאי שהמסגרת מתאימה, והמשקפיים לא מחליקים על האף ומשנים את שדה הראייה). אלו עדשות שמקרבות אותנו עד כמה שניתן לתכונות העין. המרכיב משקפיים בעלות עדשות מולטיפוקליות מדויקות כאלה, יסבול פחות מכאבי ראש ויזכה בנוחות רבה בשדה הראייה.
הוא שמו של ספר ילדים חדש ומקסים (הוצאת כנרת זמורה-ביתן) על דרקונית שמנמודה שמטיילת ברחבי העולם בעזרת טבעת קסמים. בכל מקום היא נוחתת בצורה שלומיאלית, אבל תמיד יוצא מזה משהו טוב, והמקומיים עושים לה חגיגה ומעניקים לה בגד מסורתי. ובסוף הספר יש המון בונוסים: בובת נייר של הדרקונית שאפשר לגזור, להעמיד ולהלביש לה שלל שמלות מפונפנות מהספר.
יש שם אינפורמציה על העמים השונים ומפת הארצות ותודה בשפות שונות. מלבד סיפור מחורז נפלא של ליבי דאון ואיורים מרהיבים של רחלי שלו, יש כאן ערך מוסף של גיבורה שובת לב, שלמרות מידותיה הגדולות, והעובדה שתמיד קורות לה פדיחות - הביטחון העצמי שלה הוא בשמים, והיא לא מתביישת בגוף שלה, אלא מתלבשת ומתגנדרת ומתגברת על המבוכה שלפעמים היא נתקפת בה. אחלה מסר לילדות ולאמהות שלהן.
אחד הסודות הגדולים שלי לעור פנים נהדר הוא מיצים של ירקות. כן, ירקות, ולא פירות, שאותם אני אוהבת לאכול טבעי כדי להאריך לעצמי את הכיף. כי כמה קולרבי, פלפל אדום, שומר, סלרי אמריקאי או מלפפונים אפשר לצרוך בלי לגדל קיבה בגודל הר הבית? אז הפתרון שלי הוא סוחט מיצים שגר קבוע על השיש, נשטף יסודי רק פעם ביום, בערב, ומנפיק ליטרים של ויטמינים בכד. ובמקצה הזה, סוס העבודה הכי יעיל וידידותי למשתמש, לטעמי, הוא זה של "בוש". כי הפסולת שלו היא הכי יבשה, מה שאומר ניצולת מאוד גבוהה של הירק.
הצעות, בקשות, טיפים? שלחו לאודטה פקס 03-5682892 או מייל odetta@maariv.co.il אנא ציינו את מספר הטלפון שלכם
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם